[prst] navíc a [pán] mu ho uřízl, otrok kvůli tomu odchází na svobodu. Řekl Rav Huna: To platí, pokud se počítá na hřbetu ruky [v řadě s ostatními prsty].
יתרת וחתכה עבד יוצא בהן לחירות אמר רב הונא והוא שנספרת על גב היד:
Kidušin 25a קידושין
Struktura debaty:Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Starci z Nezunje nepřišli na přednášku Rav Chisdy. [Rav Chisda] řekl Rav Hamnunovi: Jdi a pokoř je. Šel a řekl jim: Proč mistři nepřišli na přednášku? Řekli mu: Proč bychom chodili? Vždyť jsme se ho na věc ptali a nerozřešil nám ji! Řekl jim: Ptali jste se snad na něco mě, a já vám to nerozřešil?
סבי דנזוניא לא אתו לפירקיה דרב חסדא אמר ליה לרב המנונא זיל צנעינהו אזל אמר להו מאי טעמא לא אתו רבנן לפירקא אמרו ליה אמאי ניתי דבעינן מיניה מילתא ולא פשט לן אמר להו מי בעיתו מינאי מידי ולא פשיטנא לכו
Zeptali se ho: Otrok, kterého jeho pán vykastroval [odstraněním] varlat – jak to je? Je to jako viditelná vada, nebo ne? Nevěděl to. Řekli mu: Jak se jmenuješ? Řekl jim: Hamnuna. Řekli mu: Ne Hamnuna, nýbrž Karnuna.
בעו מיניה עבד שסרסו רבו בבצים מהו כמום שבגלוי דמי או לא לא הוה בידיה אמרו לו מה שמך אמר להו המנונא אמרו ליה לאו המנונא אלא קרנונא
Přišel před Rav Chisdu. Řekl mu: Ptali se tě na [výslovnou] baraitu, jak učíme: Dvacet čtyři koncové údy jsou na člověku, a žádné z nich nenečistí kvůli zdravému masu [při malomocenství].
אתא לקמיה דרב חסדא א"ל מתניתא בעו מינך דתנן עשרים וארבעה ראשי אברים שבאדם כולם אין מטמאין משום מחיה
A to jsou: konečky prstů na rukou a nohou, konečky uší, špička nosu, špička pohlavního údu a bradavky ženy; rabi Jehuda říká: i muže. A k tomu učili: Ve všech těchto [případech] otrok odchází na svobodu. Rabi říká: Také kastrace. Ben Azaj říká: Také jazyk.
ואלו הם ראשי אצבעות ידים ורגלים וראשי אזנים וראש החוטם וראש הגוייה וראשי דדים שבאשה רבי יהודה אומר אף שבאיש ותני עלה בכולם עבד יוצא בהם לחירות רבי אומר אף הסירוס בן עזאי אומר אף הלשון
Řekl mistr: Rabi říká: Také kastrace. Kastrace čeho? Řekneš-li, že kastrace údu – to je přece pohlavní úd [už uvedený]! Není to snad kastrace varlat?
אמר מר רבי אומר אף הסירוס סירוס דמאי אילימא סירוס דגיד היינו גוייה אלא לאו סירוס דביצים
Rabi říká: také kastrace – a jazyk podle Rabiho ne? Stavme proti tomu: Byl-li někdo kropen a kropení dopadlo do jeho úst – Rabi říká: Je pokropen. A mudrci říkají: Není pokropen.
רבי אומר אף הסירוס ורבי לשון לא ורמינהו הרי מי שהיה מזה ונתזה הזאה על פיו רבי אומר היזה וחכמים אומרים לא היזה
Není to snad na jeho jazyk? – Ne, na jeho rty. – Na jeho rty, to je samozřejmé! – Mohl bys říci: někdy se mu rty sevřou [a jsou skryté]; přichází nás poučit.
מאי לאו על לשונו לא על שפתיו על שפתיו פשיטא מהו דתימא זימנא דחלים שפתיה קמ"ל
Ale vždyť se učí: „na jeho jazyk“! A ještě se učí: „a ten, komu byla odňata větší část jazyka“ – Rabi říká: větší část té části jazyka, která mluví.
והתניא על לשונו ועוד תניא ושניטל רוב הלשון רבי אומר רוב המדבר שבלשונו
Spíše: Rabi říká: kastrace, a netřeba [ani] říkat jazyk. Ben Azaj říká: jazyk, ale kastrace ne. A co znamená „také“? [Vztahuje se] k prvnímu [výčtu]. Je-li tak, ať je výrok ben Azaje uveden dříve!
אלא רבי אומר סירוס ולא מיבעיא לשון בן עזאי אמר לשון אבל סירוס לא ומאי אף אקמייתא אי הכי נקדמה דבן עזאי ברישא
Tana slyšel výrok Rabiho a stanovil ho; [pak] slyšel výrok ben Azaje a učil ho [také], a mišna se nehnula ze svého místa.
תנא שמעה לדרבי וקבעה ושמעה לדבן עזאי ותני ומשנה לא זזה ממקומה
Řekl Ula: Všichni se shodují ohledně jazyka, že pokud jde o nečistotu, je vůči havěti považován za viditelný. Jaký je důvod? Milosrdný řekl: „Který se ho dotkne“ (Lv 15,5) – a i tento [jazyk] je schopen dotyku.
אמר עולא הכל מודים בלשון לענין טומאה דגלוי הוא אצל השרץ מ"ט (ויקרא טו, ה) אשר יגע בו אמר רחמנא והאי נמי בר נגיעה הוא
Pokud jde o ponoření, je považován za skrytý. Jaký je důvod? Milosrdný řekl: „A umyje své tělo ve vodě“ (Lv 15,13) – jako jeho tělo je zvenčí, tak i vše, co je zvenčí.
לענין טבילה כטמון דמי מ"ט (ויקרא טו, יג) ורחץ בשרו במים אמר רחמנא מה בשרו מאבראי אף כל מאבראי
Přou se jen ohledně kropení: Rabi ho přirovnává k nečistotě a rabíni ho přirovnávají k ponoření.
לא נחלקו אלא לענין הזאה רבי מדמי לה לטומאה ורבנן מדמו לה לטבילה
A oba se přou o tento verš: „A čistý pokropí nečistého“ atd. (Nu 19,19). Rabi zastává [výklad]: „A čistý pokropí nečistého třetího dne a sedmého dne a očistí ho.“
ותרוייהו בהאי קרא קמיפלגי (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא וגו' רבי סבר והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו
Rabíni zastávají [výklad]: „a očistí ho sedmého dne a vypere své šaty a umyje se ve vodě“.
רבנן סברי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים
Ať ho i rabíni přirovnají k nečistotě! – Očištění bylo vhodné odvodit od očištění. A ať ho Rabi přirovná k ponoření! – „A vypere své šaty“ přerušilo souvislost.
ורבנן נמי נדמייה לטומאה טהרה מטהרה הוה ליה למילף ורבי נדמייה לטבילה וכבס בגדיו הפסיק הענין
A zastává Rabi, že pokud jde o ponoření, je [jazyk] považován za skrytý? Vždyť řekl Ravin jménem Rav Ady jménem rabi Jicchaka: Stalo se, že služka z domu Rabiho se ponořila a vystoupila, a byla nalezena kost mezi jejími zuby; a Rabi jí uložil nové ponoření.
וסבר רבי לענין טבילה כטמון דמי והאמר רבין אמר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה בשפחה של בית רבי שטבלה ועלתה ונמצא עצם בין שיניה והצריכה רבי טבילה אחרת
Ať nepotřebujeme, aby tam voda vnikla – potřebujeme místo, kam voda vniknout může.
נהי דביאת מים לא בעינן מקום הראוי לבוא בו מים בעינן
Podle rabi Zery, neboť řekl rabi Zera: U všeho, co je způsobilé k promísení, promísení nebrání; a u toho, co není způsobilé k promísení, promísení brání.
כדרבי זירא דאמר רבי זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ושאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו
Originál: Kiddushin 25a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.