proč syrský jazyk? Buď svatý jazyk, nebo řecký jazyk! A rabi Josi řekl: V Babylónii proč aramejský jazyk? Buď svatý jazyk, nebo perský jazyk! Odpovídají: Řecký jazyk je jedna věc a řecká moudrost druhá.
לשון סורסי למה או לשון הקדש או לשון יונית וא"ר יוסי בבל לשון ארמי למה או לשון הקדש או לשון פרסי אמרי לשון יוני לחוד חכמת יונית לחוד
A copak je řecká moudrost zakázána? Vždyť Rav Jehuda řekl jménem Šmuela jménem Rabana Šimona ben Gamliela: „Mé oko trápí mou duši kvůli všem dcerám mého města“ (Pl 3,51). Tisíc dětí bylo v domě mého otce; pět set z nich se učilo Tóře a pět set se učilo řecké moudrosti, a nezůstal z nich nikdo kromě mne zde a syna bratra mého otce v Asii.
וחכמת יונית מי אסירא והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רשב"ג (איכה ג, נא) עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי אלף ילדים היו בבית אבא חמש מאות מהם למדו תורה חמש מאות למדו חכמת יונית ולא נשתייר מהם אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא
Odpovídají: Dům Rabana Gamliela je jiný [případ], neboť měli blízko k vládě. A jak bylo učeno: Kdo si stříhá [vlasy po způsobu] komi, to patří k cestám Emorejců. Avtolmovi bar Reuvenovi dovolili stříhat se [po způsobu] komi, protože měl blízko k vládě. Domu Rabana Gamliela dovolili hovořit řeckou moudrostí, protože měli blízko k vládě.
אמרי שאני בית רבן גמליאל שהיו קרובים למלכות וכדתניא המספר קומי הרי זה מדרכי האמורי אבטולמוס בר ראובן התירו לו לספר קומי מפני שהוא קרוב למלכות של בית רבן גמליאל התירו להם לספר בחכמת יונית מפני שקרובים למלכות:
Ať nikdo nechová psa, ledaže by byl uvázán na řetězech atd. Rabíni učili: Ať nikdo nechová psa, ledaže by byl uvázán na řetězu. Ale smí [ho] chovat ve městě blízko hranice, a [tam] ho přes den uvazuje a v noci ho pouští.
לא יגדל אדם את הכלב אא"כ קשור בשלשלאות כו': תנו רבנן לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלת אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר וקושרו ביום ומתירו בלילה
Rabi Dostaj z Biri vykládal: „A když [archa] spočinula, říkal: Navrať se, Hospodine, k desetitisícům tisíců Izraele“ (Nu 10,36) – to tě učí, že Šechina nespočívá na Izraeli, je-li jich méně než dva tisíce a dva desetitisíce. Kdyby jim chyběl jeden, a byla mezi nimi těhotná žena, která by je mohla doplnit, a pes na ni zaštěkal a ona potratila – ukáže se, že ten [pes] způsobil, že Šechina odešla od Izraele.
דריש ר' דוסתאי דמן בירי (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל ללמדך שאין שכינה שורה על ישראל פחות משני אלפים ושני רבבות חסר אחת והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים ונבח בה כלב והפילה נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל
Jedna žena vešla do jednoho domu péct. Pes na ni zaštěkal. Jeho majitel jí řekl: Neboj se ho, má vytrhané zuby. Řekla mu: Vezmi si svou laskavost a hoď ji do trní – dítě už se pohnulo [a potratila jsem].
ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא נבח בה כלבא אמר לה מריה לא תיסתפי מיניה שקולי ניביה אמרה ליה שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי כבר נד ולד:
Nenastražují se sítě na holuby atd. A copak [holubi] létají tak daleko? Vždyť jsme se učili: Holubník se vzdaluje od města padesát loket! Abaje řekl: Létají daleko, [ale] jejich vole se naplní [už] v [okruhu] padesáti loket.
אין פורסין נישבין ליונים וכו': ומי אזלי כולי האי והתנן מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה אמר אביי מישט שייטי טובא כרסייהו בחמשים אמה מליא
A létají třicet ris a dál ne? Vždyť bylo učeno: V osídlené [oblasti] ať nenastražuje [síť] ani [ve vzdálenosti] sta mil! Rav Josef řekl: V osídlení vinic. Raba řekl: V osídlení holubníků.
ומישט שלשים ריס ותו לא והתניא בישוב אפילו מאה מיל לא יפרוס רב יוסף אמר בישוב כרמים רבה אמר בישוב שובכין
Ať to vyvodí kvůli samotným holubníkům! Chceš-li, řekni: [Jde o holubník] modloslužebníka; a chceš-li, řekni: [holubník] bez majitele; a chceš-li, řekni: jeho vlastní.
ותיפוק ליה משום שובכין גופייהו איבעית אימא בדעובד כוכבים ואיבעית אימא בדהפקר ואיבעית אימא בדידיה:
Originál: Bava Kamma 83a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.