jsou osvobozeni. Rabi Jehuda ben Batira říká: [Udeřili-li] jeden po druhém, poslední je povinen, protože přiblížil jeho smrt.
פטורין ר' יהודה בן בתירא אומר בזה אחר זה האחרון חייב מפני שקירב מיתתו
Bava kama 27a בבא קמא
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Přišel-li býk a zachytil ho na rohy – je to spor rabiho Jišmaela, syna [rabiho] Jochanana ben Beroky, a rabínů, neboť se učí: „A dá výkupné za svůj život“ (Ex 21,30) – cenu poškozeného; rabi Jišmael, syn rabiho Jochanana ben Beroky, říká: cenu škůdce.
בא שור וקבלו בקרניו פלוגתא דר' ישמעאל בנו של יוחנן בן ברוקא ורבנן דתניא (שמות כא, ל) ונתן פדיון נפשו דמי ניזק ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא אומר דמי מזיק
A řekl Raba: Spadl-li ze střechy a vnikl do ženy – je povinen čtyřmi věcmi, a [byla-li to] jeho švagrová, nezískal ji [za manželku].
ואמר רבה נפל מראש הגג ונתקע באשה חייב בד' דברים וביבמתו לא קנה
Je povinen [náhradou za] škodu, bolest, léčení a ušlý výdělek, ale [za] zahanbení ne, neboť jsme se učili: Není povinen [náhradou] za zahanbení, dokud nemá úmysl.
חייב בנזק בצער בריפוי בשבת אבל בשת לא דתנן אינו חייב על הבשת עד שיהא מתכוין
A řekl Raba: Spadl-li ze střechy neobvyklým větrem a způsobil škodu a zahanbil – je povinen za škodu a osvobozen od čtyř věcí. [Spadl-li] obvyklým větrem a způsobil škodu a zahanbil – je povinen čtyřmi věcmi a osvobozen za zahanbení. A jestliže se [při pádu úmyslně] obrátil, je povinen i za zahanbení.
ואמר רבה נפל מראש הגג ברוח שאינה מצויה והזיק ובייש חייב על הנזק ופטור בד' דברים ברוח מצויה והזיק ובייש חייב בד' דברים ופטור על הבשת ואם נתהפך חייב אף על הבשת
Neboť se učí: Z toho, co je řečeno: „a vztáhne ruku“ (Dt 25,11), nevím snad, že uchopila? Proč verš učí „a uchopí“? Aby ti řekl: jakmile měl úmysl škodit, [je povinen,] i když neměl úmysl zahanbit.
דתניא ממשמע שנאמר (דברים כה, יא) ושלחה ידה איני יודע שהחזיקה מה ת"ל והחזיקה לומר לך כיון שנתכוין להזיק אע"פ שלא נתכוין לבייש
A řekl Raba: Položil-li mu uhlík na srdce a on zemřel – je osvobozen; na jeho oděv a [ten] shořel – je povinen.
ואמר רבה הניח לו גחלת על לבו ומת פטור על בגדו ונשרף חייב
Řekl Rava: Obojí jsme se učili. Na jeho srdce – neboť jsme se učili: Přitlačil-li ho do ohně nebo do vody a [ten] nemůže odtamtud vystoupit a zemřel, je povinen; strčil-li ho do ohně nebo do vody a [ten] může odtamtud vystoupit a zemřel, je osvobozen.
אמר רבא תרוייהו תננהי על לבו דתנן כבש עליו לתוך האור או לתוך המים ואינו יכול לעלות משם ומת חייב דחפו לתוך האור או לתוך המים ויכול לעלות משם ומת פטור
Jeho oděv – neboť jsme se učili: [Řekl-li:] Roztrhni můj oděv, rozbij můj džbán – je povinen; [řekl-li:] s tím, že budeš osvobozen – je osvobozen.
בגדו דתנן קרע את כסותי שבר את כדי חייב על מנת לפטור פטור
Ptal se Raba: Položil-li uhlík na srdce jeho otroka – jak to je? Je to jako jeho [vlastní] tělo, nebo jako jeho majetek? Dospěješ-li k závěru, že je to jako jeho tělo, [a] jeho býk – jak to je?
בעי רבה הניח גחלת על לב עבדו מהו כגופו דמי או כממונו דמי אם תמצא לומר כגופו דמי שורו מהו
Poté to sám rozřešil: jeho otrok je jako jeho tělo, jeho býk jako jeho majetek.
הדר פשטה עבדו כגופו שורו כממונו:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Jak je noha“.
הדרן עלך כיצד רגל
MIŠNA: Kdo postaví džbán ve veřejném prostranství, a přijde jiný, zakopne o něj a rozbije ho, je osvobozen. A utrpěl-li o něj škodu, majitel sudu je povinen [nahradit] jeho škodu.
מתני׳ המניח את הכד ברה"ר ובא אחר ונתקל בה ושברה פטור ואם הוזק בה בעל החבית חייב בנזקו:
GEMARA: Začal džbánem a skončil sudem.
גמ׳ פתח בכד וסיים בחבית
A učili jsme také: Jeden přichází se svým sudem a druhý přichází se svým trámem; rozbil-li se džbán jednoho o trám druhého, je osvobozen. Začal sudem a skončil džbánem.
ותנן נמי זה בא בחביתו וזה בא בקורתו נשברה כדו של זה בקורתו של זה פטור פתח בחבית וסיים בכד
A učili jsme také: Jeden přichází se svým sudem vína a druhý přichází se svým džbánem medu; praskl sud medu, a ten vylil své víno a zachránil do něj med – má [nárok] jen na svou mzdu. Začal džbánem a skončil sudem.
ותנן נמי זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה יינו והציל את הדבש לתוכו אין לו אלא שכרו פתח בכד וסיים בחבית
Řekl Rav Papa: Džbán je totéž co sud. Jaký je praktický rozdíl? Pro koupi a prodej.
אמר רב פפא היינו כד היינו חבית למאי נפקא מינה למקח וממכר
Jak to vypadá? Řekneš-li [o] místě, kde džbánu neříkají sud a sudu neříkají džbán – vždyť [tak] tomu neříkají!
היכי דמי אילימא באתרא דכדא לא קרו חבית וחבית לא קרו כדא הא לא קרו לה
Ne, je to potřebné [pro místo], kde většina říká džbánu džbán a sudu sud, a jsou také [někteří], kdo říkají sudu džbán a džbánu sud. Napadlo by tě říci: řiď se většinou;
לא צריכא דרובא קרו לה לכדא כדא ולחביתא חביתא ואיכא נמי דקרו לחביתא כדא ולכדא חביתא מהו דתימא זיל בתר רובא
Originál: Bava Kamma 27a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.