A ať se člověk neodlišuje kvůli sporu. Podobně ten, kdo převáží plody sedmého roku z místa, kde [ty plody na poli] už došly, na místo, kde nedošly, nebo z místa, kde nedošly, na místo, kde došly, je povinen [je] odstranit. Rabi Jehuda říká: [Říkají mu:] Jdi a přines si [ze svého místa] i ty.
ואל ישנה אדם מפני המחלוקת כיוצא בו המוליך פירות שביעית ממקום שכלו למקום שלא כלו או ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער ר' יהודה אומר צא והבא לך אף אתה:
GEMARA: Proč [zmiňovat] zrovna předvečer Pesachu? I předvečer Šabatu a předvečer svátků, neboť se učí [v baraitě]: Kdo dělá práci v předvečer Šabatů a svátků od [doby odpolední modlitby] mincha dále, nikdy neuvidí znamení požehnání! – Tam je to zakázáno od mincha dále, [ale] těsně před mincha ne; zde od poledne. Nebo také: tam [jen] neuvidí znamení požehnání, ale do klatby ho nedáváme; zde ho dáváme i do klatby.
גמ׳ מאי איריא ערבי פסחים אפילו ערבי שבתות וערבי ימים טובים נמי דתניא העושה מלאכה בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה אינו רואה סימן ברכה לעולם התם מן המנחה ולמעלה הוא דאסור סמוך למנחה לא הכא מחצות אי נמי התם סימן ברכה הוא דלא חזי אבל שמותי לא משמתינן ליה הכא שמותי נמי משמתינן ליה
Vlastní [text]: Kdo dělá práci v předvečer Šabatů a v předvečer svátků od mincha dále, a na konci Šabatu, na konci svátku a na konci Dne smíření, a kdekoli je [s tím spojen] náznak přestupku, což zahrnuje veřejný půst, nikdy neuvidí znamení požehnání.
גופא העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה ובמוצאי שבת ובמוצאי יו"ט ובמוצאי יום הכפורים ובכל מקום שיש שם נידנוד עבירה לאתויי תענית ציבור אינו רואה סימן ברכה לעולם:
Učili naši mistři: Je hbitý, který získá, a je hbitý, který ztratí; je líný, který získá, a je líný, který ztratí. Hbitý, který získá: kdo pracuje celý týden a nepracuje v předvečer Šabatu. Hbitý, který ztratí: kdo pracuje celý týden a pracuje i v předvečer Šabatu. Líný, který získá: kdo nepracuje celý týden a nepracuje [ani] v předvečer Šabatu. Líný, který ztratí: kdo nepracuje celý týden, a pracuje v předvečer Šabatu. Řekl Rava: Tyto ženy z Mechozy, ačkoli nepracují v předvečer Šabatu jen ze zhýčkanosti – vždyť ani v ostatní dny nepracují – přesto je nazýváme „líný, který získá“.
ת"ר יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד יש שפל ונשכר ויש שפל ונפסד זריז ונשכר דעביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא זריז ונפסד דעביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא שפל ונשכר דלא עביד כולי שבתא ולא עביד במעלי שבתא שפל ונפסד דלא עביד כולי שבתא ועביד במעלי שבתא אמר רבא הני נשי דמחוזא אע"ג דלא עבדן עבידתא במעלי שבתא משום מפנקותא הוא דהא כל יומא נמי לא קא עבדן אפילו הכי שפל ונשכר קרינן להו
Rava postavil [verše] proti sobě: Je psáno: „Neboť tvá milost je veliká až k nebesům“ (Ž 57,11), a je psáno: „Neboť tvá milost je veliká nad nebesa“ (Ž 108,5). Jak to? Zde o těch, kdo [jednají] pro ně samo, a zde o těch, kdo [jednají] ne pro ně samo. A [to je] podle Rava Jehudy, neboť řekl Rav Jehuda, řekl Rav: Vždy ať se člověk zabývá Tórou a přikázáními, i když ne pro ně samé, neboť z [jednání] ne pro ně samé dojde k [jednání] pro ně samé.
רבא רמי כתיב (תהלים נז, יא) כי גדול עד שמים חסדך וכתיב (תהלים קח, ה) כי גדול מעל שמים חסדך הא כיצד כאן בעושין לשמה וכאן בעושין שלא לשמה וכדרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה:
Učili naši mistři: Kdo spoléhá na výdělek své ženy a mlýna, nikdy neuvidí znamení požehnání. Výdělek své ženy – [z předení na] váhu; mlýna – z pronájmu. Ale pokud [žena] vyrábí a prodává, Písmo ji chválí, neboť je psáno: „Zhotovuje plátno a prodává [je]“ (Př 31,24).
תנו רבנן המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו מתקולתא ריחייא אגרתא אבל עבדה ומזבנה אישתבוחי משתבח בה קרא דכתיב (משלי לא, כד) סדין עשתה ותמכור:
Učili naši mistři: Kdo vydělává na rákosu a na džbánech, nikdy neuvidí znamení požehnání. Jaký je důvod? Protože jejich objem je velký, vládne nad nimi [zlé] oko. Učili naši mistři: Obchodníci na tržišti, chovatelé drobného dobytka, ti, kdo kácejí dobré stromy, a ti, kdo upírají oči na lepší podíl – nikdy neuvidí znamení požehnání. Jaký je důvod? Protože se tomu lidé podivují.
ת"ר המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא כיון דנפיש אפחזייהו שלטא בהו עינא: תנו רבנן תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם מאי טעמא דתהו ביה אינשי:
Učili naši mistři: Čtyři [druhy] peněz nikdy nemají znamení požehnání: výdělek písařů, výdělek tlumočníků, výdělek [z peněz] sirotků a peníze, které přicházejí ze zámoří.
ת"ר ד' פרוטות אין בהן סימן ברכה לעולם שכר כותבין ושכר מתורגמנין ושכר יתומים ומעות הבאות ממדינת הים
Pochopitelně výdělek tlumočníků, protože to vypadá jako výdělek za Šabat; peníze sirotků – také [proto, že sirotci] nejsou způsobilí k prominutí; peníze, které přicházejí ze zámoří – protože se zázrak neděje každý den.
בשלמא שכר מתורגמנין משום דמיחזי כשכר שבת ומעות יתומים נמי לאו בני מחילה נינהו מעות הבאות ממדינת הים משום דלאו כל יומא מתרחיש ניסא
Ale výdělek písařů – jaký je důvod? Řekl rabi Jehošua ben Levi: Dvacet čtyři postů drželi muži Velkého shromáždění za písaře svitků, tefilin a mezuz, aby nezbohatli; neboť kdyby zbohatli, nepsali by. Učili naši mistři: Písaři svitků, tefilin a mezuz, oni, jejich obchodníci a obchodníci jejich obchodníků, a všichni, kdo se zabývají nebeským dílem, což zahrnuje prodejce modré vlny (tchelet), nikdy neuvidí znamení požehnání; a jestliže se tím zabývají pro to samo, uvidí.
אלא שכר כותבין מאי טעמא א"ר יהושע בן לוי כ"ד תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפילין ומזוזות שלא יתעשרו שאילמלי מתעשרין אין כותבין: ת"ר כותבי ספרים תפילין ומזוזות הן ותגריהן ותגרי תגריהן וכל העוסקין במלאכת שמים לאיתויי מוכרי תכלת אינן רואין סימן ברכה לעולם ואם עוסקין לשמה רואין:
Obyvatelé Bejšanu měli zvyk, že nechodili z Tyru do Sidónu v předvečer Šabatu. Přišli jejich synové před rabiho Jochanana a řekli mu: Našim otcům to bylo možné, nám to možné není. Řekl jim: Vaši otcové to již na sebe přijali, jak je řečeno: „Slyš, můj synu, poučení svého otce a neopouštěj naučení své matky“ (Př 1,8).
בני ביישן נהוג דלא הוו אזלין מצור לצידון במעלי שבתא אתו בנייהו קמיה דר' יוחנן אמרו לו אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהם שנאמר (משלי א, ח) שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך:
Obyvatelé Chozaje měli zvyk oddělovat chalu z [těsta z] rýže. Přišli a řekli to Ravu Josefovi. Řekl jim: Ať ji před jejich očima sní ne-kohen. Namítl mu Abaje: Věci, které jsou dovoleny, a jiní je zvykem zakázali,
בני חוזאי נהגי דמפרשי חלה מארוזא אתו ואמרו ליה לרב יוסף אמר להו ניכלה זר באפייהו איתיביה אביי דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור
Originál: Pesachim 50b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.