Kdo kupuje víno od Kutejců, říká: Dva logy, které hodlám oddělit, budiž terumou, deset prvním desátkem, devět druhým desátkem, a [druhý desátek] vykoupí [penězi] a hned pije – to jsou slova rabiho Meira.
הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון ט' מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי ר"מ
Neboť jsi [podle]rabiho Jochanana řekl: Neříkej: Cokoli bude sesbíráno, nýbrž říkej: Cokoli se sesbírá – tedy zastává [princip] dodatečného určení. Ale rabi Jochanan přece nezastává [princip] dodatečného určení!
דאמרת לר' יוחנן לא תימא כל הנלקט אלא אימא כל המתלקט אלמא אית ליה ברירה והא רבי יוחנן לית ליה ברירה
A rabi Jochanan nalezl jinou anonymní mišnu, neboť jsme se učili: Kdo krade po zloději, neplatí dvojnásobnou náhradu. Proč? Pochopitelně prvnímu zloději neplatí, [neboť je psáno]: „A bude ukradeno z domu toho muže“ (Ex 22,6) – a ne z domu zloděje. Ale ať zaplatí majitelům!
ורבי יוחנן סתמא אחרינא אשכח דתנן אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל אמאי בשלמא לגנב ראשון לא משלם (שמות כב, ו) וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב אלא לבעלים נשלם
Protože ho podporuje verš: „A když někdo zasvětí svůj dům jako svatý Hospodinu“ (Lv 27,14) – jako jeho dům je v jeho moci, tak [lze zasvětit] jen cokoli, co je v jeho moci.
משום דמסייע ליה קרא (ויקרא כז, יד) ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו
Zbožní zastávají [názor]rabiho Dosy: jestliže pro zloděje učinili rabíni nařízení, je třeba vůbec mluvit o chudých? Rabi Dosa nezastává [názor] zbožných: pro chudé učinili rabíni nařízení, avšak pro zloděje rabíni nařízení neučinili.
צנועין אית להו דרבי דוסא ומה בגנב עבדו רבנן תקנתא עניים צריכא למימר ר' דוסא לית ליה דצנועין עניים הוא דעבדו להו רבנן תקנתא אבל גנב לא עבדו ליה רבנן תקנתא
Neříká snad rabi Meir, že desátek je majetkem Nejvyššího? A přesto ho Milosrdný ohledně vykoupení ponechal v jeho moci, neboť je psáno: „A jestliže někdo chce vykoupit něco ze svého desátku, přidá k tomu pětinu“ (Lv 27,31).
לאו אמר ר"מ מעשר ממון גבוה הוא ואפילו הכי לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה דכתיב (ויקרא כז, לא) ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יוסף עליו
I u vinice čtvrtého roku se [to] odvozuje [analogií] „svatý“ – „svatý“ z desátku. Zde je psáno: „svaté k chvále“ (Lv 19,24), a u desátku je psáno: „A veškerý desátek země, ze semene země i z ovoce stromů, patří Hospodinu, je svatý“ (Lv 27,30).
כרם רבעי נמי גמר קדש קדש ממעשר כתיב הכא (ויקרא יט, כד) קדש הלולים וכתיב גבי מעשר (ויקרא כז, ל) וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קדש
Jako u [slova] „svatý“, psaného u desátku, ač je to majetek Nejvyššího, ho Milosrdný ohledně vykoupení ponechal v jeho moci, tak i u [slova] „svatý“, psaného u vinice čtvrtého roku, ač to není jeho majetek, ho Milosrdný ohledně vyplacení ponechal v jeho moci.
מה קדש דכתיב גבי מעשר אע"ג דממון גבוה הוא לענין פדייה אוקמיה רחמנא ברשותיה אף האי קדש נמי דכתיב גבי כרם רבעי אע"ג דלאו ממון דידיה הוא לענין אחולי אוקמיה רחמנא ברשותיה
Avšak u paběrků, jelikož jsou jeho majetkem, může je prohlásit za bez majitele [jen] tehdy, když jsou v jeho moci; když nejsou v jeho moci, nemůže je prohlásit za bez majitele.
אבל גבי לקט כיון דממונא דידיה כי איתיה ברשותיה הוא דמצי מפקר ליה כי ליתיה ברשותיה לא מצי מפקר ליה
אמר רבינא אי לאו דא"ר יוחנן צנועין ורבי דוסא אמרו דבר אחד הוה אמינא מאן תנא צנועין רבי דוסא היא כי היכי דלא תקשי סתם משנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן
Originál: Bava Kamma 69b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.