Vytrženy ano, ulomeny a obroušeny ne? – Potřebujeme „zlou vadu“, a ta tu není. Je-li tomu tak, i přechodnou vadu! Proč jsme se tedy učili: Ale ne [jen] na kůži?
נעקרו אין נפגמו ונגממו לא בעינא מום רע וליכא אי הכי מום עובר נמי אלמה תנן ולא מן העור
Bechorot 37b בכורות
Struktura debaty:Otázka 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Přechodná vada – to je rozumová úvaha: Jestliže se kvůli ní nevykupuje, poráželi bychom kvůli ní? Jak se učí: „Je-li to jakékoli nečisté zvíře, z něhož se nepřináší oběť Hospodinu“ (Lv 27,11) – Písmo mluví o zvířatech s vadou.
מום עובר סברא הוא השתא מיפרק לא פרקינן עלויה משחט שחטינן עלויה דתניא (ויקרא כז, יא) ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' בבעלי מומין הכתוב מדבר
Říkáš, že Písmo mluví o zvířatech s vadou, která byla vykoupena; nebo snad jen o skutečně nečistém zvířeti? Když se říká: „A je-li z nečistého zvířete“ (Lv 27,27), nečisté zvíře je [už] uvedeno. Jak tedy naplním „z něhož se nepřináší“? Musíš říci: to jsou zvířata s vadou, která byla vykoupena.
אתה אומר בבעלי מומין שנפדו הכתוב מדבר או אינו אלא בבהמה טמאה ממש כשהוא אומר ואם בבהמה הטמאה הרי בהמה טמאה אמור הא מה אני מקיים אשר לא יקריבו ממנה הוי אומר זה בעלי מומין שנפדו
Mohl bych [myslet], že se vykupují [i] kvůli přechodné vadě? Verš říká: „z něhož se nepřináší oběť Hospodinu“ – takové, které se nepřináší vůbec; vylučuje se to, které se nepřináší dnes, ale [přinese se] zítra.
יכול יפדו על מום עובר ת"ל אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' מי שאינה קריבה כל עיקר יצתה זו שאינה קריבה היום אלא למחר
A chceš-li, řekni: Je-li tomu tak, k čemu je mi „chromé nebo slepé“?
איבעית אימא א"כ פסח ועור למה לי:
Bylo-li rozštípnuto, i když nic nechybí: Rabíni učili: Rozštípnutí v jakékoli míře; ulomení, ať lidskou rukou, nebo rukou nebes. Z toho plyne, že rozštípnutí rukou nebes ne?
נסדקה אע"פ שלא חסרה: ת"ר הסדק כל שהוא הפגימה בין בידי אדם בין בידי שמים מכלל דסדק בידי שמים לא
Spíše tedy: rozštípnutí i ulomení, ať rukou nebes, nebo lidskou rukou. A jaká je míra ulomení? Aby se v něm zachytil nehet.
אלא סדק ופגימה בין בידי שמים בין בידי אדם וכמה שיעור פגימה כדי שתחגור בה ציפורן:
Bylo-li propíchnuto [otvorem] o velikosti atd.: Rabíni učili: Jak velké [musí být] propíchnutí ucha? O velikosti zrnka vikve. Rabi Josi, syn rabiho Jehudy, říká: Jako čočka. A co je to uschlé? Takové, které se propíchne a nevyjde z něj ani kapka krve. Rabi Josi ben ha-Mešulam říká: Uschlé je takové, které se drolí.
נקבה מלא וכו': ת"ר כמה נקיבת האוזן מלא כרשינה ר' יוסי בר' יהודה אומר בכעדשה ואיזו היא יבשה שאם תינקב ואינה מוציאה טיפת דם ר' יוסי בן המשולם אומר יבשה כדי שתהא נפרכת
Učil [tana]: Jejich slova jsou si blízká, takže jsou téměř stejná. Čí slova? Řekneš-li, [že] prvního tany a rabiho Josiho ben ha-Mešulam – je v tom velký rozdíl! Spíše tedy prvního tany a rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy.
תנא קרובין דבריהן להיות שוין דבריהן דמאן אילימא דתנא קמא ור' יוסי בן המשולם טובא איכא אלא דתנא קמא ור' יוסי בר' יהודה
Jako čočka ano, méně než čočka ne? Postav proti tomu: „Šídlo“ (Dt 15,17) – z toho mám jen šídlo; odkud [víme], že se zahrnuje trn, osten, jehla, vrták a rydlo?
כעדשה אין בציר מכעדשה לא ורמינהי (דברים טו יז) מרצע אין לי אלא מרצע מנין לרבות הסול והסירה והמחט והמקדח והמכתב
Verš říká: „Vezmeš“ (Dt 15,17) – cokoli, co se bere do ruky – to jsou slova rabiho Josiho, syna rabiho Jehudy. Rabi říká: „Šídlo“ – jako je šídlo zvláštní tím, že je z kovu, tak cokoli z kovu.
ת"ל (דברים טו, יז) ולקחת כל דבר שנלקח ביד דברי ר' יוסי בר' יהודה רבי אומר מרצע מה מרצע מיוחד של מתכת אף כל של מתכת
A v závěru se učí: Rabi Judan, syn Rabiho, řekl: Vykládali, že když propichují [ucho otrokovi], propichují jen v lalůčku.
וקתני סיפא א"ר יודן ברבי היה דורש כשהן רוצעין אין רוצעין אלא במילת
Mudrci však říkají: Hebrejský otrok, který je kohen, se nepropichuje, protože by se stal [kohenem] s vadou. A řekneš-li, že propichovali v lalůčku, jak by se otrok kohen stal [kohenem] s vadou? Propichují tedy jen v horní části ucha.
וחכמים אומרים אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום וא"ת במילת היו רוצעין היאך עבד כהן נעשה בעל מום הא אין רוצעין אלא בגובה של אוזן
Rav Chana bar Ketina řekl: To není obtíž: zde jde o porážku, zde o diskvalifikaci.
אמר רב חנא בר קטינא לא קשיא כאן לשחוט כאן לפסול
Co je vikev? Rav Šarvija řekl: Hinda.
מאי כרשינה אמר רב שרביא הינדא
Rav Hošaja se otázal Rav Huny Raby: [Míra] zrnka vikve, které prochází [otvorem] dovnitř a ven, nebo zrnka vikve, které [v něm] uvízne? Řekl mu: Toto jsem neslyšel, ale slyšel jsem něco podobného.
בעא מיניה רב הושעיא מרב הונא רבה כרשינה הנכנסת ויוצאה או כרשינה העומדת אמר לו זו לא שמעתי כיוצא בה שמעתי
Jak jsme se učili: Páteř a lebka, kterým něco chybí – kolik musí chybět na páteři, aby nepůsobila nečistotu stanem? Bejt Šamaj říkají: Dva obratle; Bejt Hilel říkají: Jeden obratel. A na lebce Bejt Šamaj říkají: [Otvor] o velikosti vrtáku; Bejt Hilel říkají: Tolik, aby [živý člověk], kdyby mu to bylo odňato, zemřel.
דתנן השדרה והגולגולת שחסרו כמה חסרון בשדרה ולא יהא מטמא באהל בש"א שתי חוליות וב"ה אומרים חוליא אחת ובגולגולת ב"ש אומרים כמלא מקדח וב"ה אומרים כדי שינטל מן החי וימות
Rav Chisda seděl a kladl si otázku: Tolik, aby [živý člověk], kdyby mu to bylo odňato [zemřel] – a kolik to je? Rav Tachlifa bar Avudimi mu řekl: Tak řekl Šmuel: Jako sela.
ויתיב רב חסדא וקמיבעיא ליה כדי שינטל מן החי וכמה א"ל רב תחליפא בר אבודימי הכי אמר שמואל כסלע
Bylo řečeno: Rav Safra řekl: Řekl mu to jako [amoraickou] tradici. Rav Šmuel bar Jehuda řekl: Řekl mu to jako baraitu. A tvá pomůcka: Rav Šmuel bar Jehuda učí [baraity].
ואיתמר רב ספרא אמר שמעתתא א"ל ורב שמואל בר יהודה אמר מתניתא א"ל וסימניך תני רב שמואל בר יהודה
A [Rav Chisda] mu řekl: Je-li tomu tak, učinil jsi slova Bejt Šamaj a slova Bejt Hilel jedním! Jak jsme se učili: Otvor, který nebyl udělán lidskou rukou, má míru plné velké pěsti, a to je pěst Ben Batiacha. Rabi Josi řekl: A ta je jako velká lidská hlava.
וא"ל א"כ עשיתה דברי ב"ש ודברי ב"ה אחד דתנן מאור שלא נעשה בידי אדם שיעורו מלא אגרוף גדול וזהו אגרופו של בן אבטיח א"ר יוסי וישנו כראש גדול של אדם
[Otvor] udělaný lidskou rukou odhadli na velikost velkého vrtáku z komory [Chrámu], který je jako italský pondion a jako neronská sela, a to je
נעשה בידי אדם שיערוהו כמלא מקדח גדול של לשכה שהוא כפונדיון של האיטלקי וכסלע נירונית וישנו
Originál: Bekhorot 37b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.