A odkud [víme], že i listinou? A cožpak to nevyplývá úsudkem? Jestliže peníze, které [z manželství] nevyvádějí, do něj uvádějí, pak listina, která vyvádí, není snad správné, aby uváděla?
ומנין שאף בשטר ודין הוא ומה כסף שאין מוציא מכניס שטר שמוציא אינו דין שמכניס
Co je s penězi: jimi se přece vykupuje posvěcený majetek a druhý desátek; řekneš to snad o listině, kterou se posvěcený majetek a druhý desátek nevykupuje? Jak je psáno: „a dá peníze a připadne mu“ (Lv 27,19).
מה לכסף שכן פודין בו הקדש ומעשר שני תאמר שטר שאין פודין בו הקדש ומעשר שני דכתיב (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו
Verš říká: „a vyjde ... a stane se [ženou jiného]“ (Dt 24,2) – srovnává stávání se [manželkou] s odchodem: jako odchod je listinou, tak i stávání se je listinou. – Ať tedy srovná i odchod se stáváním se: jako stávání se je penězi, tak i odchod penězi!
אמר קרא (דברים כד, ב) ויצאה והיתה מקיש הויה ליציאה מה יציאה בשטר אף הויה נמי בשטר ואקיש נמי יציאה להויה מה הויה בכסף אף יציאה בכסף
Řekl Abaje: Řeknou: peníze uvádějí, peníze vyvádějí – obhájce se stane žalobcem? – Jestliže tak, i u listiny řeknou: listina vyvádí, listina uvádí – žalobce se stane obhájcem!
אמר אביי יאמרו כסף מכניס כסף מוציא סניגור יעשה קטיגור אי הכי שטר נמי יאמרו שטר מוציא שטר מכניס קטיגור יעשה סניגור
Rava řekl: Verš říká: „a napíše jí“ (Dt 24,1) – psaním se rozvádí, ale nerozvádí se penězi. – A řekni: psaním se rozvádí, ale nezasnubuje se psaním! – Vždyť je psáno: „a vyjde ... a stane se“ (Dt 24,2) – srovnává atd.
רבא אמר אמר קרא (דברים כד, א) וכתב לה בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף ואימא בכתיבה מתגרשת ואינה מתקדשת בכתיבה הא כתיב (דברים כד, ב) ויצאה והיתה מקיש וכו'
A co jsi viděl [že vykládáš takto]? – Je to rozumné: [verš] pojednává o rozvodu, tedy vylučuje [jiný způsob] rozvodu; pojednává o rozvodu, a vylučoval by zasnoubení?
A podle rabiho Josiho Haglili, který tento verš užívá k jinému výkladu – odkud ví, že se nerozvádí penězi? Verš říká: „rozlukový list“ (Dt 24,1) – list ji odtíná, a nic jiného ji neodtíná.
ולרבי יוסי הגלילי דאפיק ליה להאי קרא לדרשא אחרינא שאינה מתגרשת בכסף מנא ליה אמר קרא (דברים כד, א) ספר כריתות ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה
Jak se učí v baraitě: [Řekl-li:] „Toto je tvůj rozlukový list pod podmínkou, že nikdy nebudeš pít víno, pod podmínkou, že nikdy nepůjdeš do domu svého otce“ – to není odtětí; [řekl-li:] „po celých třicet dní“ – to je odtětí.
כדתניא הרי זה גיטיך ע"מ שלא תשתי יין על מנת שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות כל שלשים יום הרי זה כריתות
Jedno nelze odvodit z jednoho; ať se odvodí jedno ze dvou! Které by se odvodilo? Ať Milosrdný nenapíše listinu a ať se odvodí z těch [dvou]. – Co je s těmi: ty přece poskytují velký užitek.
חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא ליכתוב רחמנא בשטר ותיתי מהנך מה להנך שכן הנאתן מרובה
Řekl Rav Huna: Chupa získává na základě kal vachomer: jestliže peníze, které neopravňují k jídlu terumy, získávají, pak chupa, která opravňuje k jídlu terumy, není snad správné, aby získávala?
אמר רב הונא חופה קונה מקל וחומר ומה כסף שאינו מאכיל בתרומה קונה חופה שמאכלת בתרומה אינו דין שתקנה
A peníze snad neopravňují k jídlu? Vždyť řekl Ula: Podle slova Tóry jí zasnoubená dcera Izraele [snoubenky kohena] terumu, neboť je řečeno: „A když kohen získá duši, koupi svých peněz [ta smí jíst]“ (Lv 22,11) – a tato je koupí jeho peněz!
וכסף אינו מאכיל והאמר עולא דבר תורה ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה שנאמר (ויקרא כב, יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו והאי קנין כספו הוא
A z jakého důvodu řekli, že nejí? Je to nařízení: aby jí snad v domě jejího otce nenamíchali pohár [vína z terumy] a ona nedala napít svým bratrům a sestrám.
ומה טעם אמרו אינה אוכלת גזירה שמא ימזגו לה כוס בבית אביה ותשקנו לאחיה ולאחותיה
Spíše vyvracej takto: jestliže peníze, které [sňatek] nedovršují, získávají,
אלא פריך הכי ומה כסף שאינו גומר קונה
Originál: Kiddushin 5a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.