neboť rabi Eliezer [ji] dovoluje každému muži kromě toho muže, a mudrci zakazují.
שר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש וחכמים אוסרים
Gitin 82b גיטין
Struktura debaty:Otázka 4
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jaký je důvod rabi Eliezera? Je to stejné jako u všech ostatních podmínek. A mudrci? U všech ostatních podmínek jí v rozlukovém listu nic neponechal; zde jí v rozlukovém listu [něco] ponechal.
מאי טעמא דר"א מידי דהוה אכל תנאי דעלמא ורבנן כל תנאי דעלמא לא שייר ליה בגט הכא שייר לה בגט
A [podle] mišny, kterou jsme vyložili jako ‚kromě‘ – jaký je důvod rabi Eliezera?
ומתני' דאוקימנא בחוץ מאי טעמא דר"א
Řekl rabi Janaj jménem jednoho starce: Písmo říká: „I vyjde z jeho domu a půjde a stane se [ženou] jiného muže“ (Dt 24,2) – i kdyby ji dovolil jen jinému muži, je propuštěná. A mudrci? Tento ‚muž‘ [znamená] každého muže.
א"ר ינאי משום זקן אחד אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר הרי זו מגורשת ורבנן (אמרי טעמא דר"א) האי איש לכל איש ואיש
A rabi Jochanan řekl: Důvod rabi Eliezera je odsud: „A ženu propuštěnou od jejího muže si nevezmou“ (Lv 21,7) – i kdyby byla propuštěna jen od svého muže [ale ne pro ostatní], stává se nezpůsobilou pro kněžství; z toho plyne, že je to rozlukový list.
ורבי יוחנן אמר טעמא דר"א מהכא (ויקרא כא, ז) ואשה גרושה מאישה לא יקחו אפילו לא נתגרשה אלא מאישה נפסלה מן הכהונה אלמא הוי גיטא
A mudrci? Zákaz pro kněžství je jiný případ.
ורבנן איסור כהונה שאני
Ptal se rabi Aba: Jak je tomu u zasnoubení? Ať je to otázka podle rabi Eliezera, ať je to otázka podle mudrců.
בעי רבי אבא בקידושין היאך תיבעי לר"א תיבעי לרבנן
Ať je to otázka podle rabi Eliezera: rabi Eliezer to zde říká jen proto, že jsou psány verše; ale tam potřebujeme řádné nabytí. Anebo snad [platí] ‚i vyjde a stane se‘ [– srovnání odchodu a zasnoubení]?
תיבעי לר"א עד כאן לא קאמר רבי אליעזר הכא אלא משום דכתיבי קראי אבל התם קנין מעליא בעינן או דלמא ויצאה והיתה
Ať je to otázka podle mudrců: mudrci to zde říkají jen proto, že potřebujeme ‚přetržení‘, a to tu není; ale tam [stačí] jakékoli nabytí. Anebo snad [platí] ‚i vyjde a stane se‘?
תיבעי לרבנן עד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא דבעינן כריתות וליכא אבל התם קנין כל דהו או דלמא ויצאה והיתה
Poté, co si [otázku] položil, ji sám rozřešil: Jak podle rabi Eliezera, tak podle mudrců potřebujeme ‚i vyjde a stane se‘.
לבתר דאיבעיא ליה הדר פשטה בין לרבי אליעזר בין לרבנן בעינן ויצאה והיתה
אמר אביי אם תמצא לומר איתא לדרבי אבא
Přišel Ruben a zasnoubil si ji kromě [pro] Šimona; a přišel Šimon a zasnoubil si ji kromě [pro] Rubena; a oba zemřeli – vstoupí do švagrovského sňatku s Levim, a nepoužiji na ni [označení] ‚žena dvou zemřelých‘.
בא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה חוץ מראובן ומתו שניהם מתיבמת ללוי ואין אני קורא בה אשת שני מתים
Jaký je důvod? Zasnoubení Rubena platilo, zasnoubení Šimona neplatilo.
מאי טעמא קידושי דראובן אהנו קידושי דשמעון לא אהנו
Jak tedy najdeš [případ] ‚ženy dvou zemřelých‘? Kdy přišel Ruben a zasnoubil si ji kromě [pro] Šimona, a přišel Šimon a zasnoubil si ji bez upřesnění: zasnoubení Rubena působí, že je zakázána ostatním, a zasnoubení Šimona působí, že je zakázána Rubenovi.
ואלא אשת שני מתים היכי משכחת לה כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון. ובא שמעון וקידשה סתם דקידושי ראובן אהנו למיסרא אעלמא וקידושי דשמעון אהנו למיסרא אראובן
Ptal se Abaje: Řekl jí: ‚Hle, jsi dovolena každému muži kromě Rubena a Šimona,‘ a pak jí řekl: ‚[I] Rubenovi a Šimonovi‘ – jak je tomu?
בעי אביי אמר לה הרי את מותרת לכל אדם חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר לה לראובן ושמעון מהו
Říkáme, že co zakázal, [nyní] dovolil? Anebo snad co zakázal, dovolil, a co dovolil, zakázal? Řekneš-li,
מי אמרינן מאי דאסר שרא או דלמא מאי דאסר שרא ומאי דשרא אסר אם תמצא לומר
Originál: Gittin 82b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.