Podle rabínů je to v pořádku: je psáno „podle jeho viny“ (Dt 25,2) – za jednu vinu jej můžeš potrestat, ale nemůžeš jej potrestat za dvě viny. Ale jaký je důvod rabi Meira?
בשלמא לרבנן (דברים כה, ב) כדי רשעתו כתיב משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות אלא רבי מאיר מ"ט
Řekl Ula: Odvozuje to z [případu] toho, kdo [o své ženě] šíří pomluvu: jako ten, kdo šíří pomluvu, dostává rány a platí, tak i každý [jiný] dostává rány a platí. [Namítá se:] Co je [zvláštního] na tom, kdo šíří pomluvu? Že jde o pokutu! [Odpověď:] [Rabi Meir] se domnívá jako rabi Akiva, který řekl: [Platba] křivých svědků je pokuta.
אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לוקה ומשלם אף כל לוקה ומשלם מה למוציא שם רע שכן קנס סבר לה כר' עקיבא דאמר עדים זוממין קנסא הוא
Někteří vztahují tento [výrok] Uly k tomu, co se učí [v baraitě]: „Nenecháte z něho nic do rána, a co z něho zůstane do rána, [spálíte ohněm]“ (Ex 12,10). Písmo přichází, aby k zákazu připojilo příkaz, aby řeklo, že se za něj nedávají rány; to jsou slova rabi Jehudy.
איכא דמתני להא דעולא אהא דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וגו' בא הכתוב ליתן עשה אחר ל"ת לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה
Rabi Akiva říká: To není ten důvod, nýbrž [rány se nedávají], protože jde o zákaz, v němž není čin, a za žádný zákaz, v němž není čin, se rány nedávají. Z toho vyplývá, že rabi Jehuda se domnívá, že za zákaz, v němž není čin, se rány dávají. Odkud to má?
ר' עקיבא אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו מכלל דר' יהודה סבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מנא ליה
Řekl Ula: Odvozuje to z [případu] toho, kdo šíří pomluvu: jako za [přestoupení] toho, kdo šíří pomluvu, což je zákaz, v němž není čin, se dávají rány, tak i za každý zákaz, v němž není čin, se dávají rány. [Namítá se:] Co je [zvláštního] na tom, kdo šíří pomluvu? Že dostává rány a [zároveň] platí!
אמר עולא גמר ממוציא שם רע מה מוציא שם רע לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה למוציא שם רע שכן לוקה ומשלם
Nýbrž řekl Reš Lakiš: Odvozuje to z [případu] křivých svědků: jako za [přestoupení] křivých svědků, což je zákaz, v němž není čin, se dávají rány, tak i za každý zákaz, v němž není čin, se dávají rány. [Namítá se:] Co je [zvláštního] na křivých svědcích? Že nepotřebují varování!
אלא אמר ריש לקיש גמר מעדים זוממין מה עדים זוממין לאו שאין בו מעשה לוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו מה לעדים זוממין שכן אין צריכין התראה
Ten, kdo šíří pomluvu, to dokáže [neboť ten varování potřebuje]. A úvaha se vrací: Rys jednoho není jako rys druhého a rys druhého není jako rys prvního; společný rys obou je, že jde o zákaz, v němž není čin, a dávají se za něj rány – tak i za každý zákaz, v němž není čin, se dávají rány.
מוציא שם רע יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן לאו שאין בו מעשה ולוקין עליו אף כל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו
[Namítá se:] Co je [zvláštního] na jejich společném rysu? Že jde o pokutu! To není potíž: rabi Jehuda se neshoduje s rabi Akivou[že platba křivých svědků je pokuta].
מה להצד השוה שבהן שכן קנס הא לא קשיא רבי יהודה לא סבר לה כרבי עקיבא
Nýbrž [lze namítnout:] Co je [zvláštního] na jejich společném rysu? Že je v nich přísnější stránka [neboť jde o velmi závažné hříchy]! A rabi Jehuda námitku z přísnější stránky nevznáší.
אלא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד חמור ורבי יהודה צד חמור לא פריך
Ten potřebují jako výstrahu [tj. zákaz] pro křivé svědky. A rabi Meir – odkud má výstrahu pro křivé svědky? Řekl rabi Jirmeja: Vyvozuje ji z [verše]: „A ostatní uslyší a budou se bát a už nebudou [páchat]“ (Dt 19,20).
ההוא מיבעי ליה לאזהרה לעדים זוממין ורבי מאיר אזהרה לעדים זוממין מנא ליה אמר רבי ירמיה נפקא ליה (דברים יט, כ) מוהנשארים ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד
Originál: Makkot 4b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.