šedesát. — A učí Tana [o] mane o čtyřiceti selaim? — Ano. Vždyť jsme se učili: Nový kožený měch, i když [jeho díra] propouští granátová jablka, je čistý.
בששים ותני תנא מנה בן ארבעים סלעים אין והתנן חמת חדשה אע"פ שמקבלת רמונים טהורה
Chulin 138a חולין
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Sešil-li ho a roztrhl se, jeho míra je, [když] propouští granátová jablka. Rabi Eliezer ben Jaakov říká: [Když propouští] klubka osnovy, z nichž čtyři [váží] mane o čtyřiceti selaim.
תפרה ונקרעה שיעורה כמוציא רמונים רבי אליעזר בן יעקב אומר כפקעיות של שתי אחת מארבע במנה בן ארבעים סלעים:
A kolik mu dává atd. Učí se: Ne [tak], aby ji vybělil a [pak] mu ji dal, ale [tak], aby když ji kohen vybělí, dosáhla pěti selaim.
וכמה נותן לו כו': תנא לא שילבננו ויתננו לו אלא שילבננו כהן ויעמוד על חמש סלעים:
Aby se z toho dal udělat malý oděv. Odkud to víme? Rabi Jehošua ben Levi řekl: Písmo říká: „aby stál a sloužil“ (Dt 18,5) — věc, která je vhodná ke službě. Co to je? Pás.
כדי לעשות בגד קטן: מנהני מילי אמר ר' יהושע בן לוי אמר קרא (דברים יח, ה) לעמוד לשרת דבר שהוא ראוי לשירות מאי ניהו אבנט
Řekni [raději]: plášť! — Uchopíš-li mnoho, neuchopíš nic; uchopíš-li málo, uchopíš.
אימא מעיל תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת
Ať tedy řekne: vlněná čepička, neboť se učí: Vlněná čepička spočívala na hlavě velekněze a na ní byla položena čelenka, aby se splnilo, co je řečeno: „a připevníš ji na šňůru z modré vlny“ (Ex 28,37).
ואימא כיפה של צמר דתניא כיפה של צמר היתה מונחת בראש כהן גדול ועליה ציץ נתון לקיים מה שנאמר ושמת אותו על פתיל תכלת
Písmo říká: „on a jeho synové“ (Dt 18,5) — věc, která je společná Áronovi i jeho synům.
אמר קרא הוא ובניו דבר השוה לאהרן ולבניו
Ani pás není [společný]! — To je dobré pro toho, kdo říká, že pás velekněze [o Dni smíření] není pásem obyčejného kohena: [jindy je společný], dobře.
אבנט נמי לא שוי הניחא למאן דאמר אבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שפיר
Ale co lze říci pro toho, kdo říká, že je to pás obyčejného kohena? — [Oba mají] jméno „pás“ vůbec.
אלא למאן דאמר זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר שם אבנט בעולם:
Nestihl-li mu ji dát atd. Bylo řečeno: Ostříhal [ovci] a prodal první [stříž] — Rav Chisda řekl: Je zavázán; rabi Natan bar Hošaja řekl: Je osvobozen.
לא הספיק ליתנו וכו': איתמר גזז ומכר ראשונה רב חסדא אמר חייב ר' נתן בר הושעיא אמר פטור
Rav Chisda řekl: Je zavázán, protože [ji] ostříhal. Rabi Natan bar Hošaja řekl: Je osvobozen; v době, kdy se míra naplňuje, potřebujeme „tvůj brav“, a ten tu není.
רב חסדא אמר חייב דהא גזז ר' נתן בר הושעיא אמר פטור בעידנא דקא מלא שיעורא בעינן צאנך וליכא
Učili jsme se: Kdo koupí stříž ovcí modloslužebníka, je osvobozen od prvotiny stříže; z toho plyne, že [koupí-li] jeho ovce ke stříhání, je zavázán. Proč? Každá [ovce] přece po stříhání vychází z jeho vlastnictví!
תנן הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור מראשית הגז הא צאנו לגזוז חייב אמאי כל חד וחד בתר גיזה נפקא לה מרשותיה
Rav Chisda to vyložil podle rabiho Natana bar Hošaji: [Jde o případ], kdy mu je převedl na celých třicet dní.
תרגמא רב חסדא אליבא דר' נתן בר הושעיא כגון שהקנן לו כל שלשים יום:
Kdo koupí stříž ovcí druhého atd. Kdo je ten Tana, [podle něhož se], když si prodávající ponechal zbytek, řídíme prodávajícím?
הלוקח גז צאנו של חבירו כו': מאן תנא דהיכא דאיכא שיורא גבי מוכר בתר מוכר אזלינן
Rav Chisda řekl: To je rabi Jehuda, neboť jsme se učili: Kdo prodává stvoly [lnu] na svém poli, dává kraj z každého jednotlivého [kupce].
א"ר חסדא רבי יהודה היא דתנן המוכר קלחי אילן בתוך שדהו נותן פאה לכל אחד ואחד
Rabi Jehuda řekl: Kdy? Když si majitel pole nic neponechal; ale ponechal-li si majitel pole [část], dává kraj za všechno.
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שלא שייר בעל השדה אבל שייר בעל השדה נותן פאה על הכל
Rava mu řekl: Vždyť to jsi ty, pane, kdo řekl: Ale [jen] tehdy, když majitel pole začal žnout!
אמר ליה רבא והא מר הוא דאמר והוא שהתחיל בעל השדה לקצור
A kdybys řekl, že i zde [platí]: jen když začal stříhat — tam je to v pořádku, je psáno: „A když budete žnout žeň své země“ (Lv 19,9); od chvíle, kdy začal žnout, je zavázán za celé pole. Ale zde, od chvíle, kdy začal stříhat, není zavázán za celé své stádo.
וכי תימא הכא נמי והוא שהתחיל לגזוז בשלמא התם (ויקרא יט, ט) ובקצרכם את קציר ארצכם כתיב מעידנא דאתחיל לקצור מיחייב בכולה שדה אלא הכא מעידנא דאתחיל למיגז לא מיחייב בכוליה עדריה
Spíše řekl Rava: To je tento Tana, neboť jsme se učili: Řekl mu: Prodej mi vnitřnosti této krávy, a byly v nich dary — dá je kohenovi a neodečte mu [je] z ceny; koupil-li od něj na váhu, dá je kohenovi a odečte mu [je] z ceny.
אלא אמר רבא האי תנא הוא דתנן אמר לו מכור לי בני מעיה של פרה זו והיה בהן מתנות נותנן לכהן ואין מנכה לו מן הדמים לקח ממנו במשקל נותנן לכהן ומנכה לו מן הדמים
Originál: Chullin 138a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.