na stříbrných ubrusech, nebo na zlatých ubrusech? Řekl: To je to, co řekl rabi Elazar: Pojďme a buďme vděčni podvodníkům, neboť kdyby nebylo jich, hřešili bychom každý den, jak je řečeno: „A on by proti tobě volal k Hospodinu a byl by na tobě hřích“ (Dt 15,9).
בטלי כסף או בטלי זהב אמר היינו דאמר רבי אלעזר בואו ונחזיק טובה לרמאין שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום שנאמר (דברים טו, ט) וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא
A rabi Chija bar Rav z Difti učil: Rabi Jehošua ben Karcha říká: Každý, kdo zavírá oči před dobročinností, je jako ten, kdo slouží modlám. Je psáno zde: „Střez se, aby v tvém srdci nevyvstala ničemná myšlenka“ (Dt 15,9), a je psáno tam: „Vyšli muži, synové ničemnosti“ (Dt 13,14) – jako tam jde o modloslužbu, tak i zde jde o modloslužbu.
ותני רבי חייא בר רב מדיפתי רבי יהושע בן קרחה אומר כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודת כוכבים כתיב הכא (דברים טו, ט) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' וכתיב התם (דברים יג, יד) יצאו אנשים בני בליעל מה להלן עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים
Rabíni učili: Kdo si [naoko] oslepuje oko, nadýmá si břicho nebo si zkřivuje nohu, neodejde ze světa, dokud se mu to nestane doopravdy. Kdo přijímá dobročinnost, aniž by ji potřeboval, nakonec neodejde ze světa, dokud ji nebude potřebovat.
ת"ר המסמא את עינו והמצבה את בטנו והמקפח את שוקו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך המקבל צדקה ואין צריך לכך סופו אינו נפטר מן העולם עד שיבא לידי כך
Učili jsme se tam: Nenutí se [chudý], aby prodal svůj dům a své užitkové předměty. Že ne? Vždyť bylo učeno: Používal-li zlaté nádobí, ať používá stříbrné; [používal-li] stříbrné, ať používá měděné!
תנן התם אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו ולא והתניא היה משתמש בכלי זהב ישתמש בכלי כסף בכלי כסף ישתמש בכלי נחושת
Řekl Rav Zevid: Není to obtíž: toto se týká lůžka a stolu, tamto pohárů a mís. Proč jsou poháry a mísy jiné, že ne? Protože řekne: Jsou mi odporné. I o lůžku a stolu řekne: Nesnesu je! Řekl Rava, syn Raby: [Jde o] stříbrné hrablo.
אמר רב זביד לא קשיא הא במטה ושולחן הא בכוסות וקערות מאי שנא כוסות וקערות דלא דאמר מאיסי לי מטה ושולחן נמי אמר לא מקבל עילואי אמר רבא בריה דרבה במחרישה דכספא
MIŠNA: Sirota, kterou s jejím souhlasem provdala její matka nebo její bratři a zapsali jí sto nebo padesát zuzů, může, až dospěje, vymoci od nich, co jí náleží.
מתני׳ יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה וכתבו לה במאה או בחמשים זוז יכולה היא משתגדיל להוציא מידן מה שראוי להנתן לה
Rabi Jehuda říká: Provdal-li [otec] první dceru, dá se druhé tolik, kolik dal první. A mudrci říkají: Někdy je člověk chudý a zbohatne, nebo bohatý a zchudne; spíše se odhadne majetek a dá se jí [podle něj].
רבי יהודה אומר אם השיא את הבת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה וחכ"א פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין את הנכסים ונותנין לה:
GEMARA: Řekl Šmuel: Při výbavě se odhaduje podle otce. Namítli: Dcery jsou živeny a vybavovány z majetku svého otce. Jak? Neříká se: Kdyby byl její otec naživu, dal by jí tolik a tolik, nýbrž se odhadne majetek a dá se jí. Což to nemluví o výbavě pro manžela? Řekl Rav Nachman bar Jicchak: Ne, o jejím vlastním zaopatření.
גמ׳ אמר שמואל לפרנסה שמין באב מתיבי הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי אביהן כיצד אין אומרים אילו אביה קיים כך וכך היה נותן לה אלא שמין את הנכסים ונותנין לה מאי לאו פרנסת הבעל אמר רב נחמן בר יצחק לא בפרנסת עצמה
Vždyť učí: „jsou živeny a vybavovány“ – což ne: jedno je výbava pro manžela a druhé její vlastní zaopatření? – Ne, v obou případech jde o její vlastní zaopatření, a není to obtíž: jedno se týká jídla a pití, druhé oblečení a přikrývek.
הא ניזונות ומתפרנסות קתני מאי לאו אחת פרנסת הבעל ואחת פרנסת עצמה לא אידי ואידי בפרנסת עצמה ולא קשיא הא באכילה ובשתיה והא בלבושא וכיסויא
Učili jsme se: „A mudrci říkají: Někdy je člověk chudý a zbohatne, nebo bohatý a zchudne; spíše se odhadne majetek a dá se jí.“ Co znamená chudý a co bohatý? Řekneš-li, že chudý znamená chudý majetkem a bohatý znamená bohatý majetkem – z toho by plynulo, že první tanaita zastává, že i když byl bohatý a zchudl, dáváme jí jako na počátku; ale vždyť nemá!
תנן וחכ"א פעמים שאדם עני והעשיר או עשיר והעני אלא שמין הנכסים ונותנין לה מאי עני ומאי עשיר אי נימא עני עני בנכסים עשיר עשיר בנכסים מכלל דתנא קמא סבר אפילו עשיר והעני כדמעיקרא יהבינן לה הא לית ליה
Spíše tedy: chudý znamená skoupý smýšlením, bohatý znamená štědrý smýšlením, a učí: „odhadne se majetek a dá se jí“. Tedy se neřídíme odhadem [otcova úmyslu] – a to je vyvrácení Šmuela! – Šmuel to řekl podle rabiho Jehudy, neboť jsme se učili: Rabi Jehuda říká: Provdal-li první dceru, dá se druhé tolik, kolik dal první.
אלא לאו עני עני בדעת עשיר עשיר בדעת וקתני שמין את הנכסים ונותנין לה אלמא לא אזלינן בתר אומדנא ותיובתא דשמואל הוא דאמר כרבי יהודה דתנן רבי יהודה אומר אם השיא בת הראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה
Ať tedy řekne: Halacha je podle rabiho Jehudy! – Kdyby řekl: Halacha je podle rabiho Jehudy, řekl bych: jen tehdy, provdal-li ji, protože tím projevil svůj úmysl; ale neprovdal-li ji, ne. Učí nás, že důvodem rabiho Jehudy je, že se řídíme odhadem, ať ji provdal, nebo neprovdal.
ונימא הלכה כרבי יהודה אי אמר הלכה כרבי יהודה הוה אמינא דוקא השיאה דגלי דעתיה אבל לא השיאה לא קמ"ל טעמא דר' יהודה דאזלינן בתר אומדנא לא שנא השיאה ולא שנא לא השיאה
A řekl to snad Rava? Vždyť bylo učeno: Rabi říká: Dcera, která je živena z [majetku] bratrů, bere desetinu majetku, a Rava řekl: Halacha je podle Rabiho! – Není to obtíž: zde jde o případ, kdy jsme [otcův úmysl] odhadli, zde o případ, kdy jsme ho neodhadli.
ומי אמר רבא הכי והתניא רבי אומר בת הניזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים ואמר רבא הלכתא כרבי לא קשיא הא דאמידניה הא דלא אמידניה
Tak se to i zdá být logické, neboť řekl Rav Ada bar Ahava: Stal se případ a Rabi jí dal jednu dvanáctinu majetku. To si navzájem odporuje! Spíše tedy z toho plyne: zde jde o případ, kdy jsme odhadli, zde o případ, kdy jsme neodhadli. Z toho to plyne.
הכי נמי מסתברא דאמר רב אדא בר אהבה מעשה ונתן לה רבי אחד משנים עשר בנכסים קשיין אהדדי אלא לאו ש"מ הא דאמידניה הא דלא אמידניה ש"מ
K samotnému textu: Řekl Rabi: Dcera, která je živena z [majetku] bratrů, bere desetinu majetku. Řekli Rabimu: Podle tvých slov – kdo má deset dcer a syna, synovi by vedle dcer nezbylo nic!
גופא אמר רבי בת הניזונת מן האחין נוטלת עישור נכסים אמרו לו לרבי לדבריך מי שיש לו עשר בנות ובן אין לו לבן במקום בנות כלום
Řekl jim: Takto to říkám: První bere desetinu majetku, druhá [desetinu] z toho, co ponechala [první], a třetí z toho, co ponechala [druhá]; a pak [to, co vzaly,] znovu rozdělí rovným dílem.
אמר להן כך אני אומר ראשונה נוטלת עישור נכסים שניה במה ששיירה ושלישית במה ששיירה וחוזרות וחולקות בשוה
Originál: Ketubot 68a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.