Rabi Aba namítl: [Řekl-li:] Konam, vezmu-li si tu a tu, která je ošklivá – a hle, je krásná; černá – a hle, je bílá; malá – a hle, je vysoká, smí si ji vzít; ne proto, že byla ošklivá a stala se krásnou, černá a stala se bílou, malá a stala se vysokou, nýbrž proto, že slib byl omylem. Dobrá podle Rav Huny, který řekl, že je to, jako by podmínil svůj slib tou věcí: [jedno místo] učí o podmínění slibu věcí a [druhé] učí o slibu omylem. Ale podle rabiho Jochanana, který řekl, že [pes] zemřel již [předtím] a [otec] se kál již [předtím] – proč by se dvakrát učilo o slibu omylem? To je těžkost.
מתיב רבי אבא קונם שאיני נושא לפלונית כעורה והרי היא נאה שחורה והרי היא לבנה קצרה והרי היא ארוכה מותר בה לא מפני שכעורה ונעשת נאה שחורה ונעשת לבנה קצרה ונעשת ארוכה אלא שהנדר טעות בשלמא לרב הונא דאמר נעשה כתולה נדרו בדבר תנא תולה נדרו בדבר ותנא נדר טעות אלא לר' יוחנן דאמר כבר מת וכבר עשה תשובה למה לי למתני תרי זימני נדר טעות קשיא:
MIŠNA: A dále rabi Meir řekl: Otevírá se mu [cesta] z toho, co je psáno v Tóře, a říká se mu: Kdybys byl věděl, že přestupuješ [přikázání]: „Nebudeš se mstít“ a „nebudeš chovat zášť“ (Lv 19,18), a „nebudeš v srdci nenávidět svého bratra“ (Lv 19,17), „miluj svého bližního jako sebe“ (Lv 19,18), „ať tvůj bratr žije s tebou“ (Lv 25,36) – neboť on zchudne a ty jej nebudeš moci podporovat. Řekne-li: Kdybych byl věděl, že je tomu tak, nebyl bych slib složil – je mu [slib] zrušen.
מתני׳ ועוד אמר ר"מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה ואומרין לו אילו היית יודע שאתה עובר על (ויקרא יט, יח) לא תקום ועל לא תטור ועל (ויקרא יט, יז) לא תשנא את אחיך בלבבך (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך (ויקרא כה, לו) וחי אחיך עמך שהוא עני ואין אתה יכול לפרנסו אמר אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר הרי זה מותר:
GEMARA:Rav Huna bar Rav Ktina řekl rabínům: Ať [ten člověk] řekne: Kdokoli zchudne, nepadá [jen] na mne; co mi připadne, abych ho podporoval, budu ho podporovat spolu se všemi. Odpověděli mu: Říkám, že kdo padá, nepadá hned zpočátku do rukou výběrčích [obecní pokladny].
גמ׳ א"ל רב הונא בר רב קטינא לרבנן נימא כל דמעני לאו עלי נפיל מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסנא ליה א"ל אני אומר כל הנופל אינו נופל לידי גבאי תחלה:
A stalo se s jedním, který si slibem zakázal užitek od své ženy, a její ketuba činila čtyři sta dinárů. Přišel před rabiho Akivu a ten ho zavázal, aby jí dal její ketubu. Řekl mu: Rabi, osm set dinárů zanechal můj otec; můj bratr vzal čtyři sta a já čtyři sta. Což jí nestačí, aby vzala dvě stě a já dvě stě? Rabi Akiva mu řekl: I kdybys prodal vlasy ze své hlavy, dáš jí její ketubu. Řekl mu: Kdybych byl věděl, že je tomu tak, nebyl bych slib složil. A rabi Akiva mu [slib] zrušil.
ומעשה באחד שנדר מאשתו הנאה והיתה כתובתה ת' דינרים ובא לפני ר"ע וחייבו ליתן לה כתובתה אמר לו רבי ח' מאות דינרין הניח אבא נטל אחי ד' מאות ואני ד' מאות לא דיה שתטול היא מאתים ואני מאתים א"ל ר"ע אפי' אתה מוכר שער ראשך אתה נותן לה כתובתה אמר לו אילו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר והתירה רבי עקיבא:
GEMARA: Jsou snad movitosti zastaveny pro ketubu? Abaje řekl: [Šlo o] pozemek v hodnotě osmi set dinárů. Ale vždyť se učí: vlasy z jeho hlavy, a vlasy z hlavy jsou movitost! Myslí se tím: I kdybys prodal vlasy ze své hlavy, abys měl co jíst.
גמ׳ מטלטלי מי משתעבדי לכתובה אמר אביי קרקע שוה ח' מאות דינר והקתני שער ראשו ושער ראשו מטלטלי הוא ה"ק אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל
Vyplývá z toho, že se [dlužníkovi] nic nevyčleňuje [na živobytí] kvůli věřiteli? Rav Nachman bar rabi Jicchak řekl: [Je to řečeno,]
שמעת מינה אין מסדרין לבעל חוב אמר רב נחמן ברבי יצחק
Originál: Nedarim 65b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.