Každé přikázání, které Izrael dostal před svým vstupem do země, se koná jak v zemi, tak mimo zemi; [přikázání, které dostal] po svém vstupu do země, se koná jen v zemi; kromě promíjení dluhů a propouštění otroků, které, ačkoli je dostali po svém vstupu do země, se konají jak v zemi, tak mimo zemi.
כל מצוה שנצטוו ישראל קודם כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ לאחר כניסתן לארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן השמטת כספים ושילוח עבדים שאע"פ שנצטוו עליהם לאחר כניסתן לארץ נוהגת בין בארץ בין בחוצה לארץ
Bylo to potřeba jen k tomu, co bylo učeno, neboť bylo učeno: Rabi říká: „A toto je věc promíjení: promine“ (Dt 15,2) – Písmo mluví o dvou promíjeních: jedno je promíjení půdy a druhé je promíjení dluhů. V době, kdy promíjíš půdu, promíjíš dluhy; v době, kdy nepromíjíš půdu, nepromíjíš dluhy.
לא נצרכא אלא לכדתניא דתניא רבי אומר (דברים טו, ב) וזה דבר השמיטה שמוט בשתי שמיטות הכתוב מדבר אחת שמיטת קרקע ואחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים בזמן שאי אתה משמט קרקע אי אתה משמט כספים
Ale řekni: na místě, kde promíjíš půdu, promíjíš dluhy, a na místě, kde nepromíjíš půdu, nepromíjíš dluhy! Verš říká: „neboť bylo vyhlášeno promíjení Hospodinu“ (Dt 15,2) – na každém místě.
ואימא במקום שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים ובמקום שאין אתה משמט קרקע אין אתה משמט כספים ת"ל (דברים טו, ב) כי קרא שמיטה לה' מכל מקום
Propouštění otroků je přece povinností osoby! Napadlo by tě říci: Jelikož je psáno: „Vyhlásíte svobodu v zemi“ (Lv 25,10) – v zemi ano, mimo zemi ne. Verš říká: „Je to jubilejní rok“ (Lv 25,10) – na každém místě.
שילוח עבדים חובת הגוף היא סד"א הואיל וכתיב (ויקרא כה, י) וקראתם דרור בארץ בארץ אין בחוצה לארץ לא תלמוד לומר יובל היא מכל מקום
Je-li tomu tak, proč verš říká „v zemi“? V době, kdy se svoboda koná v zemi, koná se i mimo zemi; nekoná-li se svoboda v zemi, nekoná se ani mimo zemi.
אם כן מה תלמוד לומר בארץ בזמן שהדרור נוהג בארץ נוהג בחוצה לארץ אין דרור נוהג בארץ אינו נוהג בחוצה לארץ
Učili jsme tam: Nová [úroda] je zakázána z Tóry na každém místě; orla [mimo zemi] je halacha; a kilajim [mimo zemi jsou] ze slov soferim. Co [znamená] halacha? Rav Jehuda řekl jménem Šmuela: halacha [podle zvyku] země. Ula řekl jménem rabiho Jochanana: halacha [daná] Mojžíšovi na Sinaji.
תנן התם החדש אסור מן התורה בכל מקום ערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים מאי הלכה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכתא מדינה עולא אמר רבי יוחנן הלכה למשה מסיני
Ula řekl Rav Jehudovi: Je to v pořádku podle mne, který říkám: halacha [daná] Mojžíšovi na Sinaji; proto rozlišujeme mezi pochybnou orla a pochybnými kilajim.
א"ל עולא לרב יהודה בשלמא לדידי דאמינא הלכה למשה מסיני היינו דשני לן בין ספק ערלה לספק כלאים
Neboť jsme učili: Pochybná orla je v zemi [Izraele] zakázána, v Sýrii dovolena; mimo zemi [člověk] sestoupí [do sadu] a koupí, jen ať ho nevidí, jak [ovoce] sbírá.
דתנן ספק ערלה בארץ אסור בסוריא מותר בחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט
Originál: Kiddushin 38b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.