Písmo učí: „Sedm dní je bude oblékat kohen, který bude místo něj z jeho synů, ten, kdo vejde do stanu setkávání“ (Ex 29,30) – ten, kdo je vhodný vejít do stanu setkávání. A je-li tomu tak [jak jsi řekl], je přece vhodný!
תלמוד לומר (שמות כט, ל) שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד מי שראוי לבא אל אהל מועד ואם איתא מיחזא חזי
Rav Nachman bar Jicchak řekl: Takto to myslí: každý, jehož pomazání je především pro stan setkávání; vylučuje se ten, jehož pomazání je především pro válku.
אמר רב נחמן בר יצחק הכי קאמר כל שעיקר משיחתו לאהל מועד יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה
Abaje mu řekl: Což z něj chceš udělat ne-kohena? Spíše: jako velekněz [neslouží] kvůli nevraživosti; jako obyčejný kohen [neslouží] proto, že ve svatosti se povyšuje, a ne ponižuje.
אמר ליה אביי אלא זר משוית ליה אלא ככהן גדול משום איבה ככהן הדיוט משום מעלין בקדש ולא מורידין
Neboť bylo učeno: Věci [rozdílné] mezi veleknězem a obyčejným kohenem: býk pomazaného kohena, býk přinášený za [porušení] kteréhokoli z přikázání, býk Dne smíření a desetina efy.
דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט פר כהן משיח ופר הבא על כל המצות ופר יום הכפורים ועשירית האיפה
Nenechává [při smutku] narůst vlasy a netrhá [oděv]; avšak trhá dole, kdežto obyčejný [kohen] nahoře. Nestává se nečistým kvůli svým příbuzným, je mu přikázána panna a je mu zakázána vdova, a [jeho smrt] navrací vraha [z útočištného města].
לא פורע ולא פורם אבל פורם הוא מלמטה וההדיוט מלמעלה ואין מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח
A obětuje jako čerstvě truchlící, ale nejí a nedostává podíl; a bere díl jako první a obětuje díl jako první; a slouží v osmi oděvech; a je osvobozen [od oběti] za nečistotu Svatyně a jejích svatých věcí; a všechny služby Dne smíření jsou platné jen skrze něj.
ומקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק ונוטל חלק בראש ומקריב חלק בראש ומשמש בשמנה כלים ופטור על טומאת מקדש וקדשיו וכל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו
A žádná z nich neplatí pro pomazaného pro válku, kromě pěti věcí, o nichž se mluví v oddíle: nenechává narůst vlasy a netrhá [oděv], nestává se nečistým kvůli svým příbuzným, je mu přikázána panna a je mu zakázána vdova; a navrací vraha, podle slov rabiho Jehudy. A mudrci říkají: Nenavrací.
וכולן אין נוהגות במשוח מלחמה חוץ מחמשה דברים האמורין בפרשה לא פורע ולא פורם ולא מטמא לקרוביו ומצווה על הבתולה ומוזהר על האלמנה ומחזיר את הרוצח כדברי רבי יהודה וחכמים אומרים אינו מחזיר
Když přišel Ravin, řekl: Bylo řečeno ‚dotazuje se‘ [ne ‚slouží‘]. Tak bylo také učeno: V oděvech, v nichž slouží velekněz, se pomazaný pro válku dotazuje.
כי אתא רבין אמר נשאל איתמר תניא נמי הכי בגדים שכ"ג משמש בהן משוח מלחמה נשאל בהן
Tazatel říká: „Mám pronásledovat tuto tlupu?“ (1S 30,8), a ten, koho se ptá, říká: Tak praví Hospodin: Vytáhni a uspěj. Rabi Jehuda říká: Není třeba říkat ‚Tak praví Hospodin‘, nýbrž [jen] ‚Vytáhni a uspěj‘.
השואל אומר (שמואל א ל, ח) ארדוף אחרי הגדוד הזה והנשאל אומר כה אמר ה' עלה והצלח רבי יהודה אומר אין צריך לומר כה אמר ה' אלא עלה והצלח
Neptají se nahlas, neboť je řečeno: „A otáže se ho“ (Nu 27,21); ani [jen] neuvažuje ve svém srdci, neboť je řečeno: „A otáže se ho před Hospodinem“; nýbrž tak, jak se modlila Chana, neboť je řečeno: „A Chana mluvila ve svém srdci“ (1S 1,13).
אין שואלין בקול שנאמר (במדבר כז, כא) ושאל לו ולא מהרהר בלבו שנאמר ושאל לו לפני ה' אלא כדרך שאמרה חנה בתפלתה שנאמר (שמואל א א, יג) וחנה היא מדברת על לבה
Neptají se na dvě věci najednou; a zeptal-li se, odpovídá se mu jen na jednu, a to jen na první, neboť je řečeno: „Vydají mě občané Keily do jeho rukou? Sestoupí Saul? atd. A Hospodin řekl: Sestoupí“ (1S 23,11). Ale vždyť jsi řekl, že se odpovídá jen na první! David se ptal
אין שואלין שני דברים כאחד ואם שאל אין מחזירין אלא אחד ואין מחזירין לו אלא ראשון שנאמר (שמואל א כג, יא) היסגירוני בעלי קעילה בידו הירד שאול וגו' ויאמר ה' ירד והא אמרת אין מחזירין אלא ראשון דוד שאל
Originál: Yoma 73a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.