Kdyby bylo řečeno jen „svůj dobytek nepřipouštěj“ (Lv 19,19), řekl bych, že člověk nesmí držet zvíře, aby na ně vystoupil samec. Proto Písmo říká „[s jiným] druhem“ – [jen s jiným] druhem je to zakázáno, ale s týmž druhem je to dovoleno.
אילו נאמר (ויקרא יט, יט) בהמתך לא תרביע הייתי אומר לא יאחוז אדם את הבהמה כדי שיעלה עליה זכר תלמוד לומר כלאים כלאים הוא דאסור הא מין במינו שרי
Rav Aši řekl: Na tuto věc se mě ptali lidé z domu Rava Nechemji, exilarchy: Smí se do ohrady pustit [samec] téhož druhu spolu s [samcem] jiného druhu? Protože je tam [samec] jejího druhu, táhne ji to k jejímu druhu; anebo ani tak ne? Rozhodl jsem jim k zákazu, ne podle halachy, kvůli nemravnosti, kterou provozují.
אמר רב אשי הא מילתא בעו מינאי דבי רב נחמיה ריש גלותא מהו להכניס מין ומינו ושאינו מינו לדיר כיון דאיכא מיניה בתר מיניה גריר או דלמא אפילו הכי לא ופשטי להו לאיסורא דלא כהלכתא משום פריצותא דעבדי
MIŠNA: Pracoval-li [dělník] rukama, ale ne nohama, nohama, ale ne rukama, nebo dokonce [jen] ramenem – smí jíst. Rabi Josi ben rabi Jehuda říká: [Nesmí jíst,] dokud nepracuje rukama i nohama.
מתני׳ היה עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו אבל לא בידיו אפילו בכתיפו הרי זה אוכל ר' יוסי ברבי יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו
Rabi Josi ben rabi Jehuda říká: dokud nepracuje rukama i nohama. Jaký je důvod rabiho Josiho ben rabi Jehudy? [Dělník je srovnán s] volem – jako vůl [jí, jen] když pracuje „rukama“ i nohama, tak i dělník [jí, jen] když pracuje rukama i nohama.
רבי יוסי בר' יהודה אומר עד שיעשה בידיו וברגליו מ"ט דר' יוסי ברבי יהודה כי שור מה שור עד שיעשה בידיו וברגליו אף פועל עד שיעשה בידיו וברגליו
Raba bar Rav Huna se otázal: Co když mlátil pomocí hus a slepic – podle rabiho Josiho ben rabi Jehudy? Vyžadujeme [práci] veškerou jeho silou, a ta tu je; anebo vyžadujeme [práci] rukama i nohama, a ta tu není? Zůstává to nerozhodnuto.
בעי רבה בר רב הונא דש באווזין ותרנגולים לר' יוסי ברבי יהודה מהו בכל כחו בעינן והא איכא או דלמא בידיו וברגליו בעינן והא ליכא תיקו
Rav Nachman řekl jménem Raby bar Avuhy: Dělníci, dokud v lisu neprošli křížem krážem, jedí hrozny, ale nepijí víno; jakmile v lisu prošli křížem krážem, jedí hrozny i pijí víno.
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פועלים עד שלא הילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ואין שותין יין משהילכו שתי וערב בגת אוכלין ענבים ושותין יין
MIŠNA: Pracoval-li na fících, nesmí jíst hrozny; na hroznech, nesmí jíst fíky. Smí se však zdržet, dokud nedojde k místu, kde jsou dobré [plody], a [tam] jíst.
מתני׳ היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום יפות ואוכל
A to vše řekli jen pro dobu práce; ale kvůli navrácení ztracené věci majitelům řekli: Dělníci jedí, když jdou od řádku k řádku a když se vracejí od lisu; a [ohledně] oslice – když se skládá [náklad].
וכולן לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו פועלין אוכלין בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת ובחמור כשהיא פורקת
GEMARA: Otázali se: Kdo pracuje na tomto vinném keři, smí jíst z jiného keře? Vyžadujeme [plody] téhož druhu, jaké dáváš do nádob hospodáře, a to tu je; anebo vyžadujeme [plody] z toho, co [právě] dáváš do nádob hospodáře, a to tu není?
גמ׳ איבעיא להו עושה בגפן זה מהו שיאכל בגפן אחר ממין שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא איכא או דלמא ממה שאתה נותן לכליו של בעל הבית בעינן והא ליכא
A pokud řekneš, že kdo pracuje na tomto keři, nesmí jíst z jiného – jak jí vůl [plody] připojené k zemi? Rav Šiša, syn Rava Idiho, řekl: [Jde o případ, kdy jde] po řadě [klasů].
ואם תמצי לומר עושה בגפן זה לא יאכל בגפן אחר שור במחובר היכי אכיל אמר רב שישא בריה דרב אידי בשרכא
Pojď a slyš: Pracoval-li na fících, nesmí jíst hrozny. Z toho plyne, že fíky a fíky – obdobně jako fíky a hrozny [tj. na jiném stromě] – jí. A pokud řekneš, že kdo pracuje na tomto keři, nesmí jíst z jiného, jak takový případ najdeš? Rav Šiša, syn Rava Idiho, řekl: U révy vedené po stromech.
תא שמע היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים הא תאנים ותאנים דומיא דתאנים וענבים אוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר היכי משכחת לה אמר רב שישא בריה דרב אידי במודלית
Pojď a slyš: „Smí se však zdržet, dokud nedojde k místu, kde jsou dobré, a [tam] jíst.“ A pokud řekneš, že kdo pracuje na tomto keři, smí jíst z jiného, ať tedy jde, přinese a jí tam! – Kvůli přerušení práce se [to dovolit nemůže, a na to] se neptáme. Ptáme se tehdy, když jsou tam jeho žena a děti [kteří mu je mohou přinést]. Jak je tomu?
תא שמע אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל ואי אמרת עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר ניזיל וניתי וניכול התם משום ביטול מלאכה לא קא מיבעיא לן כי קא מבעיא לן היכא דאיכא אשתו ובניו מאי
Pojď a slyš: „A to vše řekli jen pro dobu práce; ale kvůli navrácení ztracené věci majitelům řekli: Dělníci jedí, když jdou od řádku k řádku a když se vracejí od lisu.“
תא שמע וכולם לא אמרו אלא בשעת מלאכה אבל מפני השב אבידה לבעלים אמרו פועלים אוכלים בהליכתן מאומן לאומן ובחזירתן מן הגת
Předpokládali: Kdo jde, je jako ten, kdo pracuje, a jí [jen] kvůli navrácení ztracené věci majitelům, kdežto podle Tóry by nejedl. Z toho plyne, že kdo pracuje na tomto keři, nejí z jiného.
סברוה מהלך כעושה מעשה דמי ומשום השב אבידה לבעלים הוא דאכיל מדאורייתא לא אכיל אלמא עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר
Někteří říkají: Předpokládali, že kdo jde, není jako ten, kdo pracuje, a to je důvod, proč podle Tóry nejí: protože není jako ten, kdo pracuje. Ale kdo pracuje, jí podle Tóry. Z toho plyne, že kdo pracuje na tomto keři, jí z jiného.
איכא דאמרי סברוה מהלך לאו כעושה מעשה דמי והיינו טעמא דמדאורייתא לא אכיל משום דלאו כעושה מעשה דמי הא עושה מעשה אכיל מדאורייתא אלמא עושה בגפן זה אוכל בגפן אחר
Nikoli. Mohu ti skutečně říci: Kdo pracuje na tomto keři, nejí z jiného,
לא לעולם אימא לך עושה בגפן זה אינו אוכל בגפן אחר
Originál: Bava Metzia 91b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.