Učili naši mistři: Mohl bych si myslet, že kdo řekne „noha tohoto [zvířete ať je] zápalnou obětí“, celé bude zápalnou obětí? Proto se praví: „Vše, co z něho dá Hospodinu, bude svaté“ (Lv 27,9) – „z něho“ Hospodinu, a ne celé Hospodinu.
תנו רבנן יכול האומר רגלה של זו עולה תהא כולה עולה ת"ל (ויקרא כז, ט) כל אשר יתן ממנו לה יהיה קדש ממנו לה' ולא כולו לה'
Mohl bych si myslet, že vyjde do světskosti? Proto se praví „bude svaté“. Jak tedy? Prodá se pro potřeby zápalných obětí a jeho cena je světská, kromě ceny údu v něm – to jsou slova rabiho Meira a rabiho Jehudy.
יכול תצא לחולין ת"ל יהיה קדש הא כיצד תמכר לצרכי עולות ודמיה חולין חוץ מדמי אבר שבה דברי רבי מאיר ורבי יהודה
A rabi Josi a rabi Šimon říkají: Odkud víme, že kdo řekne „noha tohoto [ať je] zápalnou obětí“, celé je zápalnou obětí? Neboť je řečeno „vše, co z něho dá Hospodinu“; když se praví „bude svaté“, má to zahrnout celé [zvíře].
ור' יוסי ור' שמעון אומר מנין לאומר רגלה של זו עולה שכולה עולה שנאמר כל אשר יתן ממנו לה כשהוא אומר יהיה קדש לרבות את כולה
Mistr řekl: „Prodá se pro potřeby zápalných obětí.“ Vždyť [tím] přináší zvíře, jemuž chybí úd! Řekl Rava: [Jde o případ,] kdy řekl: „Beru na sebe zápalnou oběť [v hodnotě údu] za jeho života.“
אמר מר תמכר לצרכי עולות והא קמייתי בהמה מחוסרת אבר אמר רבא באומר הרי עלי עולה בחייה
Řekl Rav Chisda: Rabi Jehuda uznává [že celé je svaté], jde-li o [úd], [jehož odnětí] činí [zvíře] trefa. Rava řekl: O [úd], [jehož odnětí] činí [zvíře] zdechlinou. A Rav Šešet řekl: O [úd], [bez něhož zvíře] umírá.
אמר רב חסדא מודה רבי יהודה בדבר שעושה אותה טרפה רבא אמר בדבר שעושה אותה נבילה ורב ששת אמר בדבר שהיא מתה
Jaký je rozdíl mezi Ravem Chisdou a Ravou? Rozdíl mezi nimi je [otázka], zda trefa může žít: Rav Chisda zastává názor toho, kdo říká, že trefa nežije, a Rava zastává názor toho, kdo říká, že trefa žije.
מאי איכא בין רב חסדא לרבא איכא בינייהו טרפה חיה רב חסדא סבר לה כמאן דאמר טרפה אינה חיה ורבא סבר לה כמ"ד טרפה חיה
Namítají: Řekl Rabi: Slova rabiho Jehudy se zdají [správná] u [údu], na němž nezávisí život, a slova rabiho Josiho u [údu], na němž závisí život. Což z toho neplyne, že s rabim Jehudou nesouhlasí?
מיתיבי אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו ודברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה
Dobře, „slova rabiho Jehudy se zdají [správná] u [údu], na němž nezávisí život“ – z toho plyne, že [rabi Jehuda] nesouhlasí s rabim Josim. Ale „slova rabiho Josiho se zdají [správná] u [údu], na němž závisí život“ – což z toho neplyne, že [rabi Josi] nesouhlasí s rabim Jehudou? A je to vyvrácení všech [amoraim].
בשלמא נראין דברי רבי יהודה בדבר שאין הנשמה תלויה בו מכלל דפליג עליה דר' יוסי אלא נראין דברי רבי יוסי בדבר שהנשמה תלויה בו לאו מכלל דפליג עליה דרבי יהודה ותיובתא דכולהו
Ne, něco tu chybí, a učí se toto: Slova rabiho Josiho se zdají [správná]rabimu Jehudovi u [údu], na němž závisí život, neboť ani rabi Jehuda s ním nesouhlasil, leda u [údu], na němž nezávisí život; ale u [údu], na němž závisí život, s ním souhlasí.
לא חסורי מיחסרא והכי קתני נראין דברי רבי יוסי לר' יהודה בדבר שהנשמה תלויה בו שאף רבי יהודה לא נחלק עליו אלא בדבר שאין הנשמה תלויה בו אבל בדבר שהנשמה תלויה בו מודי ליה
Rava se otázal: Jak je to u ptáka? Všemilosrdný řekl „zvíře“, a toto není zvíře; anebo snad Všemilosrdný řekl „oběť“, a i toto je oběť? Zůstává to nerozhodnuto.
בעי רבא בעוף מהו בהמה אמר רחמנא והא לאו בהמה היא או דלמא קרבן אמר רחמנא והאי נמי קרבן הוא תיקו
Rava se otázal: Posvětil-li úd pro jeho cenu, sestoupí na něj svatost těla? Řekneme, že protože na něj sestoupila svatost ceny, sestoupí na něj i svatost těla, a když posvětil jeden úd, posvětil celé? Anebo snad říkáme jedno „protože“, ale dvě „protože“ neříkáme?
בעי רבא הקדיש אבר לדמיו מהו דתיחות ליה קדושת הגוף מי אמר כיון דנחתא ליה קדושת דמים נחתא ליה נמי קדושת הגוף ומדאקדשיה לחד אבר אקדשיה לכולה או דלמא חד מגו אמר תרי מגו לא אמר
Otázali se Ravy: Posvětil-li jeden úd, jak je to se stříháním? Rozhodni si to z toho, co se učí v baraitě: „Nebudeš stříhat prvorozené ze svého drobného dobytka“ (Dt 15,19) – ale stříháš [zvíře, jehož část je] tvá a jiných.
בעי מיניה מרבא הקדיש חד אבר מהו בגיזה תפשוט לך מהא דתניא (דברים טו, יט) לא תגוז בכור צאנך אבל אתה גוזז בשלך ושל אחרים
Abaje se otázal Ravy: Posvětil-li její kůži, jak je to s prací? Pojď a slyš: Kdo řekne „co je v lůně tohoto [zvířete, ať je] zápalnou obětí“, [matka] smí být stříhána, ale je zakázána k práci kvůli oslabení plodu v ní.
בעא מיניה אביי מרבא הקדיש עורה מהו בעבודה תא שמע האומר מה שבמעיה של זו עולה מותרת בגיזה ואסורה בעבודה מפני כחוש עובר שבה
Řekl mu: Když se učí „zakázána k práci“, [je to] podle rabínského nařízení. Pokud tak, ať je zakázáno i stříhání. Řekl mu: Na práci, která oslabuje, rabíni [zákaz] vydali; na stříhání rabíni [zákaz] nevydali.
אמר ליה כי קתני אסורה בעבודה מדרבנן אי הכי אפילו בגיזה נמי תיתסר אמר ליה עבודה דמיכחשא גזרי בה רבנן גיזה לא גזרי בה רבנן
Abaje se otázal Rava Josefa: [Je-li] ona pokojnou obětí a její mládě světské a porazil ji uvnitř, jak je to? Podle toho, kdo říká, že mláďata posvěcených zvířat jsou svatá při svém zrození, je to [poražení] světského v nádvoří, nebo ne?
בעא מיניה אביי מרב יוסף היא שלמי' וולדה חולין ושחטה בפנים מהו למ"ד ולדי קדשים בהוייתן הן קדושין מי הוי חולין בעזרה או לא
Originál: Temurah 11b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.