v době, kdy nejde o dokončování práce; a s tím, co je od země odděleno, poté co jeho zpracování bylo dokončeno; a s věcí, jejíž růst není ze země.
בשעה שאין גמר מלאכה ובתלוש מן הקרקע מאחר שנגמרה מלאכתו ובדבר שאין גידולו מן הארץ:
Bava mecia 87b בבא מציעא
Struktura debaty:Otázka 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
GEMARA: Odkud to víme? Neboť je psáno: „Když přijdeš do vinice svého bližního, smíš jíst“ (Dt 23,25). Našli jsme vinici; odkud víme o všech [ostatních] věcech?
גמ׳ מנא הני מילי דכתיב (דברים כג, כה) כי תבא בכרם רעך ואכלת אשכחן כרם כל מילי מנא לן
Odvodíme to z vinice: jako vinice je zvláštní tím, že je to věc rostoucí ze země a dělník z ní jí v době dokončování práce, tak i z každé věci rostoucí ze země jí dělník v době dokončování práce.
גמרינן מכרם מה כרם מיוחד דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולי קרקע בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו
Ale co vinice – ta podléhá povinnosti paběrků! Odvodíme to ze stojícího obilí. A samotné stojící obilí – odkud to víme? Neboť je psáno: „Když přijdeš do stojícího obilí svého bližního, smíš si rukou natrhat klasy“ (Dt 23,26).
מה לכרם שכן חייב בעוללות גמרינן מקמה קמה גופה מנא לן דכתיב (דברים כג, כו) כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך
Ale co stojící obilí – to podléhá povinnosti chaly! A odkud [víš], že toto stojící obilí je obilí, které podléhá chale? Snad Milosrdný mluví o jakémkoli stojícím obilí!
מה לקמה שכן חייבת בחלה וממאי דהאי קמה קמה דמתחייבת בחלה היא דלמא כל קמה קאמר רחמנא
Odvozuje se to [shodou slov] „stojící obilí“ – „stojící obilí“: Zde je psáno: „Když přijdeš do stojícího obilí svého bližního“, a tam je psáno: „Od chvíle, kdy začne srp [žnout] stojící obilí“ (Dt 16,9). Jako tam jde o obilí, které podléhá chale, tak i zde jde o obilí, které podléhá chale.
אתיא קמה קמה כתיב הכא כי תבא בקמת רעך וכתיב התם (דברים טז, ט) מהחל חרמש בקמה מה התם קמה דמיחייבא בחלה אף הכא נמי קמה דמיחייבא בחלה
Lze to vyvrátit: Co stojící obilí – to podléhá chale! Vinice to dokáže. Co vinice – ta podléhá paběrkům! Stojící obilí to dokáže.
איכא למיפרך מה לקמה שכן חייבת בחלה כרם יוכיח מה לכרם שכן חייב בעוללות קמה תוכיח
A úvaha se vrací [na začátek]: vlastnost jednoho není jako vlastnost druhého; společný rys obou je, že je to věc rostoucí ze země a dělník z ní jí v době dokončování práce – tak i z každé věci rostoucí ze země jí dělník v době dokončování práce.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן דבר שגידולי קרקע ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שגידולי קרקע בשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו
Ale co společný rys obou – mají vztah k oltáři! Pak přijde [v úvahu] i oliva, která má vztah k oltáři.
מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח ואתא נמי זית דאית ביה צד מזבח
A oliva že by se odvozovala ze společného rysu? Ona sama se nazývá vinicí, neboť je psáno: „A spálil [vše] od stohů až po stojící obilí a po olivovou vinici“ (Sd 15,5). Rav Papa řekl: Nazývá se „olivová vinice“, nenazývá se prostě „vinice“.
וזית במה הצד אתי הוא גופיה כרם איקרי דכתיב (שופטים טו, ה) ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית אמר רב פפא כרם זית אקרי כרם סתמא לא אקרי
V každém případě je to obtížné. Spíše Šmuel řekl: Verš říká „a srp“ (Dt 23,26), aby zahrnul všechno, co se žne srpem.
מכל מקום קשיא אלא אמר שמואל אמר קרא וחרמש לרבות כל בעלי חרמש
Ale toto „srp“ je přece třeba k tomu, [aby učilo]: v době srpu jez, mimo dobu srpu nejez!
והאי חרמש מיבעי ליה בשעת חרמש אכול שלא בשעת חרמש לא תיכול
To plyne z „ale do své nádoby nedávej“ (Dt 23,25). To je v pořádku u věci, která se žne srpem; ale u toho, co se srpem nežne, odkud to víme?
ההוא (דברים כג, כה) מואל כליך לא תתן נפקא תינח דבר חרמש דלאו בר חרמש מנא לן
Spíše rabi Jicchak řekl: Verš říká „stojící obilí“, aby zahrnul všechno, co stojí na stéble. Vždyť jsi ale řekl, že „stojící obilí“ je obilí, které podléhá chale!
אלא אמר ר' יצחק אמר קרא קמה לרבות כל בעלי קמה והא אמרת קמה קמה דמיחייבא בחלה
To platilo dříve, než jsme uvedli „srp“; teď, když jsme uvedli „srp“, je zahrnuto všechno, co se žne srpem, i když to nepodléhá chale. A k čemu potřebuji „stojící obilí“? Aby zahrnulo všechno, co stojí na stéble.
הני מילי מקמי דניתי חרמש השתא דאתי חרמש איתרבי ליה כל דבר חרמש ואף על גב דלא מיחייב בחלה קמה למה לי לרבות כל בעלי קמה
A teď, když to vyvozujeme ze „srpu“ a ze „stojícího obilí“, k čemu potřebuji „když přijdeš do vinice svého bližního“?
והשתא דנפקא לן מחרמש ומקמה כי תבא בכרם רעך למה לי
Rava řekl: Kvůli jeho pravidlům, jak bylo učeno: „Když přijdeš“ – zde je řečeno „přijít“ a tam je řečeno: „Ať nad ním nezapadne slunce“ (Dt 24,15) [doslova: nepřijde]. Jako tam Písmo mluví o dělníkovi, tak i zde Písmo mluví o dělníkovi.
אמר רבא להלכותיו כדתניא כי תבא נאמר כאן ביאה ונאמר להלן (דברים כד, טו) לא תבא עליו השמש מה להלן בפועל הכתוב מדבר אף כאן בפועל הכתוב מדבר
„Do vinice svého bližního“ – a ne do vinice Kutejce. To je v pořádku podle toho, kdo říká, že okrádat Kutejce je zakázáno; proto bylo třeba verše, aby to dělníkovi dovolil. Ale podle toho, kdo říká, že okrádat Kutejce je dovoleno – když je dovolena i loupež, je třeba [dovolovat] dělníkovi?
בכרם רעך ולא בכרם כותי הניחא למ"ד גזל כותי אסור היינו דאיצטריך קרא למישרי פועל אלא למ"ד גזל כותי מותר השתא גזילה מותר פועל מיבעיא
Vykládá to [takto]: „Do vinice svého bližního“ – ne do [vinice] zasvěcené. „Smíš jíst“ – ne vysávat hrozny. „Hrozny“ – ne hrozny spolu s něčím jiným.
מוקים לה בכרם רעך ולא של הקדש ואכלת ולא מוצץ ענבים ולא ענבים ודבר אחר
„Podle své chuti“ (doslova: jako tvá duše) – jako duše hospodáře, tak duše dělníka: jako ty jíš a jsi osvobozen [od desátku], tak i duše dělníka jí a je osvobozena.
כנפשך כנפש של בעל הבית כך נפשו של פועל מה נפשך אוכל ופטור אף נפשו של פועל אוכל ופטור
„Dosyta“ – ne nenasytným jedením. „Ale do své nádoby nedávej“ – v době, kdy dáváš do nádob hospodáře, jíš; a v době, kdy nedáváš do nádob hospodáře, nejíš.
שבעך ולא אכילה גסה ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ובשעה שאי אתה נותן לכליו של בעה"ב אי אתה אוכל
Rabi Janaj řekl: Neodesátkovaná úroda nepodléhá povinnosti desátku,
אמר רבי ינאי אין הטבל מתחייב במעשר
Originál: Bava Metzia 87b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.