GEMARA: „Lulav a vrba šest a sedm“ atd.
Rabi Zeira,
rabi Ila,
rabi Asi jménem
rabiho Jochanana: Vrba je halacha Mojžíšova ze Sinaje. A to není podle Aby Šaula, neboť Aba Šaul říká: Vrba je slovo Tóry: „Potoční vrby“
(Lv 23,40) jsou dvě: vrba pro lulav a vrba pro Chrám.
Rabi Ba,
rabi Chija jménem
rabiho Jochanana: Vrba a vylévání vody jsou halacha Mojžíšova ze Sinaje. A to není podle
rabiho Akivy, neboť
rabi Akiva řekl: Vylévání vody je slovo Tóry: „A jejich úlitby“
(Nu 29,19) druhého dne, „a její úlitby“
(Nu 29,31) šestého dne, „podle předpisu“
(Nu 29,33) sedmého dne: mem, jod, mem, to je voda.
Rabi Chija bar Aba se ptal před
rabim Jochananem: A nyní, proč orají u starých stromů? Řekl mu: V době, kdy byla dána halacha, byla dána tak, že chtějí-li orat, ať orají.
Rabi Ba bar Zavda jménem rabiho Chonji z Bejt Chavran: Vrba, vylévání vody a deset sazenic jsou z ustanovení proroků. A je to ve sporu?
Rabi Josi, syn
rabiho Buna, jménem Leviho: Taková byla halacha v jejich rukou, zapomněli ji, a povstali druzí a shodli se s názorem prvních. Aby tě poučil, že každá věc, do níž soud vloží svou duši, se nakonec v jejich rukou upevní, jak bylo řečeno Mojžíšovi na Sinaji. A to odpovídá tomu, co řekl
rabi Mana: „Neboť to není prázdné slovo“
(Dt 32,47). A je-li prázdné, je to „od vás“. Proč? Protože se o něj nesnažíte. „Neboť to je váš život“: Kdy je to váš život? V době, kdy se o něj snažíte.
Rabi Jochanan řekl
rabimu Chijovi bar Abovi: Babylóňané, dvě věci vám zůstaly v rukou: rozprostírání rukou o postech a vrba sedmého dne. A mudrci z Cesareje říkají: Také toto: pouštění žilou.
הלכה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה כול׳. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְאַבָּא שָׁאוּל. דְּאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עֲרָבָה דְבַר תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ"ם יוֹד מֵ"ם מַיִם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְעַכְשָׁיו לָמָּה הֵם חוֹרְשִׁין בִּזְקֵינוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְנָה הֲלָכָה לְכָךְ נִיתְנָה. שֶׁאִם בִּיקְשׁוּ לַחֲרוֹשׁ יַחֲרוֹשׁ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִּבְרַת חַוְורָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְעֶשֶׂר נְטִיעוֹת מִיסּוּד הַנְּבִיאִים הֵם. מַה וּפְלִיג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם לֵוִי. כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין נַפְשָׁם בֵּית דִּין עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא. וְאִם רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמַּה. שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵיעִים בּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בַּבְלַיָיא. תְּרֵין מִילִּין סַלְקוּן בִּידֵיכוֹן. מַפְשִׁיטּותָה דְתַעֲנִיתָא וַעֲרוּבְתָא דְּיוֹמָא שְׁבִיעִיָיא. וְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אַף הָדָא מַקְזָתָה.