ale u [býka] zcela varovaného stránku neškodnosti vůbec nenacházíš.
אבל מועד לגמרי לא משכחת ביה צד תמות כלל:
Bava kama 46a בבא קמא
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
„Rabi Eliezer říká: Pro něj není jiného hlídání než nůž atd.“ Raba řekl: Jaký je důvod rabiho Eliezera? Verš praví: „a nehlídal jej“ (Ex 21,29) – již pro něj není hlídání.
ר"א אומר אין לו שמירה אלא סכין (כו'): אמר רבה מאי טעמא דר"א דאמר קרא (שמות כא, כט) ולא ישמרנו שוב אין לו שמירה לזה
Abaje mu řekl: Pak tedy, protože je psáno „a nezakryl ji“ (Ex 21,33), [znamená to] i [tam], že již pro ni není zakrytí?
א"ל אביי אלא מעתה דכתיב (שמות כא, לג) ולא יכסנו נמי שוב אין לו כיסוי לזה
A chceš-li říci, že tomu tak skutečně je – vždyť jsme se učili: Zakryl-li ji řádně a spadl do ní býk či osel a zahynul, je osvobozen!
וכי תימא הכי נמי והתנן כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור
Nýbrž Abaje řekl: Toto je důvod rabiho Eliezera, jak se učí v baraitě: Rabi Natan říká: Odkud [víme], že člověk nemá chovat zlého psa ve svém domě a nemá stavět vratký žebřík ve svém domě? Neboť je řečeno: „neuvedeš krev na svůj dům“ (Dt 22,8).
אלא אמר אביי היינו טעמיה דר"א כדתניא ר' נתן אומר מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו שנאמר (דברים כב, ח) ולא תשים דמים בביתך:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Býk, který trkl čtyři a pět“.
הדרן עלך שור שנגח ארבע וחמשה
MIŠNA: Býk, který trkl krávu, a vedle ní se nalezlo její mládě, a není známo, zda je porodila předtím, než ji trkl, nebo poté, co ji trkl – [majitel] platí polovinu škody za krávu a čtvrtinu škody za mládě.
מתני׳ שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד
A stejně tak kráva, která trkla býka, a vedle ní se nalezlo její mládě, a není známo, zda je porodila předtím, než trkla, nebo poté, co trkla – vybere se polovina škody z krávy a čtvrtina škody z mláděte.
וכן פרה שנגחה את השור ונמצא ולדה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משתלם חצי נזק מן הפרה ורביע נזק מן הולד:
GEMARA: Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: To jsou slova Sumchose, který říká: O majetek, který je v pochybnosti, se dělí. Mudrci však říkají: Toto je velké pravidlo v právu: Kdo [chce] vymoci [něco] od druhého, na tom je břemeno důkazu.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה
Proč musel říci „toto je velké pravidlo v právu“? Bylo to třeba [, aby se řeklo], že i když poškozený říká: „Jsem si jist,“ a škůdce říká: „Možná,“ kdo [chce] vymoci od druhého, na tom je břemeno důkazu.
למה לי למימר זה כלל גדול בדין אצטריך דאפילו ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה
Anebo také pro to, co bylo řečeno: Kdo prodá býka druhému a ukáže se, že trká – Rav řekl: To je koupě v omylu. A Šmuel řekl: [Prodávající] mu může říci: „Prodal jsem ti ho na porážku.“
אי נמי לכי הא דאתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר הרי זה מקח טעות ושמואל אמר יכול שיאמר לו לשחיטה מכרתיו לך
Proč? Ať se posoudí, zda je to člověk, který kupuje k orbě, nebo člověk, který kupuje na porážku! – Je to třeba [pro případ] člověka, který kupuje k tomu i k onomu.
אמאי וניחזי אי גברא דזבין לרדיא אי גברא דזבין לנכסתא לא צריכא בגברא דזבין להא ולהא
Ať se tedy posoudí: jestliže [zaplatil] cenu [zvířete] k orbě, [koupil] k orbě; jestliže cenu [zvířete] na porážku, [koupil] na porážku!
וניחזי אי דמי רדיא לרדיא אי דמי נכסתא לנכסתא
Je to třeba [pro případ], kdy maso podražilo a stojí za cenu [zvířete] k orbě.
לא צריכא דאוקיר בישרא וקאי בדמי רדיא
Namítají:
אמרי
Originál: Bava Kamma 46a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.