a podrobnosti ve Stanu setkávání. Rabi Akiva však říká: Obecná pravidla i podrobnosti byly řečeny na Sinaji, zopakovány ve Stanu setkávání a potřetí řečeny na Moavských pustinách. A kdyby tě napadlo, že zápalná oběť, kterou Izrael přinesl na poušti, byla stálou zápalnou obětí –
ופרטות באהל מועד ור' עקיבא אומר כללות ופרטות נאמרו בסיני ונשנו באהל מועד ונשתלשו בערבות מואב ואי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי
Rabi Elazar – neboť bylo učeno: „Stálá zápalná oběť, která byla připravena na hoře Sinaj“ (Nu 28,6). Rabi Elazar říká: Pravidla jejího provedení byla řečena na Sinaji, ona sama však přinášena nebyla.
ר' אלעזר דתניא (במדבר כח, ו) עולת תמיד העשויה בהר סיני ר' אלעזר אומר מעשיה נאמרו בסיני והיא עצמה לא קרבה
Rabi Akiva říká: Byla přinášena a potom už nepřestala. Jak však potom vyložím: „Přinášeli jste mi snad oběti a obětní dary na poušti čtyřicet let, dome Izraele?“ (Am 5,25)
רבי עקיבא אומר קרבה ושוב לא פסקה אלא מה אני מקיים (עמוס ה, כה) הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל
Bejt Hilel – to, co jsme řekli. Rabi Akiva – i to jsme řekli. Rabi Josi z Galileje – neboť bylo učeno: Rabi Josi z Galileje říká: Třemi přikázáními byl Izrael zavázán, když putoval na svátek: zjevením se, sváteční obětí a radováním se.
בית הלל הא דאמרן ר' עקיבא הא נמי דאמרן ר' יוסי הגלילי דתניא ר' יוסי הגלילי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בעלותם לרגל ראייה וחגיגה ושמחה
Je [něco] u zjevení se, co není u ostatních dvou; je u sváteční oběti, co není u ostatních dvou; je u radování se, co není u ostatních dvou. Je u zjevení se, co není u ostatních dvou: [oběť] zjevení se celá vystupuje k Výšinám, což neplatí o ostatních dvou.
יש בראייה שאין בשתיהן ויש בחגיגה שאין בשתיהן יש בשמחה שאין בשתיהן יש בראייה שאין בשתיהן שהראייה עולה כולה לגבוה מה שאין כן בשתיהן
Je u sváteční oběti, co není u ostatních dvou: sváteční oběť existovala před Výrokem, což neplatí o ostatních dvou. Je u radování se, co není u ostatních dvou: radování se platí pro muže i ženy, což neplatí o ostatních dvou.
יש בחגיגה מה שאין בשתיהן שחגיגה ישנה לפני הדיבור מה שאין בשתיהן יש בשמחה מה שאין בשתיהן שהשמחה נוהגת באנשים ובנשים מה שאין בשתיהן
A rabi Jišmael – z jakého důvodu jej stavíš na roveň Bejt Šamaj? [Protože] kdyby tě napadlo, že zápalná oběť, kterou Izrael přinesl na poušti, byla stálou zápalnou obětí – je snad nějaká věc, která zpočátku nevyžadovala stažení kůže a rozsekání, a nakonec vyžaduje stažení kůže a rozsekání?
ור' ישמעאל מאי טעמא קא מוקמת ליה כבית שמאי אי סלקא דעתך עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מי איכא מידי דמעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח
Ale což [podle]rabiho Josiho z Galileje, který říká, že zápalná oběť, kterou Izrael přinesl na poušti, byla stálou zápalnou obětí, nevyžadovala zpočátku stažení kůže a rozsekání, a nakonec je vyžaduje?
והא רבי יוסי הגלילי דאמר עולה שהקריבו ישראל במדבר עולת תמיד הואי מעיקרא לא בעי הפשט וניתוח ולבסוף בעי הפשט וניתוח
Neboť bylo učeno: Rabi Josi z Galileje říká: Zápalná oběť, kterou Izrael přinesl na poušti, nevyžadovala stažení kůže a rozsekání, protože stažení kůže a rozsekání [platí] teprve od [postavení] Stanu setkávání. – Vyškrtni odtud rabiho Jišmaela.
דתניא רבי יוסי הגלילי אומר עולה שהקריבו ישראל במדבר אינה טעונה הפשט וניתוח לפי שאין הפשט וניתוח אלא מאהל מועד ואילך סמי מכאן ר' ישמעאל
Rav Chisda se tázal: Jak je tento verš psán: „A poslal mladíky ze synů Izraele, a přinesli zápalné oběti – ovce, a obětovali pokojné oběti Hospodinu – býčky“ (Ex 24,5)? Anebo snad obojí byli býčci?
בעי רב חסדא האי קרא היכי כתיב (שמות כד, ה) וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות כבשים ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים או דלמא אידי ואידי פרים הוו
Rav Acha, syn Ravy, řekl: Pro toho, kdo řekne: Beru na sebe [povinnost přinést] zápalnou oběť jako zápalnou oběť, kterou Izrael přinesl na poušti. Jak [je tomu]? Byli to býčci, nebo ovce? Zůstává to nerozhodnuto [tejku].
רב אחא בריה דרבא אמר לאומר הרי עלי עולה כעולה שהקריבו ישראל במדבר מאי פרים הוו או כבשים הוו תיקו
Učili jsme se tam: Toto jsou věci, které nemají stanovenou míru:
תנן התם אלו דברים שאין להם שיעור
Originál: Chagigah 6b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.