Jeden pro obecné pravidlo, jeden pro podrobnost a jeden pro věci, které se nejedí.
אחת לכלל ואחת לפרט ואחת לדברים שאינן נאכלין
Zevachim 46b זבחים
Struktura debaty:Mišna 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A podle rabiho Šimona, který říká, že za věci, které se nejedí, není člověk povinen kvůli nečistotě, co má [třetí verš] zahrnout? Má zahrnout vnitřní oběti za hřích.
ולרבי שמעון דאמר דברים שאין נאכלין אין חייבין עליהם משום טומאה לאיתויי מאי לאיתויי חטאות הפנימיות
Mohl bys usuzovat: Protože rabi Šimon řekl, že za cokoli, co není [přinášeno] na vnějším oltáři jako pokojná oběť, není člověk povinen kvůli piggulu, ať není povinen ani kvůli nečistotě. [Verš] nás učí [jinak].
ס"ד אמינא הואיל ואמר רבי שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול משום טומאה נמי לא ליחייב קמ"ל:
„A rabi Šimon činí povinným [za to], co se obvykle jí atd.“ Bylo řečeno: Rabi Jochanan a Reš Lakiš, rabi Elazar a rabi Josi, syn rabiho Chaniny – jeden z této dvojice a jeden z oné dvojice [zastávají každý jiný názor].
נומי ר' שמעון מחייב את שדרכו לאכול כו': איתמר רבי יוחנן וריש לקיש רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא
Jeden řekl: Spor se týká nečistoty masa, ale při nečistotě těla podle všech není bičován.
חד אמר מחלוקת בטומאת בשר אבל בטומאת הגוף דברי הכל אינו לוקה
A druhý řekl: Jako je spor v tomto, tak je spor i v onom. Jaký je důvod? Protože u čeho čteme: „Maso, které se dotkne čehokoli nečistého“ (Lv 7,19), u toho čteme [také]: „a jeho nečistota je na něm“ (Lv 7,20).
וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מאי טעמא כיון דקרינא ביה (ויקרא ז, יט) והבשר אשר יגע בכל טמא קרינן ביה (ויקרא ז, כ) וטומאתו עליו
Rav Tavjomi to učil takto, Rav Kahana to učil takto: Jeden z této dvojice a jeden z oné dvojice [se přou] o druhou část: Jeden řekl: Spor se týká nečistoty těla, ale při nečistotě masa podle všech je bičován. A druhý řekl: Jako je spor v tomto, tak je spor i v onom.
רב טביומי מתני הכי רב כהנא מתני הכי חד מהאי זוזא וחד מהאי זוזא אסיפא חד אמר מחלוקת בטומאת הגוף אבל בטומאת בשר דברי הכל לוקה וחד אמר כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו
Rava řekl: Rozumné je [mínění] toho, kdo říká: Jako je spor v tomto, tak je spor i v onom. Jaký je důvod? Protože u čeho nečteme: „a jeho nečistota je na něm, ta duše bude vyťata“, u toho nečteme ani: „Maso, které se dotkne čehokoli nečistého, nebude jedeno.“
אמר רבא מסתברא כמ"ד כמחלוקת בזו כך מחלוקת בזו מאי טעמא כיון דלא קרינא ביה וטומאתו עליו ונכרתה לא קרינן ביה והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל
Ale cožpak mistr neřekl: „A maso“ – zahrnuje dříví a kadidlo? – [To je] pouze k tomu, aby [je nečistota] učinila neplatnými.
והאמר מר והבשר לרבות עצים ולבונה לפוסלה בעלמא:
MIŠNA: Kvůli šesti věcem se oběť obětuje: kvůli oběti, kvůli obětujícímu, kvůli Jménu, kvůli ohňům, kvůli vůni, kvůli libosti; a oběť za hřích a oběť za vinu kvůli hříchu.
מתני׳ לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם זבח לשם זובח לשם השם לשם אשים לשם ריח לשם ניחוח והחטאת והאשם לשם חטא
Rabi Josi řekl: I ten, kdo neměl v srdci [úmysl] kvůli žádné z těchto [věcí], [obětuje] platně, protože to je ustanovení soudu; neboť úmysl se řídí pouze tím, kdo službu vykonává.
אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי בית דין שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד:
GEMARA: Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: [„Kvůli oběti“ znamená:] zápalná oběť kvůli zápalné oběti, aby se vyloučilo [porážení] kvůli pokojné oběti, že ne. „Kvůli ohňům“ – aby se vyloučilo [pečení jako] na rožni, že ne.
גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב עולה לשם עולה לאפוקי לשם שלמים דלא אשים לשם אשים לאפוקי כבבא דלא
„Kvůli vůni“ – aby se vyloučily údy, které upekl a [pak] obětoval, že ne; neboť Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: Údy, které upekl a obětoval, nemají [povahu] vůně.
ריח לשם ריח לאפוקי אברים שצלאן והעלן דלא דאמר רב יהודה אמר רב אברים שצלאן והעלן אין בהן משום ריח
„Libosti“ – kvůli zalíbení Hospodinu; [„kvůli Jménu“ –] kvůli Tomu, který promluvil, a svět povstal.
ניחוח לשם הנחת רוח לה' לשם מי שאמר והיה העולם
Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: Oběť za hřích, kterou porazil kvůli zápalné oběti, je neplatná; kvůli nesvatému [masu] je platná. Rabi Elazar řekl: Jaký je důvod Rava? „Ať neznesvěcují svaté věci synů Izraele“ (Lv 22,15) – svaté věci znesvěcují svaté věci, ale nesvaté věci neznesvěcují svaté věci.
אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה לשם חולין כשרה אמר ר' אלעזר מ"ט דרב (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל קדשים מחללין קדשים ואין חולין מחללין קדשים:
Raba namítl: Rabi Josi řekl: I ten, kdo neměl v srdci [úmysl] kvůli žádné z těchto [věcí], [obětuje] platně, protože to je ustanovení soudu. Důvodem je, že v srdci neměl nic; kdyby však měl v srdci [úmysl] kvůli nesvatému, bylo by to neplatné!
מתיב רבה אמר רבי יוסי אף מי שלא היה בלבו לשם אחד מכל אלו כשר שהוא תנאי ב"ד טעמא שלא היה בלבו כלל הא היה בלבו לשם חולין פסול
Abaje mu řekl: Možná [takto]: Neměl-li [úmysl] vůbec, je platná a přináší smíření; měl-li v srdci [úmysl] kvůli nesvatému, je platná, ale nepřináší smíření.
א"ל אביי דלמא לא היה כלל כשר ומרצה הא היה בלבו לשם חולין כשר ואינו מרצה
Rabi Elazar řekl: Oběť za hřích, kterou porazil kvůli nesvatému, je platná; [porazil-li ji, maje ji] za nesvatou, je neplatná – jak se Šmuel otázal Rava Huny:
א"ר אלעזר חטאת ששחטה לשם חולין כשרה משום חולין פסולה כדבעא מיניה שמואל מרב הונא
Originál: Zevachim 46b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.