Je dosud tam.
Rabi Jochanan řekl: Varují ho o všem v čase potřebném k odchodu, a za každý odchod je bičován.
Rabi Lazar říká: Trest se nepřijímá, dokud neodejde a nevrátí se.
Rabi Ba řekl: Tak odpovídal
rabi Jochanan rabimu Lazarovi: Vždyť je psáno: „Nepůjde a neznečistí se“
(Lv 21,11). Řekl mu:
[To znamená,] že varovali-li ho kvůli „nepůjde“, je bičován; kvůli „neznečistí se“ není bičován.
Rabi Hila řekl:
Rabi Jochanan se to naučil od poklonění, neboť tam učíme: Poklonil se, nebo prodlel po dobu poklonění.
Rabi Matanja řekl: Domnívali jsme se, že se rozcházejí o bičování, a ne o oběti. Z toho, co řekl
rabi Hila, že se to
rabi Jochanan naučil od poklonění, plyne, že platí totéž o bičování i o oběti. Baraita oponuje
rabimu Jochananovi: Nazir, který pil víno celý den, je vinen jen jednou. Vysvětluje to tak, že hrdlo nebylo volné. Baraita oponuje
rabimu Jochananovi: Znečišťoval-li se mrtvým celý den, je vinen jen jednou. Vysvětluje to tak, že prodlévá po dobu každého odchodu, a je bičován. Baraita oponuje
rabimu Jochananovi: Kohen, který stojí na hřbitově, a podají mu jiného mrtvého – smí ho snad přijmout? Písmo učí: „Neznečistí se manžel mezi svým lidem“
(Lv 21,4). Přijal-li ho, snad bude vinen? Písmo učí: „Aby se znesvětil“
(Lv 21,4): ten, kdo přidává znesvěcení ke svému znesvěcení; vylučuje to tohoto, který znesvěcení ke svému znesvěcení nepřidává.
Rabi Zeira řekl,
[že] rabi Jochanan řekl: „Aby se znesvětil“: vylučuje to tohoto, který znesvěcení ke svému znesvěcení nepřidává; aby neřekl: Poněvadž jsem se znečistil kvůli svému otci, posbírám vlastníma rukama kosti toho a toho. „Aby se znesvětil“: v době smrti.
Rabi říká: I při smrti ostatních.
Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Je mezi nimi spor. A
[tradice] Šimona bar Va souhlasí s
rabim Šimonem ben Lakišem. Šimon bar Va, když umíral, říkal: Tato vychází odsud a tamta vychází odsud.
עוֹדֶינּוּ שָׁם. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. מַתְרִין עַל הַכֹּל כְּדֵי פְרִישָׁה וּפְרִישָׁה וְהוּא לוֹקֶה. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. אֵינוֹ מְקַבֵּל עַד שֶׁיִּפְרוֹשׁ וְיַחֲזוֹר. אָמַר רִבִּי בָּא. כָּךְ הָיָה מֵשִׁיב רִבִּי יוֹחָנָן אֶת רִבִּי לָעְזָר. וְהָא כְתִיב לֹא יָבוֹא וְלֹא יִטַּמֵּא. אָמַר לֵיהּ. שֶׁאִם הִתְרוֹ בוֹ מִשּׁוּם וְלֹא יָבוֹא לוֹקֶה. מִשּׁוּם לֹא יִטַּמֵּא אֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי הִילָא. מֵהִשְׁתַּחֲוָיָה לָמַד רִבִּי יוֹחָנָן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הִשְׁתַּחֲוָה אוֹ שֶׁשָּׁהָא כְדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. הֲוִינָן סָבְרִין מֵימַר. מַה פְלִיגִין. בְּמַכּוֹת. הָא קָרְבָּן לֹא. מִן מַה דָּמַר רִבִּי הִילָא. מֵהִשְׁתַּחֲוָיָה לָמַד רִבִּי יוֹחָנָן. הָדָא אָמְרָה. הִיא בַמַּכּוֹת הִיא בַקָּרְבָּן. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. נָזִיר שֶׁהָיָה שׁוֹתֶה יַיִן כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. פָּתַר לָהּ שֶׁאֵין בֵּית הַבְּלִיעָה פָּנוּי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָיָה מִטַּמֵּא לְמֵת כָּל הַיּוֹם אֵינוֹ חַיָיב אֶלָּא אַחַת. פָּתַר לָהּ בְּשׁוֹהֵא עַל כָּל פְּרִישָׁה וּפְרִישָׁה וְהוּא לוֹקֶה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. כֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וְהוֹשִׁיטוּ לוֹ מֵת אַחֵר יָכוֹל יְקַבֵּל. תִּלְמוּד לוֹמַר יִטַּמָּא בַעַל בְּעַמָּיו. הֲרֵי שֶׁקִּיבֵּל יָכוֹל יְהֵא חַיָיב. תַּלְמוּד לוֹמַר לְהֵחַלּוֹ. אֶת שֶׁהוּא מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְהֵחַלּוֹ. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף חִילּוּל עַל חִילּוּלוֹ. שֶׁלֹּא יֹאמַר. הוֹאִיל וְנִיטְמֵאתִי עַל אַבָּא אֶלְקוֹט עַצְמוֹת פְּלוֹנִי בְיָדִי. לְהֵחַלּוֹ. בִּשְׁעַת מִיתָה. רִבִּי אוֹמֵר. אַף בְּמוֹתָן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֶמַר. מַחֲלוֹקֶת בֵּינֵיהֶן. וְאַתְיָיא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר וָוא כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא מִי דְמָךְ הֲוָה אֲמַר. הָא נְפִיקָא מִיכָּא וְהָא נְפִיקָא מִיכָּא.