[Šmuel] řekl jako tento tanaita, neboť bylo učeno [v baraitě]: Všechny moučné oběti, u nichž zvýšil počet jejich bochníků nebo snížil počet jejich bochníků, jsou platné, kromě chlebů předložení a pečiva velekněze. A někteří říkají: i chlebů oběti díků a [chlebů] nazíra.
דאמר כי האי תנא דתניא כל המנחות שריבה במדת חלתן או שמיעט במדת חלתן כשרות חוץ מלחם הפנים וחביתי כהן גדול ויש אומרים אף לחמי תודה ונזירות
Rav Papa to zpochybnil: Důvod je tedy, že je psáno „macat“; kdyby bylo psáno „macot“, ne? Ale vždyť u chlebů oběti díků je psáno „macot“, a [přesto] řekl Rav Tobi bar Kisna, řekl Šmuel: Chleby oběti díků, které upekl jako čtyři bochníky, [povinnosti] dostál! – Ten [výrok] je s tím v rozporu.
מתקיף לה רב פפא טעמא דכתיב מצת הא כתיב מצות לא והא גבי לחמי תודה דכתיב מצות ואמר רב טובי בר קיסנא אמר שמואל לחמי תודה שאפאן ארבע חלות יצא ההיא פליגא:
MIŠNA: Omer se přinášel jako desetina [efy] ze tří se’í; dva chleby jako dvě desetiny ze tří se’í; chleby předložení jako dvacet čtyři desetiny z dvaceti čtyř se’í.
מתני׳ העומר היה בא עשרון משלש סאין שתי הלחם שתי עשרונים משלש סאין לחם הפנים עשרים וארבע עשרונים מעשרים וארבע סאין:
Chleby předložení jako dvacet čtyři desetiny z dvaceti čtyř se’í – jaký je důvod? Protože se přinášejí z pšenice a ze staré [úrody], vybraná desetina se získá ze [jedné] se’y.
לחם הפנים עשרים וארבעה עשרונות מעשרים וארבעה סאין מאי טעמא כיון דמחיטין אתו ומישן אתו עשרון מובחר אתי מסאה
Naši mistři učili: Všechny moučné oběti, u nichž zvýšil míru jejich desetiny nebo snížil míru jejich desetiny, jsou neplatné. Zvýšil-li míru jejich se’í nebo snížil-li míru jejich se’í, jsou platné.
תנו רבנן כל המנחות שריבה במדת עשרונן או שמיעט במדת עשרון פסולות ריבה במדת סאין שלהן או שמיעט במדת סאין שלהן כשרות:
MIŠNA: Omer se proséval třinácti síty, dva chleby dvanácti a chleby předložení jedenácti. Rabi Šimon říká: Nebyl pro ně stanoven počet, nýbrž přinášel bílou mouku prosetou, jak bylo třeba, neboť je řečeno: „Vezmeš bílou mouku a upečeš ji“ (Lv 24,5) – až bude proseta, jak je třeba.
מתני׳ העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה שתי הלחם בשתים עשרה ולחם הפנים באחת עשרה רבי שמעון אומר לא היה להן קצבה אלא סולת מנופה כל צרכה היה מביא שנאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סולת ואפית אותה עד שתהא מנופה כל צרכה:
GEMARA: Naši mistři učili: [Střídavě] jemným, hrubým, jemným, hrubým [sítem]. Rabi Šimon ben Elazar říká: Třináct sít bylo ve Svatyni, jedno nad druhým; horní zachycovalo otruby, dolní zachycovalo bílou mouku.
גמ׳ תנו רבנן בדקה בגסה בדקה בגסה ר' שמעון בן אלעזר אומר שלש עשרה נפות היו במקדש זו למעלה מזו וזו למעלה מזו עליונה קולטת סובין תחתונה קולטת סולת:
A odkud [víme, že se smí vzít] i pšenice? Proto Písmo říká: „vezmeš“ – v každém případě. Mohl bych si myslet, že tak je tomu i u ostatních moučných obětí; proto Písmo říká: „ji“. [Je to] kvůli šetrnosti.
ומנין שאפילו חיטין תלמוד לומר ולקחת מכל מקום יכול אף בשאר מנחות כן תלמוד לומר אותה מפני החיסחון
Co znamená „kvůli šetrnosti“? Řekl rabi Elazar: Tóra šetří majetek Izraele. Kde je to naznačeno? Neboť je psáno: „a napojíš pospolitost a jejich dobytek“ (Nu 20,8).
(אמר רבי אלעזר) מאי מפני החיסחון אמר רבי אלעזר התורה חסה על ממונן של ישראל היכא רמיזא דכתיב (במדבר כ, ח) והשקית את העדה ואת בעירם:
MIŠNA: Oběť díků se přinášela [s chleby z] pěti jeruzalémských se’í, což je šest pouštních, [tedy] dvě efy – efa jsou tři se’y –, dvacet desetin: deset na kvašené a deset na nekvašené.
מתני׳ התודה היתה באה חמש סאין ירושלמיות שהן שש מדבריות שתי איפות האיפה שלש סאין עשרים עשרון עשרה לחמץ ועשרה למצה
Originál: Menachot 76b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.