a to podle rabiho Akivy, který řekl: Člověk si [přísahou] zakazuje i cokoli nepatrného.
ואליבא דרבי עקיבא דאמר אדם אוסר עצמו בכל שהוא
Joma 74a יומא
A kdybys řekl: Protože podle něj je to z Tóry dovoleno, vztahuje se na to oběť za přísahu – vždyť jsme učili: Přísaha svědectví platí jen pro ty, kdo jsou způsobilí svědčit; a otázali jsme se k tomu: Co tím vylučuje? Rav Papa řekl: Vylučuje krále.
וכי תימא כיון דאית ליה היתר מן התורה קא חייל קרבן שבועה והתנן שבועת העדות אינה נוהגת אלא בראויין להעיד והוינן בה למעוטי מאי רב פפא אמר למעוטי מלך
Rav Acha bar Jaakov řekl: Vylučuje hráče v kostky. Ale hráč v kostky je přece z Tóry způsobilý a jen rabíni ho učinili nezpůsobilým, a [přesto] se na něj přísaha nevztahuje!
רב אחא בר יעקב אמר למעוטי משחק בקוביא והא משחק בקוביא מדאורייתא מיחזי חזי ורבנן הוא דפסלוהו ולא קא חיילא עליה שבועה
Tam je to jiné, neboť verš říká: „neoznámí-li“ (Lv 5,1), a tento vůbec není způsobilý oznamovat.
שאני התם דאמר קרא (ויקרא ה, א) אם לא יגיד והאי לאו בר הגדה הוא כלל
A všude, kde se učí ‚trestáno vyobcováním‘, se neučí ‚zakázáno‘? Vždyť bylo učeno: I když řekli ‚zakázáno‘ u všech [těchto věcí], ‚trestáno vyobcováním‘ řekli jen o tom, kdo jí, pije a koná práci. Takto to myslí: Když řekli ‚zakázáno‘, řekli to jen o poloviční míře; ale při plné míře je to trestáno vyobcováním. A i když je to trestáno vyobcováním, vyobcováním je trestáno jen jedení, pití a konání práce.
וכל היכא דתני ענוש כרת לא תני אסור והתניא אע"פ שאמרו אסור בכולן לא אמרו ענוש כרת אלא על האוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד הכי קאמר כשאמרו אסור לא אמרו אלא בכחצי שיעור אבל כשיעור ענוש כרת ואף על פי שענוש כרת אין ענוש כרת אלא אוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד
A chceš-li, řekni: Když učí ‚zakázáno‘, vztahuje se to k ostatním [věcem], neboť Raba a Rav Josef učili v ostatních knihách školy Rava: Odkud [víme] o Dni smíření, že je zakázáno se mýt, mazat, obouvat sandály a mít pohlavní styk? Písmo učí: „šabaton“ (Lv 16,31) – zdrž se.
ואב"א כי קתני אסור אשארא דתנו רבה ורב יוסף בשאר סיפרי דבי רב מניין ליוה"כ שאסור ברחיצה בסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ת"ל (ויקרא טז, לא) שבתון שבות
K samotné věci: Poloviční míra – rabi Jochanan řekl: Je zakázána z Tóry; Reš Lakiš řekl: Je z Tóry dovolena. Rabi Jochanan řekl, že je zakázána z Tóry – protože se může sečíst [do plné míry], jí zakázanou věc. Reš Lakiš řekl, že je z Tóry dovolena – Milosrdný řekl ‚jedení‘, a to zde není.
גופא חצי שיעור רבי יוחנן אמר אסור מן התורה ריש לקיש אמר מותר מן התורה רבי יוחנן אמר אסור מן התורה כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל ריש לקיש אמר מותר מן התורה אכילה אמר רחמנא וליכא
Rabi Jochanan namítl proti Reš Lakišovi: Mám [z toho] jen to, že cokoli, co podléhá trestu, podléhá zákazu; koj a poloviční míra – protože nepodléhají trestu, mohl bys myslet, že nepodléhají ani zákazu; Písmo učí: „žádný tuk“ (Lv 7,23). [Odpověď:] Je to rabínské nařízení a verš je jen pouhou oporou.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש אין לי אלא כל שישנו בעונש ישנו באזהרה כוי וחצי שיעור הואיל ואינו בעונש יכול אינו באזהרה ת"ל (ויקרא ז, כג) כל חלב מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
Tak je to i rozumné, neboť kdyby tě napadlo, že je to z Tóry – koj je [přece] pochybnost; je třeba verše, aby zahrnul pochybnost? Pokud jde o toto, to nic nedokazuje; jsou toho názoru,
הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך דאורייתא כוי ספיקא הוא איצטריך קרא לאתויי ספיקא אי משום הא לא איריא קסברי
Originál: Yoma 74a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.