Mluvíme o obětech za hřích.
בחטאת קאמרינן
Ševuot 25a שבועות
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ravina řekl: Učí jen o věci, která platí na něco, co se jí; o přísaze, která platí i na něco, co se nejí, neučí.
רבינא אמר כי קתני מידי דחייל אמידי דבר אכילה הוא שבועה דחיילא אמידי דלאו בר אכילה הוא לא קתני
Hle, posvěcení, které platí i na dřevo a kameny!
והרי הקדש דחייל נמי אעצים ואבנים
Nýbrž: Učí jen o věci, která platí na něco hmatatelného; o přísaze, která platí i na něco nehmatatelného, jako „že budu spát“ a „že nebudu spát“, neučí.
אלא כי קתני (מידי) דחייל אמידי דאית בה מששא שבועה דחיילא אמידי דלית ביה מששא כגון שאישן ושלא אישן לא קתני:
MIŠNA: [Přísaha platí] ať jde o věci týkající se jeho samého, ať o věci týkající se jiných, ať o věci hmatatelné, ať o věci nehmatatelné.
מתני׳ אחד דברים של עצמו ואחד דברים של אחרים ואחד דברים שיש בהן ממש ואחד דברים שאין בהן ממש
Jak? Řekl: Přísahám, že dám tomu a tomu, a že nedám; že jsem dal, a že jsem nedal;
כיצד אמר שבועה שאתן לאיש פלוני ושלא אתן שנתתי ושלא נתתי
že budu spát, a že nebudu spát; že jsem spal, a že jsem nespal; že hodím kamínek do moře, a že nehodím; že jsem hodil, a že jsem nehodil.
שאישן ושלא אישן שישנתי ושלא ישנתי שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק שזרקתי ושלא זרקתי
Rabi Jišmael říká: Je povinen jen za budoucnost, neboť je řečeno: „že učiní zlé nebo dobré“ (Lv 5,4).
ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר (ויקרא ה, ד) להרע או להיטיב
Řekl mu rabi Akiva: Je-li tomu tak, mám jen věci, v nichž je činění zlého a dobrého; věci, v nichž není činění zlého a dobrého, odkud mám?
אמר לו ר"ע א"כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין
Řekl mu: Z rozšíření v Písmu. Řekl mu: Jestliže Písmo rozšířilo na toto, rozšířilo i na tamto.
אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך:
GEMARA: Rabíni učili: V něčem jsou přísnější sliby než přísahy, a v něčem jsou přísnější přísahy než sliby. Sliby jsou přísnější v tom, že sliby platí na věc, kterou ukládá přikázání, stejně jako na věc dobrovolnou, což neplatí u přísah.
גמ׳ ת"ר חומר בנדרים מבשבועות חומר בשבועות מבנדרים חומר בנדרים שהנדרים חלים על דבר מצוה כדבר הרשות מה שאין כן בשבועות
Přísahy jsou přísnější v tom, že přísahy platí na věc nehmatatelnou stejně jako na věc hmatatelnou, což neplatí u slibů.
חומר בשבועות שהשבועות חלות על דבר שאין בו ממש כדבר שיש בו ממש מה שאין כן בנדרים:
„Jak? Řekl: Přísahám, že dám tomu a tomu, a že nedám.“ Co znamená „dám“? Řekneš-li almužnu chudému – je k tomu zapřisáhnut už od hory Sinaj, neboť je řečeno: „Ochotně mu dáš“ (Dt 15,10).
כיצד אמר שבועה שאתן לפלוני ושלא אתן: מאי אתן אילימא צדקה לעני מושבע ועומד מהר סיני הוא שנאמר (דברים טו, י) נתון תתן לו
Nýbrž dar bohatému.
אלא מתנה לעשיר:
„Že budu spát, a že nebudu spát.“ Copak je tomu tak? Vždyť rabi Jochanan řekl: Kdo řekne: Přísahám, že nebudu spát tři dny – dají ho zbičovat a smí ihned spát.
שאישן ושלא אישן: איני והא"ר יוחנן האומר שבועה שלא אישן ג' ימים מלקין אותו וישן לאלתר
Tam řekl tři dny, zde neřekl tři dny.
התם דאמר ג' הכא דלא אמר ג':
„Že hodím kamínek do moře, a že nehodím.“ Bylo řečeno: Přísahám, že ten a ten hodil kamínek do moře, a že nehodil – Rav řekl: Je povinen; a Šmuel řekl: Je osvobozen.
שאזרוק צרור לים ושלא אזרוק: איתמר שבועה שזרק פלוני צרור לים ושלא זרק רב אמר חייב ושמואל אמר פטור
Rav řekl, že je povinen, neboť to lze vyslovit jako „ne“ i „ano“; a Šmuel řekl, že je osvobozen, neboť to nelze vztáhnout na budoucnost.
רב אמר חייב איתיה בלאו והן ושמואל אמר פטור ליתיה בלהבא
Řekněme, že se liší podle sporu rabi Jišmaela a rabi Akivy, neboť jsme se učili: Rabi Jišmael říká: Je povinen jen za budoucnost, neboť je řečeno: „že učiní zlé nebo dobré“. Řekl mu rabi Akiva: Je-li tomu tak, mám jen věci, v nichž je činění zlého a dobrého; věci, v nichž není činění zlého a dobrého, odkud mám?
לימא בפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע קא מיפלגי דתנן ר' ישמעאל אומר אינו חייב אלא על העתיד לבא שנאמר להרע או להיטיב אמר לו ר"ע א"כ אין לי אלא דברים שיש בהן הרעה והטבה דברים שאין בהן הרעה והטבה מנין
Řekl mu: Z rozšíření v Písmu. Řekl mu: Jestliže Písmo rozšířilo na toto, rozšířilo i na tamto.
אמר לו מריבוי הכתוב אמר לו אם ריבה הכתוב לכך ריבה הכתוב לכך
רב דאמר כר"ע ושמואל דאמר כר' ישמעאל
Podle rabi Jišmaela se nikdo neliší: jestliže za věc, která se může týkat budoucnosti, rabi Jišmael nezavazuje za minulost, tím spíše ne za věc, která se budoucnosti týkat nemůže.
אליבא דר' ישמעאל כולי עלמא לא פליגי השתא מילתא דאיתא בלהבא לא מחייב עלה רבי ישמעאל לשעבר מילתא דליתא בלהבא מיבעיא
Liší se podle rabi Akivy: Rav je podle rabi Akivy; a Šmuel řekl: Rabi Akiva tam zavazuje za minulost jen u věci, která se může týkat budoucnosti; ale u věci, která se budoucnosti týkat nemůže, ne.
כי פליגי אליבא דר"ע רב כר"ע ושמואל אמר עד כאן לא מחייב ר"ע התם לשעבר אלא מלתא דאיתא בלהבא מחייב ר"ע לשעבר אבל מידי דליתיה בלהבא לא
Řekněme, že se liší podle sporu
לימא בפלוגתא
Originál: Shevuot 25a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.