Namítá se: V peci měl podobu úlu a vypadá jako čtvercová deska. Řekni: a jeho ústí vypadá jako čtvercová deska.
מיתיבי כמין כוורת היה לה בתנור ודומה כמין טבלא מרובעת אימא ופיה דומה כמין טבלא מרובעת
Menachot 95a מנחות
Struktura debaty:Baraita 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Bylo učeno v souladu s tím, kdo říká „jako houpající se loď“, neboť bylo učeno: Byly tam čtyři zlaté podpěry, rozvětvené na svých vrcholcích jako jakési vidlice, jimiž podpírali chléb, který vypadá jako houpající se loď.
תניא כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת דתניא ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין בהן את הלחם שהוא דומה כמין ספינה רוקדת
Ptali se: Stává se chléb předložení neplatným při putování [pouští], nebo se při putování nestává neplatným? Rabi Jochanan a rabi Jehošua ben Levi: Jeden řekl, že se stává neplatným, a druhý řekl, že se nestává neplatným.
איבעיא להו לחם הפנים נפסל במסעות או אינו נפסל במסעות רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר נפסל וחד אמר אינו נפסל
Ten, kdo říká, že se stává neplatným, [vychází z toho], že je psáno: „Jak táboří, tak budou putovat“ (Nu 2,17) – jako se při táboření stává neplatným vynesením [ven], tak se i při putování stává neplatným vynesením.
מאן דאמר נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו נפסל ביוצא
Ten, kdo říká, že se nestává neplatným, [vychází z toho], že je psáno: „A stálý chléb ať je na něm“ (Nu 4,7).
מאן דאמר אינו נפסל דכתיב (במדבר ד, ז) ולחם התמיד עליו יהיה
A druhý – vždyť je také psáno: „Jak táboří, tak budou putovat“! [Vykládá to] obráceně: jako se při táboření, když [chléb] nevyšel ze svého místa, nestává neplatným, tak se i při putování, když nevyšel ze svého místa, nestává neplatným.
ואידך נמי הא כתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל
A druhý – vždyť je také psáno: „A stálý chléb ať je na něm“! Ale když přišel Rav Dimi, řekl: O [chlebu] uspořádaném [na stole] se nikdo nepře; přou se o sejmutý.
ואידך נמי הא כתיב ולחם התמיד עליו יהיה אלא כי אתא רב דימי אמר במסודר דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי במסולק
Ten, kdo říká, že se stává neplatným, [vychází z toho], že je psáno: „Jak táboří, tak budou putovat“ – jako se při táboření stává neplatným vynesením, tak se i při putování stává neplatným vynesením.
מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו מיפסל ביוצא
Podle toho, kdo říká, že se nestává neplatným, [je to proto], že je psáno: „A stan setkávání bude putovat“ (Nu 2,17) – i když putuje, je to [stále] stan setkávání.
למאן דאמר אינו נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) ונסע אהל מועד אף על פי שנסע אהל מועד הוא
A druhý – vždyť je také psáno: „Jak táboří, tak budou putovat“! [Vykládá to] obráceně: jako se při táboření, když jej nevynese, nestává neplatným, tak se i při putování, když jej nevynese, nestává neplatným.
ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל
A druhý – vždyť je také psáno: „A stan setkávání bude putovat“! To přichází kvůli [pořadí] praporů.
ואידך נמי הא כתיב ונסע אהל מועד ההוא לדגלים הוא דאתא
A druhý? [Pořadí praporů] se vyvozuje z „tábor levitů uprostřed táborů“ (Nu 2,17).
ואידך (במדבר ב, יז) ממחנה הלוים בתוך המחנות נפקא
Namítá se: V době sejmutí [stanu] k putování se svaté věci stávají neplatnými vynesením, a zavíci a malomocní jsou vysíláni ven ze svých ohrad. Což ne [plyne], že i chléb předložení? Ne, kromě chleba předložení.
מיתיבי בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין ביוצא וזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן מאי לאו אפילו לחם הפנים לא בר מלחם הפנים
Ať je to jakkoli: jestliže je „stan setkávání“ míněn doslova, [nestávají se neplatnými] ani svaté věci; jestliže „stan setkávání“ není míněn doslova, [stává se neplatným] i chléb předložení!
מה נפשך אי אהל מועד דוקא הוא אפילו קדשים נמי אי אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם הפנים נמי
Ale když přišel Ravin, řekl: Jeden mistr mluví o uspořádaném a druhý mistr mluví o sejmutém, a nepřou se.
אלא כי אתא רבין אמר מר אמר במסודר ומר אמר במסולק ולא פליגי
Abaje řekl: Vyvoď z toho, že sejmutí [stanu] k putování bývá i v noci; neboť kdyby sis myslel, že sejmutí k putování v noci nebývá, kdy by [chléb] sňal? Ráno – proč to [baraita] uvádí kvůli vynesení? Vyvodil bych, že se stal neplatným přenocováním!
אמר אביי שמע מינה יש סילוק מסעות בלילה דאי סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה אימת מדלי לצפרא מאי איריא משום יוצא תיפוק לי דאיפסיל ליה בלינה
To je zřejmé, je [přece] psáno: „aby šli ve dne i v noci“ (Ex 13,21)! Mohl bys říci: To platí tam, kde se vydali na cestu ve dne, ale tam, kde se nevydali na cestu ve dne, v noci se vydat nemohou; proto nás učí.
פשיטא (שמות יג, כא) ללכת יומם ולילה כתיב מהו דתימא הני מילי היכא דעקור ביממא אבל היכא דלא עקור ביממא בליליא לא מצו עקרי קא משמע לן
Ale postav proti tomu: Byly svinuty opony – zavíkům a malomocným je dovoleno tam vejít. Rav Aši řekl: Není to obtížné: toto je rabi Eliezer, ono mudrci, neboť bylo učeno:
ורמינהי הוגללו הפרוכת הותרו הזבין ומצורעין ליכנס לשם אמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן דתניא
Originál: Menachot 95a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.