Bava kama 55a בבא קמא

Babylonský talmud · Nezikin – Škody · list 55a · 16 segmentů

Struktura debaty:Námitka 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

je u nich řečeno „dobré“? Odpověděl mu: Místo abys se mě ptal, proč je u nich řečeno „dobré“, zeptej se mě, zda je u nich „dobré“ řečeno, či ne, neboť nevím, zda je u nich „dobré“ řečeno, či ne. Jdi za rabi Tanchumem bar Chanilajem, který býval často u rabi Jehošuy ben Leviho, jenž byl zběhlý v agadě.

נאמר בהם טוב אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו כלך אצל ר' תנחום בר חנילאי שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה

Šel tedy za ním. Řekl mu: Od něj [od rabi Jehošuy ben Leviho] jsem to neslyšel, ale toto mi řekl Šmuel bar Nachum, bratr matky Rav Achy, syna rabi Chaniny, a někteří říkají, otec matky Rav Achy, syna rabi Chaniny: Protože jejich konec byl, že se rozbijí.

אזל לגביה א"ל ממנו לא שמעתי אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא הואיל וסופן להשתבר

A co z toho, že jejich konec byl, že se rozbijí? Řekl Rav Aši: Chraň Bůh, [to by znamenalo, že] dobro by ustalo z Izraele.

וכי סופן להשתבר מאי הוי אמר רב אשי חס ושלום פסקה טובה מישראל

Řekl rabi Jehošua: Kdo vidí ve snu písmeno tet, je to pro něj dobré znamení. Proč? Snad proto, že je psáno „tov“ (dobré)? Řekni [raději]: „A vymetu ho koštětem zkázy“ (Iz 14,23). – Mluvíme o jediném tet.

א"ר יהושע הרואה טי"ת בחלומו סימן יפה לו מ"ט אילימא משום דכתיב טוב אימא (ישעיהו יד, כג) וטאטאתיה במטאטי השמד חד טי"ת קאמרינן

Řekni [raději]: „Její nečistota je na jejích lemech“ (Pl 1,9). – Mluvíme o tet a bet. Řekni [raději]: „Do země se propadly její brány“ (Pl 2,9).

אימא (איכה א, ט) טומאתה בשוליה טי"ת בי"ת קאמרינן אימא (איכה ב, ט) טבעו בארץ שעריה

Nýbrž proto, že jím Písmo začalo nejprve k dobrému, neboť od „Na počátku“ až po „A Bůh viděl světlo [, že je dobré]“ (Gn 1,4) není napsáno žádné tet.

אלא הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה שמבראשית עד (בראשית א, ד) וירא אלהים את האור לא כתיב טי"ת

A řekl rabi Jehošua ben Levi: Kdo vidí ve snu smuteční řeč, slitovali se nad ním na nebesích a vykoupili ho. To platí, [když ji vidí] napsanou.

וא"ר יהושע בן לוי הרואה הספד בחלומו חסו עליו מן השמים ופדאוהו הני מילי בכתבא:

A stejně tak divá zvěř a ptáci podobně jako oni atd.: Řekl Reš Lakiš: Zde učil Rabi, že kohout, páv a bažant jsou vůči sobě navzájem smíšeným druhem.

וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו': אמר ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווס ופסיוני כלאים זה בזה

To je přece zřejmé! Řekl Rav Chaviva: Protože vyrůstají spolu, mohl bys říci, že jsou jedním druhem; proto nás to učí.

פשיטא אמר רב חביבא משום דרבו בהדי הדדי מהו דתימא מין חד הוא קמ"ל:

Řekl Šmuel: Husa a divoká husa jsou vůči sobě smíšeným druhem. Namítl Rava bar Rav Chanan: Z jakého důvodu? Snad proto, že tato má dlouhý krk a ona krátký krk? Pak by ale perský velbloud a arabský velbloud, z nichž jeden má silný krk a druhý tenký krk, také byli vůči sobě smíšeným druhem?!

אמר שמואל אווז ואווז הבר כלאים זה בזה מתקיף לה רבא בר רב חנן מאי טעמא אילימא משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה אלא מעתה גמלא פרסא וגמלא טייעא דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה הכי נמי דהוו כלאים זה בזה

Nýbrž řekl Abaje: Tato má varlata vně a ona uvnitř. Rav Papa řekl: Tato snáší po jednom vejci v jedné snůšce a ona snáší více vajec v jedné snůšce.

אלא אמר אביי זה ביציו מבחוץ וזה ביציו מבפנים רב פפא אמר הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא והא טעונה כמה ביעתא בשיחלא

Řekl rabi Jirmija, řekl Reš Lakiš: Kdo kříží dva mořské druhy, dostává bičování. Z jakého důvodu? Řekl Rav Ada bar Ahava jménem Ully: Vyvozuje se to z výrazu „podle svého druhu“ – „podle svého druhu“ u suchozemských tvorů.

א"ר ירמיה אמר ריש לקיש המרביע שני מינים שבים לוקה מאי טעמא אמר רב אדא בר אהבה משמיה דעולא אתיא למינהו למינהו מיבשה

Zeptal se Rachava: Kdo táhne [zapřaženou] kozu a rybu šibuta, jaký je zákon? Řekneme snad, že protože koza neschází do moře a šibuta nevystupuje na souš, neudělal nic? Nebo snad nyní každopádně táhne [oba spolu]?

בעי רחבה המנהיג בעיזא ושיבוטא מהו מי אמרינן כיון דעיזא לא נחית בים ושיבוטא לא סליק ליבשה לא כלום עביד או דלמא השתא מיהת קא מנהיג

Namítl Ravina: Pak by tedy ten, kdo spojil v ruce zrno pšenice a ječmene a zasel pšenici v zemi [Izraele] a ječmen mimo zemi, byl také vinen?

מתקיף לה רבינא אלא מעתה חיבר חטה ושעורה בידו וזרע חטה בארץ ושעורה בחוצה לארץ הכי נמי דמחייב

Odpovídají: Jak to lze srovnávat? Tam je země [Izraele] místem povinnosti a mimo zemi není místem povinnosti; zde je jedno i druhé místem povinnosti.

אמרי הכי השתא התם ארץ מקום חיובא חוצה לארץ לא מקום חיובא הכא אידי ואידי חיובא הוא:

Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Býk, který trkl krávu.

הדרן עלך שור שנגח את הפרה

Originál: Bava Kamma 55a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.