Tóra zakázala jen podobu čtyř tváří pohromadě.
לא אסרה תורה אלא בדמות ד' פנים בהדי הדדי
Avoda zara 43b עבודה זרה
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 2Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Je-li tomu tak, ať je lidská tvář sama o sobě dovolena; proč se tedy učí: Všechny tváře jsou dovoleny kromě lidské tváře?
אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי אלמה תניא כל הפרצופות מותרין חוץ מפרצוף אדם
Rav Jehuda, syn Rava Jehošuy, řekl: Z výkladu rabiho Jehošuy jsem slyšel: „Nebudete dělat se mnou [iti]“ – nebudete dělat mne [oti]. Ale ostatní služebníky je dovoleno [zobrazovat].
אמר רב יהודה בריה דרב יהושע מפרקיה דרבי יהושע שמיע לי לא תעשון אתי לא תעשון אותי אבל שאר שמשין שרי
A ostatní služebníky je snad dovoleno? Vždyť se učí: „Nebudete dělat [nic] se mnou“ (Ex 20,23) – nebudete dělat podobu mých sluhů, kteří mi slouží na výsostech, jako jsou ofanim, serafim, svaté bytosti a služební andělé!
ושאר שמשין מי שרי והתניא (שמות כ, כג) לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת
Abaje řekl: Tóra zakázala jen služebníky, kteří jsou v horním příbytku.
אמר אביי לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון
A ty, kteří jsou v dolním příbytku, je snad dovoleno? Vždyť se učí: „co je na nebi“ (Ex 20,4) – to zahrnuje slunce a měsíc, hvězdy a souhvězdí; „nahoře“ – to zahrnuje služební anděly!
ושבמדור התחתון מי שרי והתניא אשר בשמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ממעל לרבות מלאכי השרת
Ta [baraita] se učí o jejich uctívání.
כי תניא ההיא לעובדם
Jde-li o jejich uctívání, pak i malý červ! – Ano, opravdu, a plyne to z konce verše, jak se učí: „co je na zemi“ – to zahrnuje moře a řeky, hory a pahorky; „dole“ – to zahrnuje malého červa.
אי לעובדם אפילו שילשול קטן נמי אין הכי נמי ומסיפיה דקרא נפקא דתניא אשר בארץ לרבות ימים ונהרות הרים וגבעות מתחת לרבות שילשול קטן
A pouhé zhotovení je snad dovoleno? Vždyť se učí: „Nebudete dělat [nic] se mnou“ – nebudete dělat podobu mých sluhů, kteří mi slouží na výsostech, jako je slunce a měsíc, hvězdy a souhvězdí!
ועשייה גרידתא מי שרי והתניא לא תעשון אתי לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום כגון חמה ולבנה כוכבים ומזלות
Raban Gamliel je jiný případ, protože mu je zhotovili jiní.
שאני ר"ג דאחרים עשו לו
Vždyť Ravu Jehudovi [prsten] také zhotovili jiní, a Šmuel přesto Ravu Jehudovi řekl: Bystrý [žáku], vypíchni tomuhle oči!
והא רב יהודה דאחרים עשו לו וא"ל שמואל לרב יהודה שיננא סמי עיניה דדין
Tam šlo o prsten s vystouplou pečetí, a [zákaz byl] kvůli podezření, jak se učí: Prsten s vystouplou pečetí je zakázáno nosit, ale je dovoleno jím pečetit; prsten s vhloubenou pečetí je dovoleno nosit, ale je zakázáno jím pečetit.
התם בחותמו בולט ומשום חשדא דתניא טבעת שחותמה בולט אסור להניחה ומותר לחתום בה חותמה שוקע מותר להניחה ואסור לחתום בה
A obáváme se snad podezření? Vždyť v synagoze Šaf ve-Jativ v Nehardei postavili sochu, a otec Šmuela a Levi do ní chodili a modlili se v ní, a podezření se neobávali! – Kde je mnoho lidí, je to jiné.
ומי חיישינן לחשדא והא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא דאוקמי ביה אנדרטא והוו עיילי ביה אבוה דשמואל ולוי ומצלו בגויה ולא חיישי לחשדא רבים שאני
Vždyť Raban Gamliel byl jednotlivec! – Protože byl nasi, mnoho lidí u něj bývalo. A chceš-li, řekni: [Desky] byly rozebíratelné.
והא רבן גמליאל דיחיד הוה כיון דנשיא הוא שכיחי רבים גביה ואיבעית אימא דפרקים הואי
A chceš-li, řekni: [Zhotovit něco] k učení je jiné, jak se učí: „Nenauč se jednat [podle ohavností těch národů]“ (Dt 18,9) – ale smíš se učit, abys rozuměl a vyučoval.
ואיבעית אימא להתלמד שאני דתניא (דברים יח, ט) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות:
Raban Šimon ben Gamliel říká atd.: Které jsou vážené a které jsou opovrhované?
רשב"ג אומר וכו': איזו הן מכובדין ואיזו הן מבוזין
Rav řekl: Vážené jsou [nádoby používané] nad vodou, opovrhované [používané] pod vodou. A Šmuel řekl: Jedny i druhé jsou opovrhované; vážené jsou spíše [podoby] na náramcích, náušnicích a prstenech.
אמר רב מכובדין למעלה מן המים מבוזין למטה מן המים ושמואל אמר אלו ואלו מבוזין הן אלא אלו הן מכובדין שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות
Učí se v souladu se Šmuelem: Vážené jsou [podoby] na náramcích, náušnicích a prstenech; opovrhované jsou [podoby] na kotlích, konvicích a ohřívačích vody, na prostěradlech a ručnících.
תניא כוותיה דשמואל מכובדין שעל השירין ועל הנזמים ועל הטבעות מבוזין שעל היורות ועל הקומקמסין ועל מחמי חמים ושעל הסדינין ועל המטפחות:
MIŠNA: Rabi Josi říká: Rozdrtí [modlu] a rozpráší do větru nebo ji hodí do moře. Řekli mu: I tak se stane hnojem, a je řečeno: „Ať ti na ruce neulpí nic z toho, co propadlo klatbě“ (Dt 13,18).
מתני׳ רבי יוסי אומר שוחק וזורה לרוח או מטיל לים אמרו לו אף הוא נעשה זבל שנאמר (דברים יג, יח) לא ידבק בידך מאומה מן החרם:
GEMARA: Učí se: Rabi Josi jim řekl: Což již není řečeno: „A váš hřích,
גמ׳ תניא אמר להם רבי יוסי והלא כבר נאמר (דברים ט, כא) ואת חטאתכם
Originál: Avodah Zarah 43b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.