Namítali: Měl-li pět [zvířat] v Kfar Chananja a pět v Kfar Otnaj, nespojují se, dokud nemá jedno [i] v Cipori. To je vyvrácení Rava!
מיתיבי היה לו חמש בכפר חנניה וחמש בכפר עותני אין מצטרפות עד שיהא לו אחת בציפורי תיובתא דרב
Bechorot 55a בכורות
Struktura debaty:Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Šmuel to vyložil podle Rava: Například když bylo devět odtud, devět odtud a jedno uprostřed, neboť to [jedno] se hodí [k připojení] sem i tam.
תרגמה שמואל אליבא דרב כגון שהיו תשע מכאן ותשע מכאן ואחת באמצע דההיא חזיא להכא וחזיא להכא
אמר רב פפא ולשמואל אפילו רועה מצרפן ואפילו כליו של רועה מצרפן
Rav Aši se otázal: Jak je to s pastýřovým psem? Jelikož na něj zavolá a on přijde, [zvířata] se nespojují? Nebo snad někdy nepřijde a [pastýř] musí jít sám a přivést ho? Zůstává to nerozhodnuto.
בעי רב אשי כלבא דרועה מאי כיון דקרי ליה ואתי לא מצטרפי או דלמא זימנין דלא אתי ומצטרך איהו למיזל ואתייה תיקו:
Rabi Meir říká: Jordán odděluje pro desátek dobytka. Řekl rabi Ami: Učili to jen tehdy, když tam není most; je-li tam však most, most je spojuje.
ר"מ אומר הירדן מפסיק למעשר בהמה: א"ר אמי לא שנו אלא שאין שם גשר אבל יש שם גשר גשר מצרפן
Zřejmě je to tedy proto, že nejsou blízko [sebe]. Namítali: Měl-li [zvířata] na obou březích Jordánu, na té i oné straně, nebo ve dvou provinciích, jako Namer a Namori, nespojují se; a netřeba říkat [o zvířatech] v zahraničí a v zemi [Izraele].
אלמא משום דלא מיקרבן הוא מיתיבי היו לו בשני עברי הירדן אילך ואילך או בשני אבטילאות כגון של נמר ונמורי אין מצטרפין ואין צריך לומר חוצה לארץ וארץ
Ale zahraničí a země [Izraele] jsou jako místo, kde je most, a přesto [baraita] učí, že se nespojují!
והא חוצה לארץ וארץ כמקום שיש גשר דמי וקתני לא מצטרפין
Spíše řekl rabi Chija bar Aba, [že] řekl rabi Jochanan: Toto je důvod rabiho Meira – protože verš říká: „A Jordán ji ohraničuje na východní straně“ (Joz 18,20); Písmo z něj učinilo samostatnou hranici.
אלא א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן היינו טעמיה דר"מ דאמר קרא (יהושע יח, כ) והירדן יגבול אותו לפאת קדמה הכתוב עשאו גבול בפני עצמו
Pokud je tomu tak, pak [u slov] „A hranice se stáčela“ a „hranice stoupala“ (Joz 18,14) – i tam z ní Písmo učinilo samostatnou hranici?
אלא מעתה (יהושע יח, יד) ותאר הגבול ועלה הגבול הכי נמי הכתוב עשאו גבול בפני עצמו
Tam je to jiné, protože verš říká: „To bude vaše země podle jejích hranic kolem dokola“ (Nu 34,12) – celá země Izraele je jedna hranice.
שאני התם דאמר קרא (במדבר לד, יב) זאת תהיה לכם הארץ לגבולותיה סביב כולה ארץ ישראל גבול אחד היא
Jestliže tak, pak i Jordán [by k ní patřil]! – „Země“, a ne Jordán.
אי הכי ירדן נמי ארץ ולא ירדן
Pochopitelně podle rabiho Chiji bar Aby, proto [mišna] uvádí [právě] Jordán; ale podle rabiho Amiho ať uvede všechny řeky! – To je námitka.
בשלמא לר' חייא בר אבא היינו דקתני ירדן אלא לרבי אמי ליתנינהו לכולהו נהרות קשיא
Řekněme, že je to spor tanaitů: „Neboť přecházíte přes Jordán do země Kenaan“ (Nu 33,51) – země Kenaan, ale Jordán není zemí Kenaan; slova rabiho Jehudy ben Betejry.
לימא כתנאי (במדבר לג, נא) כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען ארצה ארץ כנען ולא הירדן ארץ כנען דברי ר' יהודה בן בתירה
Rabi Šimon ben Jochaj říká: Hle, praví se: „za Jordánem u Jericha, na východ, ke vzchodu slunce“ (Nu 34,15) – jako Jericho je zemí Kenaan, tak i Jordán je zemí Kenaan.
ר' שמעון בן יוחי אומר הרי הוא אומר (במדבר לד, טו) מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה מה ירחו ארץ כנען אף ירדן ארץ כנען
Řekl Raba bar bar Chana, [že] řekl rabi Jochanan: Jordán je [nazýván Jordánem] jen od Bejt Jericha níže. Pro jakou halachu [je to důležité]? Řekneš-li pro toho, kdo skládá slib – [u slibů] se řídíme řečí lidí, a kdekoli tomu říkají Jordán, je mu to zakázáno! Spíše [je to důležité] pro desátek dobytka.
אמר רבב"ח א"ר יוחנן אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה למאי הלכתא אילימא לנודר הלך אחר לשון בני אדם וכל היכא דקרו ליה ירדן איתסר ליה אלא למעשר בהמה
Tak se učí i [v baraitě]: Jordán vychází z jeskyně Pamejas, protéká jezerem Sivchi, Tiberiadským jezerem a Sodomským mořem, pokračuje a vlévá se do Velkého moře; a Jordán je [nazýván Jordánem] jen od Bejt Jericha níže.
תניא נמי הכי ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ובימה של סדום והולך ונופל לים הגדול ואין ירדן אלא מבית יריחו ולמטה
Řekl rabi Chija bar Aba, [že] řekl rabi Jochanan: Proč se jmenuje Jarden? Protože sestupuje (jored) z Danu. Řekl rabi Aba Ravu Ašimu: Vy to učíte odtamtud, my to učíme odsud: „A nazvali Lešem Dan, podle jména Dana, svého otce“ (Joz 19,47), a rabi Jicchak řekl: Lešem – to je Pamejas; a učí se: Jordán vychází z jeskyně Pamejas.
א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן א"ל ר' אבא לרב אשי אתון מהתם מתניתו לה אנן מהכא מתנינן לה (שופטים יח, כג) ויקראו לו ללשם דן בשם דן אביהם וא"ר יצחק לשם זו פמייס ותניא יוצא ירדן ממערת פמייס
Řekl Rav Kahana: Hlavní [pramen] Jordánu je z jeskyně Pamejas. Kdo řekne: Nebudu pít vodu z jeskyně Pamejas, má zakázán celý Jordán.
אמר רב כהנא זכרותיה דירדנא ממערת פמייס היכא דאמר לא שתינא מים ממערת פמייס איתסר ליה בכוליה ירדנא
Hlavní [zdroj] krve jsou játra – podle rabiho Jicchaka, neboť rabi Jicchak řekl: Rozteklá játra znečišťují v množství revi’it.
זכרותא דדמא כבדא כדרבי יצחק דאמר רבי יצחק כבד שנימוח מטמא ברביעית
Hlavní z vod je Eufrat, neboť Rav Jehuda řekl, [že] řekl Rav: Kdo se slibem zřekne vod Eufratu, má zakázány všechny vody na světě.
זכרותא דמיא פרת דאמר רב יהודה אמר רב הנודר ממימי פרת אסור בכל מימות שבעולם
Jak to vypadá? Řekneš-li, že řekl: Nebudu pít z vod Eufratu – [pak] nebude pít vodu z Eufratu, ale z jiné řeky pít bude!
היכי דמי אילימא דאמר לא שתינא ממימי דפרת מי פרת הוא דלא שתינא הא מנהרא אחרינא שתינא
Spíše [jde o to], že řekl: Nebudu pít z vod, které přicházejí z Eufratu; neboť Rav Jehuda řekl, [že] řekl Rav: Všechny řeky jsou níže než tři řeky a tři řeky jsou níže než Eufrat. – Ale vždyť jsou
אלא דאמר לא שתינא ממים דאתו מפרת דאמר רב יהודה אמר רב כל הנהרות למטה משלש נהרות וג' נהרות למטה מפרת והאיכא
Originál: Bekhorot 55a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.