Pojď a slyš: Krev, která se stala nečistou a pokropil ji neúmyslně, je přijata; úmyslně, není přijata. – Myslí to takto: Krev, která se stala nečistou a pokropil ji, ať neúmyslně, ať úmyslně: stala-li se nečistou neúmyslně, je přijata; úmyslně, není přijata.
ת"ש דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה הכי קאמר דם שנטמא וזרקו בין בשוגג בין במזיד נטמא בשוגג הורצה במזיד לא הורצה:
MIŠNA: Staly-li se její zbytky nečistými, shořely-li její zbytky, ztratily-li se její zbytky: podle zásady rabiho Eliezera je platná, a podle zásady rabiho Jehošuy je neplatná.
מתני׳ נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כמדת ר' אליעזר כשירה וכמדת רבי יהושע פסולה:
Předpokládáš, že [staly-li se] nečistými, ano, ale ztracené a spálené ne. Co soudí? Soudí-li, že zbytek je něco, pak i ztracené a spálené; soudí-li, že zbytek není nic, pak u nečistých – jaký je důvod? Že čelenka smiřuje? Je-li tomu tak, pak i všechny její zbytky!
קא סלקא דעתך נטמא אין אבוד ושרוף לא מאי קסבר אי קסבר שיורא מילתא היא אפילו אבוד ושרוף נמי אי קסבר שיורא לאו מילתא היא ונטמא מאי טעמא דמרצה ציץ אי הכי כל שיריה נמי
[zůstala-li] polovina olivy masa a polovina olivy tuku, nekropí krev. A u zápalné oběti, i [zůstala-li] polovina olivy masa a polovina olivy tuku, kropí krev, protože je celá spalována. A u moučné oběti, i když celá zůstala, nemá kropit.
כחצי זית בשר וכחצי זית חלב אינו זורק את הדם ובעולה אפי' כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ובמנחה אפי' כולה קיימת לא יזרוק
Moučná oběť – co ta tu dělá? Rav Papa řekl: [Jde o] moučnou oběť úliteb. Mohlo by tě napadnout, že protože přichází spolu se zvířecí obětí, je jako sama zvířecí oběť; proto nás to učí.
מנחה מאי עבידתה אמר רב פפא מנחת נסכים ס"ד הואיל ובהדי זבח קא אתיא כגופיה דזיבחא דמיא קמ"ל
A [tím] jsme našli tuk; lalok [jater] a dvě ledviny, odkud to víme? Neboť [baraita] učí: „A u moučné oběti, i když celá zůstala, nemá kropit“ – jen u moučné oběti nemá kropit, ale u laloku a dvou ledvin kropí.
ואשכחן חלב יותרת ושתי כליות מנלן דקתני ובמנחה אפילו כולה קיימת לא יזרוק מנחה הוא דלא יזרוק הא יותרת ושתי כליות יזרוק
A bylo třeba napsat „tuk“ a bylo třeba napsat „k libé vůni“. Neboť kdyby napsal [jen] „tuk“, řekl bych: tuk ano, lalok a dvě ledviny ne; proto Milosrdný napsal „libou vůni“. A kdyby Milosrdný napsal [jen] „k libé vůni“, řekl bych: i moučná oběť; proto Milosrdný napsal „tuk“.
ואיצטריך למכתב חלב ואיצטריך למיכתב לריח ניחוח דאי כתב חלב הוה אמינא חלב אין יותרת ושתי כליות לא כתב רחמנא ריח ניחוח ואי כתב רחמנא לריח ניחוח הוה אמינא אפילו מנחה כתב רחמנא חלב:
GEMARA:Rabi Jehuda, syn rabiho Chiji, řekl: Jaký je důvod rabiho Šimona? Verš praví: „je svatosvatá jako oběť za hřích a jako oběť za vinu“ (Lv 6,10). Přijde-li ji vykonat rukou, vykoná ji pravou, jako oběť za hřích; [přijde-li ji vykonat] v nádobě, vykoná ji [i] levou, jako oběť za vinu.
גמ׳ אמר רבי יהודה בריה דרבי חייא מאי טעמא דר' שמעון אמר קרא (ויקרא ז, א) קדש קדשים היא כחטאת וכאשם בא לעובדה ביד (כחטאת) עובדה בימין כחטאת בכלי עובדה בשמאל כאשם
A rabi Janaj řekl: Jakmile odebral hrst [a vložil ji] do posvátné nádoby, vynese ji a spálí třeba ve svém opasku a třeba v hliněném střepu. Rav Nachman bar Jicchak řekl: Všichni uznávají, že hrst vyžaduje posvěcení [v nádobě].
ורבי ינאי אמר כיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקידה של חרש רב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קידוש
Namítli: Pálení tuků, údů a dříví – vynesl-li je ať rukou, ať v nádobě, ať pravou, ať levou, jsou platné. Hrst, vonidlo a kadidlo – vynesl-li je ať rukou, ať v nádobě, ať pravou, ať levou, jsou platné. To je vyvrácení rabiho Jehudy, syna rabiho Chiji!
מיתיבי הקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין ובין בשמאל כשרין הקומץ והקטורת והלבונה שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשרין תיובתא דרבי יהודה בריה דרבי חייא
Pojď a slyš: Odebral-li hrst ne do posvátné nádoby, posvětil ji ne v posvátné nádobě, vynesl ji a spálil ne v posvátné nádobě, je neplatná. Rabi Elazar a rabi Šimon ji uznávají za platnou [i co se týče] vložení do nádoby.
תא שמע קמצו שלא מכלי שרת וקידשו שלא בכלי שרת והעלו והקטירו שלא בכלי שרת פסול רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין במתן כלי
Pojď a slyš: A mudrci říkají: Hrst vyžaduje posvátnou nádobu. Jak? Odebírá hrst do posvátné nádoby, posvěcuje ji v posvátné nádobě a vynáší a spaluje ji v posvátné nádobě. Rabi Šimon říká: Jakmile odebral hrst do posvátné nádoby, vynese ji a spálí ne v posvátné nádobě, a to stačí.
תא שמע וחכמים אומרים קומץ טעון כלי שרת כיצד קומצו מכלי שרת ומקדשו בכלי שרת ומעלו ומקטירו בכלי שרת ר' שמעון אומר כיון שקמצו מכלי שרת מעלו ומקטירו שלא בכלי שרת ודיו
Pojď a slyš: Odebral-li hrst pravou rukou a dal ji do levé, vrátí ji do pravé. [Je-li] v levé
תא שמע קמץ בימינו ונתן בשמאלו יחזיר לימינו בשמאלו
Originál: Menachot 26a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.