Můj otec byl koželuh a říkával: Přineste kůže a sedneme si na ně.
אבא שלחא הוה ואמר הביאו שלחין ונשב עליהן
Šabat 49b שבת
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 2Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Namítá se: Desky hospodáře se smějí přenášet, a [desky] řemeslníka se nesmějí přenášet; ale zamýšlel-li na ně klást chléb pro hosty, smějí se přenášet tak i tak. – Desky jsou něco jiného, protože si jich [řemeslník] cení.
מיתיבי נסרין של בעה"ב מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ואם חישב לתת עליהן פת לאורחין בין כך ובין כך מטלטלין שאני נסרים דקפיד עלייהו
Pojď a slyš: Kůže, ať vydělané, či nevydělané, je o Šabatu dovoleno přenášet; o vydělaných se mluvilo jen ve věci nečistoty. Není snad míněno, že není rozdíl mezi [kůžemi] hospodáře a řemeslníka? – Ne, [míněny jsou kůže] hospodáře.
ת"ש עורות בין עבודין ובין שאין עבודין מותר לטלטלן בשבת לא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד מאי לאו לא שנא של בעל הבית ולא שנא של אומן לא של בעה"ב
A [kůže] řemeslníka se tedy nepřenášejí? Je-li tomu tak, místo toho, co učí: „o vydělaných se mluvilo jen ve věci nečistoty“, měla [baraita] rozlišit přímo v tomtéž: O čem to platí? O [kůžích] hospodáře, ale o [kůžích] řemeslníka ne! – Celá [baraita] mluví o hospodáři.
אבל של אומן מאי אין מטלטלין אי הכי הא דתני ולא אמרו עבודין אלא לענין טומאה בלבד לפלוג וליתני בדידה בד"א בשל בעה"ב אבל בשל אומן לא כולה בבעל הבית קמיירי
Je to jako spor tanaitů: Kůže hospodáře se smějí přenášet, a [kůže] řemeslníka se nesmějí přenášet. Rabi Jose říká: Jedny i druhé se smějí přenášet.
כתנאי עורות של בעה"ב מטלטלין אותן ושל אומן אין מטלטלין אותן ר' יוסי אומר אחד זה ואחד זה מטלטלין אותן:
Opět seděli a vyvstala jim otázka: Čemu odpovídá to, co jsme se učili: Hlavních druhů prací je čtyřicet bez jedné?
הדור יתבי וקמיבעיא להו הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי
Rabi Chanina bar Chama jim řekl: Odpovídají pracím při [stavbě] svatostánku. Rabi Jonatan, syn rabiho Elazara, jim řekl: Tak řekl rabi Šimon, syn rabiho Joseho ben Lekonji: Odpovídají [výrazům] „práce“, „jeho práce“ a „práce“, které jsou v Tóře čtyřicetkrát bez jednoho.
אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן אמר להו ר' יונתן בר' אלעזר כך אמר רבי שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מלאכה מלאכתו ומלאכת שבתורה ארבעים חסר אחת
Rav Josef se ptal: „Vešel do domu, aby konal svou práci“ (Gn 39,11) – patří to do počtu, nebo ne? Abaje mu řekl: Ať přinesou svitek Tóry a spočítají to! Neřekl snad Raba bar bar Chana jménem rabiho Jochanana: Neodešli odtamtud, dokud nepřinesli svitek Tóry a nespočítali je?
בעי רב יוסף (בראשית לט, יא) ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא או לא א"ל אביי וליתי ספר תורה ולימני מי לא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום
Odpověděl mu: Pochybnost mám proto, že je psáno: „Práce jim stačila“ (Ex 36,7). Je snad toto v počtu, a ono [o Josefovi] je podle toho, kdo říká, že vešel, aby vykonal svou potřebu?
אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב (שמות לו, ז) והמלאכה היתה דים ממנינא הוא והא כמאן דאמר לעשות צרכיו נכנס
Nebo je snad „vešel do domu, aby konal svou práci“ v počtu, a „práce jim stačila“ znamená, že práci dokončili? Zůstává nerozhodnuto.
או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא והאי והמלאכה היתה דים הכי קאמר דשלים ליה עבידתא תיקו
Učí se [baraita] v souladu s tím, kdo říká, že odpovídají pracím při [stavbě] svatostánku, neboť se učí: Viníkem je člověk jen za práci, jejíž obdoba se konala při svatostánku. Oni seli, a vy nesejte; oni žali, a vy nežněte;
תניא כמאן דאמר כנגד עבודות המשכן דתניא אין חייבין אלא על מלאכה שכיוצא בה היתה במשכן הם זרעו ואתם לא תזרעו הם קצרו ואתם לא תקצרו
oni nakládali desky ze země na vůz, a vy nevnášejte z veřejného prostoru do soukromého; oni skládali desky z vozu na zem, a vy nevynášejte ze soukromého prostoru do veřejného; oni přenášeli z vozu na vůz, a vy nepřenášejte ze soukromého prostoru do soukromého.
הם העלו את הקרשים מקרקע לעגלה ואתם לא תכניסו מרה"ר לרה"י הם הורידו את הקרשים מעגלה לקרקע ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"ר הם הוציאו מעגלה לעגלה ואתם לא תוציאו מרה"י לרה"י
Ze soukromého prostoru do soukromého – co tím dělá [zakázaného]? Abaje a Rava oba řekli, a někteří říkají, že rav Ada bar Ahava: Ze soukromého prostoru do soukromého přes veřejný prostor.
מרה"י לרשות היחיד מאי קא עביד אביי ורבא דאמרי תרווייהו ואיתימא רב אדא בר אהבה מרשות היחיד לרה"י דרך רשות הרבים:
„Do střiže vlny, ale nesmějí se přenášet.“ Rava řekl: To se učilo jen tehdy, když do nich [předtím] neobaloval; ale obaloval-li do nich, smějí se přenášet.
בגיזי צמר ואין מטלטלין: אמר רבא לא שנו אלא שלא טמן בהן אבל טמן בהן מטלטלין אותן
Jeden mladý učenec vznesl proti Ravovi námitku: Obalovat se smí do střiže vlny, ale nesmějí se přenášet. Jak tedy postupuje?
איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן כיצד הוא עושה
Originál: Shabbat 49b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.