Neboť slyšel rabiho Meira, jak říká: Ona jej krmila lahůdkami světa, proto je její oběť zvířecí potravou. Řekl mu: To dává smysl u bohaté; co lze říci o chudé? Ale: Jako její skutky jsou skutky zvířete, tak její oběť je zvířecí potravou.
דשמעיה לר' מאיר דקאמר היא האכילתו מעדני עולם לפיכך קרבנה מאכל בהמה א"ל התינח עשירה עניה מאי איכא למימר אלא כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה
MIŠNA:[Kohen] přinášel hliněnou mísu a dával do ní půl logu vody z umyvadla. Rabi Jehuda říká: Čtvrtinu [logu]; jako zmenšuje písmo, tak zmenšuje vodu.
מתני׳ היה מביא פילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור ר' יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים
Vstoupil do Svatyně a obrátil se napravo; bylo tam místo loket na loket a mramorová deska, a v ní byl připevněn kruh. Když ji zvedl, vzal prach zpod ní a dal [jej do vody], tak aby byl na vodě vidět, jak je řečeno: „A z prachu, který bude na podlaze Svatostánku, vezme kohen a dá do vody“ (Nu 5,17).
נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה כשהוא מגביה ונוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר (במדבר ה, יז) ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
GEMARA: Učili: Novou hliněnou mísu – to jsou slova rabiho Jišmaela. Jaký je důvod rabiho Jišmaela? Vyvozuje „nádoba“ – „nádoba“ z malomocného: jako tam nová hliněná [nádoba], tak i zde nová hliněná.
גמ׳ תנא פילי של חרס חדשה דברי רבי ישמעאל מאי טעמא דרבי ישמעאל גמר כלי כלי ממצורע מה להלן חרס חדשה אף כאן חרס חדשה
A tam odkud to víme? Neboť je psáno: „A zabije jednoho ptáka do hliněné nádoby nad živou vodou“ (Lv 14,5): jako živá voda je ta, s níž nebyla vykonána práce, tak i nádoba je ta, s níž nebyla vykonána práce.
והתם מנלן דכתיב (ויקרא יד, ה) ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים מה מים חיים שלא נעשתה בהן מלאכה אף כלי שלא נעשתה בו מלאכה
Podle rabiho Jišmaela tomu tak skutečně je, neboť řekl rabi Jochanan: Voda z umyvadla – rabi Jišmael říká: Je to pramenitá voda; a mudrci říkají: Je to [jakákoli] jiná voda.
לרבי ישמעאל הכי נמי דאמר ר' יוחנן מי כיור רבי ישמעאל אומר מי מעיין הן וחכ"א משאר מימות הן
Řekl Rava: Neučili [to] jinak než [o nádobě], jejíž povrch nezčernal; avšak zčernal-li jejich povrch, jsou nezpůsobilé. Z jakého důvodu? Obdobně jako voda: jako voda, která se nezměnila, tak i nádoba, která se nezměnila.
אמר רבא לא שנו אלא שלא נתאכמו פניו אבל נתאכמו פניו פסולין מאי טעמא דומיא דמים מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה
Rava se ptal: Zčernaly a [někdo] je vrátil do pece a zbělely – jak je to? Říkáme snad: Jakmile byly odmítnuty, zůstávají odmítnuty? Nebo snad: Jakmile se vrátily [do původního stavu], vrátily se?
בעי רבא נתאכמו והחזירן לתוך כבשן האש ונתלבנו מהו מי אמרינן כיון דאידחו אידחו או דילמא כיון דהדור הדור
Pojď a slyš: Rabi Elazar říká: Cedrové dřevo, yzop a karmínová vlna, na nichž [někdo] nesl svůj koš přehozený přes záda, jsou nezpůsobilé. A vždyť tam se vracejí a narovnávají!
ת"ש רבי אלעזר אומר עץ ארז ואזוב ושני תולעת שהפשיל בהן קופתו לאחוריו פסולין והא התם הדרי ומפשטי
Proto praví: „Na podlaze Svatostánku.“ Je-li „na podlaze Svatostánku“ – mohl bych si myslet, že bude kopat sekerami; proto praví: „který bude“. Jak to tedy? Je-li tam [prach], přines [jej]; není-li tam, dej [jej] tam.
תלמוד לומר בקרקע המשכן אי בקרקע המשכן יכול יחפור בקרדומות תלמוד לומר אשר יהיה הא כיצד יש שם הבא אין שם תן שם
Učí se v jiné [baraitě]: „A z prachu, který bude…“ – to učí, že jej připravoval venku a přinášel dovnitř. „Na podlaze Svatostánku“ – Isi ben Jehuda říká: K zahrnutí podlahy
תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וגו' מלמד שהיה מתקן מבחוץ ומכניס בקרקע המשכן איסי בן יהודה אומר להביא קרקע
Originál: Sotah 15b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.