Nenajde-li [člověk] čtyři druhy, má sedět nečinně? Vždyť Tóra řekla: „Ve stáncích budete bydlet sedm dní“ – suka z čehokoli. A tak i u Ezry praví: „Vyjděte na horu a přineste olivové ratolesti, ratolesti olejného stromu, myrtové ratolesti, palmové ratolesti a ratolesti stromu hustolistého, a udělejte stánky, jak je psáno“ (Neh 8,15).
לא מצא ארבעת מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים סוכה של כל דבר וכן בעזרא אומר (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות (ועשו) סוכות ככתוב
A rabi Jehuda soudí: tyto [olivové a olejné] jsou na stěny, myrtové, palmové a hustolisté ratolesti na střechu. A učili jsme: Střechu lze pokrýt prkny, slova rabiho Jehudy. Je tedy zřejmé, že lýko a kořen palmy jsou druhem lulavu. Lze to z toho vyvodit.
ורבי יהודה סבר הני לדפנות עלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לסכך ותנן מסככין בנסרין ד"ר יהודה אלמא סיב ועיקרא דדיקלא מינא דלולבא הוא ש"מ
A řekl snad rabi Jehuda: čtyři druhy ano, nic jiného ne? Vždyť se učí: Pokryl-li ji cedrovými prkny širokými čtyři dlaně, je podle všech neplatná. Nejsou-li široká čtyři dlaně, rabi Meir ji prohlašuje za neplatnou a rabi Jehuda za platnou. A rabi Meir uznává, že je-li mezi jedním prknem a druhým [mezera] na celou šíři prkna, vloží mezi ně odřezky, a je platná.
ומי אמר ר' יהודה ארבעת מינין אין מידי אחרינא לא והתניא סיככה בנסרים של ארז שיש בהן ד' טפחים ד"ה פסולה אין בהן ד' טפחים רבי מאיר פוסל ורבי יהודה מכשיר ומודה רבי מאיר שאם יש בין נסר לנסר כמלא נסר שמניח פסל ביניהן וכשירה
Co je „cedr“? Myrta – podle Raby bar Rav Huny, neboť Raba bar Rav Huna řekl: V Ravově škole říkají: Je deset druhů cedrů, jak je řečeno: „Dám na poušť cedr, akácii a myrtu“ atd. (Iz 41,19).
מאי ארז הדס כדרבה בר רב הונא דאמר רבה בר רב הונא אמרי בי רב עשרה מיני ארזים הן שנא' (ישעיהו מא, יט) אתן במדבר ארז שיטה והדס וגו':
„Rabi Meir říká: I provázkem atd.“: Učí se: Řekl rabi Meir: Stalo se, že vznešení muži Jeruzaléma svazovali své lulavy zlatými šňůrkami. Řekli mu: Odtud důkaz? Vespod jej svazovali [rostlinou] jeho druhu.
ר' מאיר אומר אפילו במשיחה כו': תניא א"ר מאיר מעשה ביקירי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב אמרו לו משם ראיה במינו היו אוגדין אותו מלמטה
Řekl Raba těm, kdo vázali hošanu [svazek lulavu] pro dům exilarchy: Když vážete hošanu pro dům exilarchy, ponechte na ní místo pro ruku, aby nevzniklo oddělení [mezi rukou a lulavem].
אמר להו רבה להנהו מגדלי הושענא דבי ריש גלותא בי גדליתו הושענא דבי ריש גלותא שיירי ביה בית יד כי היכי דלא תיהוי חציצה
Rava řekl: Nic, co je k jeho ozdobě, neodděluje. A Raba řekl: Ať člověk nebere hošanu do šátku, neboť vyžadujeme úplné vzetí, a to tu není. A Rava řekl: Vzetí prostřednictvím jiné věci se nazývá vzetím.
רבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואמר רבה לא לינקיט איניש הושענא בסודרא דבעינא לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
Řekl Rava: Odkud to tvrdím, že vzetí prostřednictvím jiné věci se nazývá vzetím? Jak jsme učili: Je-li yzop krátký, prodlouží ho nití a vřetenem, namočí, vytáhne, uchopí yzop a kropí. Proč? Milosrdný řekl: „A vezme yzop a namočí“ (Nu 19,18). Neplyne z toho tedy, že vzetí prostřednictvím jiné věci se nazývá vzetím?
אמר רבא מנא אמינא לה דלקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה דתנן אזוב קצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה אמאי (במדבר יט, יח) ולקח וטבל אמר רחמנא אלא לאו ש"מ לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה
Z čeho [to plyne]? Snad je tam jiná situace, protože to, co je k němu připojeno, je jako on sám. Spíše odtud: Spadl-li [popel] z trubice do koryta, je neplatný.
ממאי דלמא שאני התם כיון דחבריה כגופיה דמי אלא מהכא נפל משפופרת לשוקת פסול
Originál: Sukkah 37a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.