GEMARA: Téhož dne vyložil
rabi Akiva: „Tehdy zpíval Mojžíš“ atd.
[Bylo to] jako u chlapce, který předříkává Halel ve škole, a oni po něm odpovídají na každé slovo. Mojžíš řekl: Budu zpívat, a oni po něm odpovídali: Budu zpívat. Mojžíš řekl: Moje síla, a oni říkali: Moje síla.
Rabi Eliezer, syn
rabiho Josiho Galilejského, říká:
[Bylo to] jako u dospělého, který předříkává Halel v synagoze, a oni po něm odpovídají první slova. Mojžíš řekl: Budu zpívat, a oni odpovídali: Budu zpívat. Mojžíš řekl: Moje síla, a oni po něm odpovídali: Budu zpívat.
Rabi Josi Galilejský říká: V hodině, kdy byli naši otcové v moři, leželo batole v klíně své matky a kojenec sál z prsou své matky. A jakmile spatřili Šechinu, batole zvedlo hlavu z klína své matky a kojenec pustil z úst prs své matky. I oni otevřeli ústa v písni a chvále a řekli: „Toto je můj Bůh a oslavím ho“
(Ex 15,2).
Rabi Meir říká: I plody v lůnech svých matek zpívaly píseň, neboť je řečeno: „Ve shromážděních dobrořečte Bohu, Hospodinu, vy ze zdroje Izraele“
(Ž 68,27).
Rabi Nechemja řekl: V hodině, kdy naši otcové vystoupili z moře, uviděli mrtvoly hříšných mužů, kteří je tvrdě zotročovali těžkou prací, a všichni leželi jako mrtvá těla pohození na břehu moře. Chtěli zpívat píseň a spočinul na nich duch svatosti. I nejmenší v Izraeli zpíval píseň jako Mojžíš. To je to, co je psáno: „I vzpomněl na dávné dny, na Mojžíše a svůj lid: Kde je ten, který je vyvedl z moře s pastýři svého stáda?“
(Iz 63,11). Není zde psáno „s pastýřem stáda“, ale „s pastýři svého stáda“. To učí, že z nich ze všech učinil pastýře.
הלכה: בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וגו׳. לְקָטָן שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עוֹזִּי וְהֵן אוֹמְרִים עוֹזִּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. לְגָדוֹל שֶׁהוּא מַקְרֵא אֶת הַהַלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו דָּבָר רִאשׁוֹן. מֹשֶׁה אָמַר אָשִׁירָה. וְהֵן עוֹנִין אָשִׁירָה. מֹשֶׁה אָמַר עָזִּי. וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו אָשִׁירָה. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ בַיָּם הָיָה מוּטָּל עוֹלֵל עַל בִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְתִינוֹק יוֹנֵק מִשְּׁדֵי אִמּוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַשְּׁכִינָה הִגְבִּיהַּ עוֹלֵל אֶת רֹאשׁוֹ מִבִּרְכָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ וְשׁוֹמֵט הַתִּינּוֹק אֶת פִּיו מִדַּדָּהּ שֶׁלְּאִמּוֹ. אַף הֵן פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶן בְּשִׁירָה וּבְשֶׁבַח וְאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵיהוּ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֲפִילוּ עוֹבָּרִין מִמְּעֵי אִימּוֹתֵיהֶן הָיוּ אוֹמְרִים שִׁירָה. שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלֹהִים יי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל. רִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִן הַיָּם רָאוּ פִיגְרֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים שֶׁהָיוּ מְשַׁעְבְּדִין בָּהֶן בְּפֶרֶךְ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה. וְכוּלָּם פְּגָרִים מֵתִים מוּשְׁלָכִים עַל שְׂפַת הַיָּם. בִּיקְּשׁוּ לוֹמַר שִׁירָה וְשָׁרַת עֲלֵיהֶן רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ. וַאֲפִילוּ קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹמֵר שִׁירָה כְמֹשֶׁה. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ אַיֵּא הַמַּעֲלֵם מִיָּם. אֵת רוֹעֵה הַצֹֹּאן אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֵת רוֹעֵה צֹאנוֹ. מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה כּוּלָּם רוֹעִים.