staré čtyřicet dní, a namočí se v nich [techelet] od večera do rána. Změní-li se její vzhled, je nezpůsobilá; nezmění-li se její vzhled, je způsobilá.
בן ארבעים יום ותרי לה בגווייהו מאורתא ועד לצפרא איפרד חזותיה פסולה לא איפרד חזותיה כשרה
Menachot 43a מנחות
Struktura debaty:Baraita 2Otázka 5
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A Rav Ada řekl před Ravou jménem Rava Aviry: Přinese se tvrdé ječné kvasové těsto a [techelet] se v něm upeče. Změní-li se k lepšímu, je způsobilá; k horšímu, je nezpůsobilá. A tvé znamení: změna [k lepšímu] – lež, změna [k horšímu] – pravda.
ורב אדא קמיה דרבא משמיה דרב עוירא אמר מייתי חמירא ארכסא דשערי ואפיא לה בגוויה אישתנאי למעליותא כשרה לגריעותא פסולה וסימניך שינוי שקר שינוי אמת
Co tedy [znamená] „nemá prověření“? Řekl to o [barvě po] zkoušce.
מאי אין לה בדיקה נמי דקאמר אטעימה
Mar z Mešky přinesl techelet v letech Rava Achaje. Prověřili ji [způsobem] Rava Jicchaka, syna Rava Jehudy, a její vzhled se změnil; [způsobem] Rava Ady – a změnila se k lepšímu.
מר ממשכי אייתי תכלתא בשני רב אחאי בדקוה בדרב יצחק בריה דרב יהודה ואיפרד חזותיה בדרב אדא ואישתנאי למעליותא
Mysleli, že ji prohlásí za nezpůsobilou. Řekl jim Rav Achaj: Tohle tedy není ani techelet, ani kala ilan? Nýbrž z toho vyplývá, že ta učení byla řečena jedno k druhému.
סבר למיפסלה אמר להו רב אחאי אלא הא לא תכילתא היא ולא קלא אילן היא אלא שמע מינה שמועתא אהדדי איתמר
Kde jsme prověřili [způsobem] Rava Jicchaka, syna Rava Jehudy, a její vzhled se nezměnil, je způsobilá; změnil-li se její vzhled, prověříme ji [způsobem] Rava Ady, tvrdým kvasovým těstem: Změnila-li se k lepšímu, je způsobilá; k horšímu, je nezpůsobilá. Poslali odtamtud [ze země Izraele]: Ta učení byla řečena jedno k druhému.
היכא דבדקנא בדרב יצחק בריה דרב יהודה לא איפרד חזותיה כשרה איפרד חזותיה בדקינן לה בדרב אדא בחמירא ארכסא אישתני למעליותא כשרה לגריעותא פסולה שלחו מתם שמועתא אהדדי איתמר
Rabi Mani byl pečlivý a kupoval [techelet] podle přísných ustanovení baraity. Řekl mu jeden stařec: Tak jednali ti, kdo byli před tebou, a jejich obchod se dařil.
רבי מני דייק וזבין כחומרי מתניתא א"ל ההוא סבא הכי עבוד קמאי דקמך ואצלח עיסקייהו
Učili rabíni: Kdo koupí na trhu plášť opatřený cicit – od Izraelity, je ve své předpokládané [způsobilosti]; od modloslužebníka – od obchodníka je způsobilý, od soukromníka je nezpůsobilý.
ת"ר הלוקח טלית מצוייצת מן השוק מישראל הרי היא בחזקתה מן העובד כוכבים מן התגר כשרה מן ההדיוט פסולה
A přestože řekli: Člověk nesmí prodat modloslužebníkovi plášť opatřený cicit, dokud nerozváže jeho cicit.
ואע"פ שאמרו אין אדם רשאי למכור טלית מצוייצת לעובד כוכבים עד שיתיר ציציותיה
Jaký je důvod? Zde [v Babylónii] to vyložili: kvůli nevěstce [aby ho nedal nevěstce jako zástavu, a ta by tvrdila, že jej dal Izraelita]. Rav Jehuda řekl: Aby se k němu [modloslužebník, oblečený jako Žid,] nepřidal na cestě a nezabil ho.
מאי טעמא הכא תרגימו משום זונה רב יהודה אמר שמא יתלוה עמו בדרך ויהרגנו
Rav Jehuda dával techelet na zástěry žen svého domu a každé ráno žehnal: „…zahalit se cicit“.
רב יהודה רמי תכילתא לפרזומא דאינשי ביתיה ומברך כל צפרא להתעטף בציצית
Jestliže [ji na zástěry žen] dával, domníval se, že je to přikázání, které není vázáno na čas. Proč tedy žehnal každé ráno?
מדרמי קסבר מצות עשה שלא הזמן גרמא הוא אמאי מברך כל צפרא וצפרא
[Jednal] podle Rabiho, neboť učí baraita: Tefilin – kdykoli je klade, žehná nad nimi; to jsou slova Rabiho.
כרבי דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי
Jestliže tak, pak i každou hodinu! – Rav Jehuda byl cudný člověk a celý den svůj plášť nesvlékal. A proč se liší ráno? Protože se mění noční oděv za denní oděv.
אי הכי כל שעתא נמי רב יהודה איניש צניעא הוה ולא שרי ליה לגלימיה כוליה יומא ומאי שנא מצפרא כי משני מכסות לילה לכסות יום
Učili rabíni: Všichni podléhají cicit – kohanim, levité a Izraelité, proselyté, ženy a otroci. Rabi Šimon osvobozuje ženy, protože je to přikázání vázané na čas, a od každého přikázání vázaného na čas jsou ženy osvobozeny.
ת"ר הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים גרים נשים ועבדים ר"ש פוטר בנשים מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות
Řekl mistr: „Všichni podléhají cicit – kohanim, levité a Izraelité.“ To je zřejmé! Kdyby byli kohanim, levité a Izraelité osvobozeni, kdo by byl zavázán?
אמר מר הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים פשיטא דאי כהנים לוים וישראלים פטירי מאן ליחייב
Bylo mu to potřeba kvůli kohanim. Napadlo by tě říci: Protože je psáno: „Neobleč smíšeninu, vlnu a len dohromady. Pletence si uděláš“ (Dt 22,11–12), [pak] jen ten, komu smíšenina k oblékání dovolena není, podléhá cicit; tito kohanim, protože jim smíšenina dovolena je, ať nepodléhají.
כהנים איצטריכא ליה ס"ד אמינא הואיל וכתיב (דברים כב, יא) לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו גדילים תעשה לך מאן דלא אישתרי כלאים לגביה בלבישה הוא דמיחייב בציצית הני כהנים הואיל ואישתרי כלאים לגבייהו לא ליחייבו
Říká nám [proto]: I kdyby jim byla dovolena v době [chrámové] služby, mimo dobu služby jim dovolena není.
קמ"ל נהי דאישתרי בעידן עבודה בלא עידן עבודה לא אישתרי
„Rabi Šimon osvobozuje ženy.“ Jaký je důvod rabiho Šimona? Neboť učí baraita: „A uvidíte ji“ (Nu 15,39) – vyjímá se noční oděv.
ר"ש פוטר בנשים מאי טעמא דר"ש דתניא (במדבר טו, לט) וראיתם אותו פרט לכסות לילה
Říkáš, že se vyjímá noční oděv, nebo se snad vyjímá jen oděv slepce? Když [Písmo] praví: „jímž se zahaluješ“ (Dt 22,12), hle, oděv slepce je zmíněn. Jak tedy vysvětlím „a uvidíte ji“? Vyjímá se noční oděv.
אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר (דברים כב, יב) אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור הא מה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה
A proč jsi usoudil zahrnout oděv slepce a vyloučit noční oděv? Zahrnuji oděv slepce, protože jej vidí jiní, a vylučuji noční oděv, protože jej jiní nevidí.
ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אצל אחרים
A rabíni?
ורבנן
Originál: Menachot 43a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.