divoká zvířata jsou zahrnuta v [pojmu] dobytek.
חיה בכלל בהמה
Nazir 35b נזיר
Struktura debaty:Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Řekl mu: [Ať jsou] divoká zvířata zahrnuta v [pojmu] dobytek – vždyť je psáno „ze skotu a z bravu“, a je tu [tedy] zvláštní [po] obecném, a nesoudíš jinak než podle povahy zvláštního.
א"ל חיה בכלל בהמה הא כתיב בקר וצאן והוה ליה פרט וכלל ואי אתה דן אלא כעין הפרט
A odkud víme, že tomu tak je? Neboť se učí:
ומנלן דהכי הוא דתניא
„A dáš peníze za cokoli, po čem tvá duše touží“ (Dt 14,26) – obecné; „za skot, za brav, za víno a za opojný nápoj“ – zvláštní; „a za cokoli, oč tě tvá duše požádá“ – opět obecné.
(דברים יד, כו) ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל בבקר ובצאן וביין ובשכר פרט ובכל אשר תשאלך נפשך חזר וכלל
Obecné, zvláštní a obecné – nesoudíš jinak než podle povahy zvláštního: jako zvláštní výslovně uvádí plod z plodu a to, co vyrůstá ze země, tak i vše, co je plodem z plodu a vyrůstá ze země.
כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש פרי מפרי וגידולי קרקע אף כל פרי מפרי וגידולי קרקע
Nuže, u obecného, zvláštního a obecného soudíme podle povahy zvláštního; k čemu je užitečné poslední obecné? Je užitečné k přidání všeho, co se mu podobá.
מכדי כלל ופרט וכלל כעין פרטא דיינינן כללא בתרא מאי אהני אהני לאוסופי כל דדמי ליה
A dále: u zvláštního, obecného a zvláštního soudíme podle povahy zvláštního; k čemu je užitečné poslední zvláštní? Kdyby nebylo posledního zvláštního, řekl bych: obecné se stává dodatkem ke zvláštnímu.
ותו פרט וכלל ופרט כעין הפרט דיינינן פרטא בתראה מאי אהני אי לאו פרטא בתראה ה"א נעשה כלל מוסף על הפרט
Nuže, u dvou obecných a zvláštního i u dvou zvláštních a obecného soudíme podle povahy zvláštního; jaký je mezi nimi rozdíl?
ומכדי תרין כללי ופרטא ותרין פרטי וכללא (כללא) כעין פרטא דיינינן מאי איכא ביני וביני
Je [rozdíl]: u dvou obecných a zvláštního, je-li [věc], která se zvláštnímu podobá byť jen v jednom ohledu, zahrnujeme ji; u dvou zvláštních a obecného, je-li [věc], která se podobá ve dvou ohledech, zahrnujeme ji, [podobá-li se] v jednom ohledu, nezahrnujeme ji.
איכא דאילו תרתין כללי ופרטא אי איכא פרטא דדמי ליה אפילו בחד צד מרבינן תרי פרטי וכללא אי איכא פרטא דדמי משני צדדין מרבינן בחד צד לא מרבינן
Nuže, u zvláštního a obecného se obecné stává dodatkem ke zvláštnímu a zahrnuje se všechno; a u zúžení a rozšíření také „rozšířil všechno“ a zahrnuje se všechno. Jaký je rozdíl mezi zúžením a rozšířením a zvláštním a obecným?
מכדי פרט וכלל נעשה כלל מוסף על הפרט ואיתרבי כל מילי ומיעט וריבה נמי ריבה הכל ואיתרבי כל מילי מאי איכא בין מיעט וריבה לפרט וכלל
Je [rozdíl]: u zvláštního a obecného zahrnujeme i listy a úponky; a u zúžení a rozšíření úponky ano, listy ne.
איכא דאילו פרט וכלל מרבינן אפילו עלין ולולבין ומיעט וריבה לולבין אין עלין לא:
Řekl rabi Abahu, řekl rabi Jochanan: U všech zákazů v Tóře se dovolené nepřipočítává k zakázanému, kromě zákazů nazíra, neboť Tóra řekla: „namáčení [hroznů]“ (Nu 6,3).
א"ר אבהו אמר רבי יוחנן כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר שהרי אמרה תורה (במדבר ו, ג) משרת
Originál: Nazir 35b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.