Perská říše [vládla] v době Chrámu třicet čtyři let, řecká říše v době Chrámu sto osmdesát let, hasmonejská říše v době Chrámu sto tři [roky], říše Herodova rodu sto tři [roky]. Odtud dále jdi a počítej, kolik let uplynulo po zničení Chrámu.
מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע שנה מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים שנה מלכות חשמונאי בפני הבית מאה ושלש מלכות בית הורדוס מאה ושלש מכאן ואילך צא וחשוב כמה שנים אחר חורבן הבית
Tedy to bylo dvě stě šest let, a ty říkáš, že to bylo sto osmdesát? Nýbrž dvacet šest let dodržovali [Římané] svou věrnost Izraeli a nepodrobili si je, a proto je nezapočítává do [doby], kdy se zločinná říše rozprostřela nad Izraelem.
אלמא מאתן ושית הוו ואת אמרת מאה ושמונים הוו אלא עשרין ושית שנין קמו בהימנותייהו בהדי ישראל ולא אישתעבדו בהו ואמטו להכי לא קא חשיב להו כשפשטה מלכות הרשעה על ישראל
Řekl Rav Papa: Mýlí-li se tanaita [počítající od zničení Chrámu] a neví, kolik je jednotlivých let, ať se zeptá písaře, kolik je napsáno [v listinách], a ať k tomu přidá dvacet let, a najde svůj [celý] počet. A tvá pomůcka: „Těchto dvacet let jsem byl ve tvém domě“ (Gn 31,41).
אמר רב פפא אי טעי האי תנא ולא ידע פרטי כמה הוה לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך (בראשית לא, מא) זה לי עשרים שנה אנכי בביתך
Mýlí-li se písař, ať se zeptá tanaity, kolik napočítal, a ať od toho odečte dvacet let, a najde svůj [celý] počet. A tvá pomůcka: písař ubírá, tanaita přidává.
אי טעי ספרא נשייליה לתנא כמה חשיב ונבצר מינייהו עשרין שנין ומשכח ליה לחומריה וסימניך ספרא בצירא תנא תוספאה
Učilo se v domě Elijáše: Svět trvá šest tisíc let: dva tisíce pustoty, dva tisíce Tóry, dva tisíce dnů Mesiáše. Kvůli našim hříchům, kterých je mnoho, z nich uplynulo, co uplynulo.
תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן
Dva tisíce [let] Tóry – od kdy? Chceš-li říci, že od darování Tóry, pak do nynějška to tolik není, neboť když je prověříš, [Tóra byla darována až] po dvou tisících [letech] a několika jednotlivých letech tohoto [třetího] tisíciletí.
שני אלפים תורה מאימת אי נימא ממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי
Kolik [let] ubírají [z dvou tisíc]? Podle toho, co učil tanaita: Je to čtyři sta čtyřicet osm let. Když to prověříš, od [doby] „duše, které získali v Charanu“ do darování Tóry je to čtyři sta čtyřicet osm let.
כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין כי מעיינת ביה מהנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין
Řekl Rav Papa: Mýlí-li se tanaita a neví, kolik je jednotlivých let, ať se zeptá písaře, kolik je napsáno, a ať k tomu přidá čtyřicet osm, a najde svůj [celý] počet. A tvá pomůcka:
אמר רב פפא אי טעי תנא ולא ידע פרטיה כמה הוי לישייליה לספרא כמה כתיב וניטפי עלייהו ארבעין ותמני ומשכח ליה לחומריה וסימניך
Originál: Avodah Zarah 9a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.