Vždyť je baraita: Podobně řekl rabi Josi: „Ti, kdo přišli ze zajetí, synové vyhnanství, přinesli zápalné oběti [Bohu Izraele]: dvanáct býků, devadesát devět beranů, sedmdesát sedm beránků, dvanáct kozlů jako oběť za hřích – vše jako zápalnou oběť Hospodinu“ (Ezd 8,35).
והתניא כיוצא בו א"ר יוסי (עזרא ח, לה) והבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עולות פרים (בני בקר) שנים עשר אילים תשעים ותשעה כבשים שבעים ושבעה שעירי חטאת שנים עשר הכל עולה לה'
Copak se oběť za hřích přináší jako zápalná? Rava řekl: [Myslí se] „jako“ zápalná oběť: jako se zápalná oběť nejí, tak se ani [tato] oběť za hřích nejedla. Neboť rabi Josi říkával: Přinesli je za modloslužbu. A Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Za modloslužbu, kterou spáchali za dnů Cidkijahua.
וחטאת מי קרבה עולה אמר רבא כי עולה מה עולה אינה נאכלת אף חטאת אינה נאכלת שהיה רבי יוסי אומר על עבודה זרה הביאום ואמר רב יהודה אמר שמואל על עבודה זרה שעשו בימי צדקיהו
Předpokládali jsme, že kdo zastává [názor], že oběť za hřích obce, jejíž majitelé dosáhli smíření, se nechá zemřít, zastává také [názor], že oběť za hřích obce, jejíž majitelé zemřeli, se nechá zemřít. A hle, zde, kde byli [někteří], jejichž majitelé zemřeli, a přesto byla přinesena!
Rav Papa řekl: I podle toho, kdo říká, že oběť za hřích obce, jejíž majitelé dosáhli smíření, se nechá zemřít, oběť za hřích obce, jejíž majitelé zemřeli, se nenechá zemřít, protože obec neumírá.
אמר רב פפא אפילו למאן דאמר חטאת צבור שכפרו בעליה מתה חטאת צבור שמתו בעליה אינה מתה לפי שאין הצבור מתים
Nýbrž toto je důvod, že obec neumírá: z kozlů poutních svátků a novoluní, o nichž Milosrdný řekl: Přiveďte je z pokladny chrámové komory – a snad majitelé těch peněz zemřeli? Nýbrž z toho se nauč, že obec neumírá.
אלא היינו טעמא שאין הציבור מתים משעירי רגלים וראשי חדשים דאמר רחמנא אייתינהו מתרומת הלשכה ודלמא מתו מרייהו דהני זוזי אלא לאו ש"מ אין הצבור מתים
A chceš-li, řekni: Když ty oběti za hřích přinášeli, přinášeli je živí, neboť je psáno: „A mnozí z kněží, levitů a hlav otcovských rodů, starci, kteří viděli první dům, když byl tento dům zakládán, plakali hlasitě, a mnozí [se ozývali] jásotem“ (Ezd 3,12).
ואיבעית אימא כי אקרובינהו להני חטאות אחיי אקרבינהו דכתיב (עזרא ג, יב) ורבים מהכהנים הלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בוכים בקול גדול ורבים בתרועה
Tak je to i rozumné, neboť kdybys to neřekl takto – dobře, býci a kozli odpovídají dvanácti kmenům, ale beránci odpovídají čemu? Nýbrž bylo to nařízení pro danou chvíli.
הכי נמי מסתברא דאי לא תימא הכי בשלמא פרים ושעירי' כנגד שנים עשר שבטים אלא כבשים כנגד מי אלא הוראת שעה היתה
Učili jsme tam [v mišně]: Když zemřel Josef ben Joezer z Ceredy a Josef ben Jochanan z Jeruzaléma, ustali „hrozni“ [eškolot] – člověk, v němž je všechno.
תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות איש שהכל בו
A Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Všichni „hrozni“, kteří povstali Izraeli ode dnů Mojžíšových až do smrti Josefa ben Joezera, se učili Tóru jako Mojžíš, náš učitel; od té doby dále se neučili Tóru jako Mojžíš, náš učitel.
ואמר רב יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו
Ale vždyť Rav Jehuda řekl, že Šmuel řekl: Tři tisíce halach bylo zapomenuto ve dnech smutku za Mojžíše! – Co zapomněli, zapomněli; a co se naučili, to se učili jako Mojžíš, náš učitel.
והאמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה דאישתכח להו אישתכח ודגמירן להו הוו גמירי כמשה רבינו
Ale vždyť je baraita: Když zemřel Mojžíš, jestliže ti, kdo prohlašovali za nečisté, byli ve většině, prohlásili za nečisté; jestliže ti, kdo prohlašovali za čisté, byli ve většině, prohlásili za čisté!
והא תניא משמת משה אם רבו מטמאין טמאו אם רבו טהורין טיהרו
V baraitě se učilo: Na všech „hroznech“, kteří povstali Izraeli ode dnů Mojžíšových až do smrti Josefa ben Joezera z Ceredy, nebyla žádná vada; od té doby dále na nich byla nějaká vada.
במתניתא תנא כל אשכולות שעמדו לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר איש צרידה לא היה בהם שום דופי מכאן ואילך היה בהן שום דופי
Ale vždyť je baraita: Stalo se, že jeden zbožný [chasid] sténal [bolestí] srdce. Tázali se lékařů a ti řekli: Není pro něj léku, leda by sál teplé mléko každé ráno. Přivedli mu kozu, přivázali ji k nohám jeho lůžka a sával z ní mléko.
והתניא מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו והיה יונק ממנה חלב
Nazítří k němu vešli jeho druzi, aby ho navštívili. Jakmile uviděli kozu, řekli: Ozbrojený lupič je v jeho domě, a my k němu vcházíme na návštěvu? Posadili se a zkoumali [jeho činy] a nenašli na něm žádný hřích kromě té kozy.
למחר נכנסו חביריו לבקרו כיון שראו העז אמרו ליסטים מזויין בתוך ביתו ואנו נכנסים לבקרו ישבו ובדקו ולא מצאו בו עון אלא של אותה העז בלבד
I on sám v hodině své smrti řekl: Vím o sobě, že na mně není žádný hřích kromě té kozy, neboť jsem přestoupil slova svých druhů, protože mudrci řekli: Drobný dobytek se v zemi Izraele nechová.
ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עון אלא של אותה העז בלבד שעברתי על דברי חבירי שהרי אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל
A máme za to, že všude, kde se říká „stalo se, že jeden zbožný“, [jde] buď o rabiho Jehudu ben Babu, nebo o rabiho Jehudu bar Ilaje; a tito rabíni byli mnoho pokolení po Josefu ben Joezerovi z Ceredy.
וקי"ל כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד או ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר אילעאי ורבנן בתר יוסף בן יועזר איש צרידה דרי דרי הוו
Originál: Temurah 15b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.