[Zeptali se:] Co [platí o volech], které Aramejci [tj. pohané] ukradnou a vykleští? Odpověděl jim: Byla s nimi provedena lest [aby se obešel zákaz]; použijte lest i vy proti nim [majitelům] a ať jsou [ti voli] prodáni.
Rav Papa řekl: Lidé ze Západu [země Izraele] smýšlejí jako rabi Chidka, který řekl, že potomkům Noemovým je přikázáno [nekleštit], a [ten, kdo pohanovi dává vola vyklestit,] přestupuje [zákaz] „Před slepého nepokládej překážku“ (Lv 19,14).
אמר רב פפא בני מערבא סברי לה כר' חידקא דאמר בני נח מצווין על הסירוס וקא עברי משום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול
Je zřejmé, že [prodat je] dospělému synovi je jako [prodat je] cizímu. Co [prodat je] nezletilému synovi? Rav Achi to zakázal a Rav Aši dovolil. Maremar a Mar Zutra – a někteří říkají: ti dva zbožní muži – si [takové voly] navzájem vyměňovali.
פשיטא בנו גדול כי אחר דמי בנו קטן מאי רב אחי אסר ורב אשי שרי מרימר ומר זוטרא ואמרי לה הנהו תרי חסידי מחלפי אהדדי
Rami bar Chama se otázal: Co když jí [krávě] posadil trn do tlamy? „Posadil“ – to je skutečné zahrazení tlamy! Spíše: co když se jí trn usadil v tlamě?
בעי רמי בר חמא הושיב לה קוץ בפיה מהו הושיב לה חסימה מעלייתא היא אלא ישב לה קוץ בפיה מהו
Co když jí venku uložil lva? „Uložil“ – to je skutečné zahrazení tlamy! Spíše: co když lev ležel venku? Co když postavil její tele venku? Co když měla žízeň po vodě? Co když přes mlácené obilí rozprostřel koženou pokrývku?
הרביץ לה ארי מבחוץ מהו הרביץ לה חסימה מעלייתא היא אלא רבץ לה ארי מבחוץ מהו העמיד בנה מבחוץ מהו היתה צמאה למים מהו פרס לה קטבליא על גבי דישה מהו
Rozhodni alespoň jednu [z těchto otázek] z toho, co se učí v baraitě: Majitel krávy smí svou krávu nechat hladovět, aby mnoho snědla z mláceného obilí; a hospodář smí rozvázat před zvířetem otýpky snopů, aby mnoho nesnědlo z mláceného obilí.
פשוט מהא חדא דתניא רשאי בעל פרה להרעיב פרתו כדי שתאכל מן הדישה הרבה ורשאי בעל הבית להתיר פקיע עמיר לפני הבהמה כדי שלא תאכל מן הדישה הרבה
Tam je to jinak, neboť [zvíře] jí. Chceš-li, řekni: Hospodář smí rozvázat otýpky snopů před zvířetem hned na začátku, aby nesnědlo mnoho z mláceného obilí.
שאני התם דקא אכלה איבעית אימא רשאי בעה"ב להתיר פקיע עמיר לפני בהמה מעיקרא כדי שלא תאכל הרבה מן הדישה
Rabi Jonatan se otázal rabiho Simaje: Co když jí zahradil tlamu venku [předtím, než začala mlátit]? Milosrdný řekl „vola při jeho mlácení“, a toto není při jeho mlácení; anebo snad Milosrdný řekl „nemlať se zahrazenou tlamou“?
בעא מיניה רבי יונתן מרבי סימאי חסמה מבחוץ מהו שור בדישו אמר רחמנא והא לאו בדישו הוא או דלמא לא תדוש בחסימה אמר רחמנא
Řekl mu: Z domu svého otce [tj. z předpisů pro kohany] se to můžeš naučit: „Víno a opojný nápoj nepij, ty ani tvoji synové s tebou, když vcházíte [do stanu setkávání]“ (Lv 10,9). [Snad by se řeklo:] Jen když vcházíte, je to zakázáno, ale napít se a pak vejít je dovoleno?
א"ל מבית אביך אתה למד (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבואכם בבואכם הוא דאסור הא מישתא ומיעל שרי
[Vždyť] Milosrdný řekl: „abyste rozlišovali mezi svatým a všedním“ (Lv 10,10). Spíše: jako tam nesmí být opilost v době vstupu, tak i zde nesmí být zahrazená tlama v době mlácení.
(ויקרא י, י) ולהבדיל בין הקדש ובין החול אמר רחמנא אלא מה התם בשעת ביאה לא תהא שכרות הכא נמי בשעת דישה לא תהא חסימה
Rabanan učili: Kdo zahradí krávě tlamu a kdo zapřáhne [dva druhy zvířat] jako kilajim, je osvobozen a není bičován; [bičován je] pouze ten, kdo [s nimi] mlátí a vodí je.
תנו רבנן החוסם את הפרה והמזווג בכלאים פטור ואינו לוקה אלא דש ומנהיג בלבד
Bylo řečeno: Zahradil jí tlamu hlasem a vodil ji hlasem – rabi Jochanan řekl: je vinen; Reš Lakiš řekl: je osvobozen. Rabi Jochanan řekl, že je vinen, [neboť] pohyb úst je čin; Reš Lakiš řekl, že je osvobozen, [neboť] hlas není čin.
איתמר חסמה בקול והנהיגה בקול ר' יוחנן אמר חייב ריש לקיש אמר פטור רבי יוחנן אמר חייב עקימת פיו הויא מעשה ריש לקיש אמר פטור קלא לא הוי מעשה
Originál: Bava Metzia 90b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.