Tři pole a dvě brázdy. A kolik je plná brázda? Sto loket, jak se učí v baraitě: Kdo zorá hrob, činí [okolí] polem s kostmi do plné brázdy sta loket.
שלש שדות ושתי מענות וכמה מלא מענה מאה אמה כדתניא החורש את הקבר עושה בית הפרס מלא מענה מאה אמה
Temura 13a תמורה
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 2Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
„A není dávka [truma] po dávce“ atd. Čí je naše mišna? Rabiho Akivy, neboť jsme se učili: Společníci, kteří oddělili dávku jeden po druhém – rabi Eliezer říká: Dávka obou je dávkou.
ואין תרומה אחר תרומה כו' מתניתין מני ר"ע היא דתנן השותפין שתרמו זה אחר זה רבי אליעזר אומר תרומת שניהם תרומה
Rabi Akiva říká: Dávka obou není dávkou. A mudrci říkají: Oddělil-li první předepsané množství, dávka druhého není dávkou; a neoddělil-li předepsané množství, dávka druhého je dávkou.
ר"ע אומר אין תרומת שניהם תרומה וחכמים אומרים אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם כשיעור תרומת השני תרומה
„A záměna nečiní záměnu“ atd. Jaký je důvod? Verš praví: „A to, čím byl zaměněn“ (Lv 27,10) – a ne záměna jeho záměny.
ואין תמורה עושה תמורה כו' מאי טעמא אמר קרא (ויקרא כז, י) ותמורתו ולא תמורת תמורתו
„A mládě nečiní záměnu“, neboť verš praví „on“ – on, a ne mládě.
ואין הולד עושה תמורה דאמר קרא הוא הוא ולא ולד
„Rabi Jehuda říká: Mládě záměnu činí“, neboť verš praví „bude“, aby zahrnul mládě. A rabíni [ho vykládají tak, že] zahrnuje neúmyslného [zaměňujícího] jako úmyslného.
ר' יהודה אומר הולד עושה תמורה דאמר קרא יהיה לרבות את הולד ורבנן לרבות שוגג כמזיד
MIŠNA: Ptáci a moučné oběti záměnu nečiní, protože je řečeno jen „zvíře“. Společenství a společníci záměnu neprovádějí, neboť je řečeno: „Nevymění ho ani nezamění“ (Lv 27,10) – jednotlivec záměnu provádí, ale společenství a společníci záměnu neprovádějí. Věci posvěcené pro údržbu Chrámu záměnu nečiní.
מתני׳ העופות והמנחות אין עושין תמורה שלא נאמר אלא בהמה הציבור והשותפין אין עושין תמורה שנאמר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר יחיד עושה תמורה ואין הצבור והשותפין עושין תמורה קדשי בדק הבית אין עושין תמורה
Řekl rabi Šimon: Což nebyl desátek zahrnut [v obecném pravidle]? A proč byl vyjmut?
אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא
Aby ti řekl: Tak jako desátek je obětí jednotlivce, jsou vyloučeny oběti společenství; a tak jako desátek je obětí pro oltář, jsou vyloučeny věci pro údržbu Chrámu.
לומר לך מה מעשר קרבן יחיד יצאו קרבנות צבור ומה מעשר קרבן מזבח יצאו קרבנות בדק הבית
GEMARA: Učili naši mistři: Mohl bych si myslet, že věci posvěcené pro údržbu Chrámu činí záměnu? Proto se praví „oběť“ (Lv 27,9) – ty, které se nazývají obětí; vyloučeny jsou věci posvěcené pro údržbu Chrámu, které se obětí nenazývají.
גמ׳ ת"ר יכול יהו קדשי בדק הבית עושין תמורה ת"ל (ויקרא כז, ט) קרבן מי שנקראו קרבן יצאו קדשי בדק הבית שלא נקראו קרבן
A nenazývají se? Vždyť se učí v baraitě: [Kdyby bylo psáno jen] „oběť“ (Lv 17,4), slyšel bych [v tom] i věci posvěcené pro údržbu Chrámu, které se nazývají obětí, jak je řečeno: „Přinesli jsme Hospodinovu oběť…“ (Nu 31,50).
ולא והתניא אי (ויקרא יז, ד) קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה' וגו'
Proto se praví: „A nepřivedl to ke vchodu do Stanu setkávání“ (Lv 17,4) – za všechno, co přichází ke vchodu do Stanu setkávání, je [člověk] vinen jako ten, kdo poráží venku, a za všechno, co nepřichází ke vchodu do Stanu setkávání, není vinen jako ten, kdo poráží venku. Tedy se nazývají obětí.
ת"ל (ויקרא יז, ד) ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הבא אל פתח אהל מועד חייבין עליו משום שחוטי חוץ וכל שאינו בא לפתח אהל מועד אין חייבין עליו משום שחוטי חוץ אלמא איקרו קרבן
Řekl rabi Chanina: To není obtíž: toto je [podle] rabiho Šimona, toto [podle] rabínů. Podle rabiho Šimona se nazývají obětí, podle rabínů se obětí nenazývají.
אמר רבי חנינא לא קשיא הא ר"ש הא רבנן לר"ש איקרי קרבן לרבנן לא איקרי קרבן
A nenazývají se? Vždyť je psáno: „Přinesli jsme Hospodinovu oběť“ (Nu 31,50). „Hospodinova oběť“ se nazývají, „oběť Hospodinu“ se nenazývají.
ולא והכתיב (במדבר לא, נ) ונקרב את קרבן ה' קרבן ה' איקרי קרבן לה' לא איקרי
Učili naši mistři: „Nebude zkoumat, zda je dobré či špatné, a nezamění ho“ (Lv 27,33) – proč je to řečeno? Což už není řečeno: „Nevymění ho ani nezamění, dobré za špatné…“ (Lv 27,10)?
ת"ר (ויקרא כז, לג) לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו למה נאמר והלא כבר נאמר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע וגו'
Protože je řečeno „nevymění ho ani nezamění“, plyne z toho [že se to týká] oběti jednotlivce, oběti společenství, oběti pro oltář i oběti pro údržbu Chrámu; proto se praví „nebude zkoumat“.
לפי שנאמר לא יחליפנו ולא ימיר אותו משמע קרבן יחיד קרבן צבור וקרבן מזבח וקרבן בדק הבית ת"ל לא יבקר
Řekl rabi Šimon: Což nebyl desátek zahrnut? A proč byl vyjmut? Aby ti řekl: Tak jako desátek je obětí jednotlivce, obětí pro oltář, věcí přicházející z povinnosti a věcí, která není ve společném vlastnictví, tak i každá oběť jednotlivce, oběť pro oltář, věc přicházející z povinnosti
אמר ר"ש והרי מעשר בכלל היה ולמה יצא לומר לך מה מעשר קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה ודבר שאינו בשותפות אף כל קרבן יחיד וקרבן מזבח ודבר שבא בחובה
Originál: Temurah 13a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.