ono samo – ne! – Čím se zde zabýváme? [Případem], kdy porodila samici, a až do konce světa neporodila jediného samce. Odpověděl mu: Mám ti snad odpovídat nucenými babylonskými vysvětleními – [že] rodila samice až do konce světa?
עצמו לא הכא במאי עסקינן כגון שילדה נקבה ועד סוף העולם לא אוליד חד זכר א"ל משנינא שינויי דחיקי בבלאי כגון שילדה נקבות עד סוף העולם
MIŠNA: Náhrada prvorozeného a desátku, jejich mládě a mládě jejich mláděte až do konce světa – ti jsou jako prvorozené a jako desátek a jedí se, mají-li vadu, majiteli.
מתני׳ תמורת הבכור והמעשר ולדן ולד ולדן עד סוף העולם הרי אלו כבכור וכמעשר ויאכלו במומן לבעלים
Jaký je rozdíl mezi prvorozeným a desátkem a mezi všemi [ostatními] posvěcenými [obětmi]? Že všechny posvěcené [oběti, když dostanou vadu,] se prodávají na trhu, porážejí se na trhu a váží se na libry – kromě prvorozeného a desátku.
מה בין בכור ומעשר לבין כל הקדשים שכל הקדשים נמכרים באיטלז ונשחטין באיטלז ונשקלין בליטרא חוץ מן הבכור והמעשר
A mají vykoupení a jejich náhrady mají vykoupení – kromě prvorozeného a desátku. A přicházejí ze zahraničí – kromě prvorozeného a desátku; [ty], přijdou-li bezvadné, ať se přinesou, a mají-li vadu, ať je jedí majitelé se svou vadou.
ויש להן פדיון ולתמורותיהן פדיון חוץ מן הבכור והמעשר ובאין מחוצה לארץ חוץ מן הבכור והמעשר שאם באו תמימים יקרבו ואם בעלי מומין יאכלו במומן לבעלים
Rabi Šimon řekl: Jaký je důvod? Že prvorozené a desátek mají opatření na svém místě [samy se zužitkují]; ale ostatní posvěcené [oběti], i když u nich vznikla vada, zůstávají ve své posvátnosti.
א"ר שמעון מה טעם שהבכור והמעשר יש להן פרנסה ממקומן ושאר כל הקדשים אע"פ שנולד בהם מום הרי אלו בקדושתן
GEMARA:Rava bar Rav Azza řekl: Tázali jsme se na Západě: Kdo způsobí vadu náhradě prvorozeného a desátku, jak to je? Říkáme, že protože se nepřinášejí, není vinen? Nebo snad, protože jsou posvěceny, je vinen?
גמ׳ אמר רבא בר רב עזא בען במערבא המטיל מום בתמורת בכור ומעשר מהו מי אמרינן כיון דלא קריבן לא מיחייב או דילמא כיון דקדשו מיחייב
Rav Nachman bar Jicchak to učil takto: Rabi Acha, syn Rava Azzy, řekl: Tázali jsme se na Západě: Kdo způsobí vadu devátému [zvířeti] z desátku, jak to je? Odpověděl mu: A ať se ptáš [také] na toho, kdo způsobí vadu náhradě prvorozeného a desátku!
רב נחמן בר יצחק מתני לה הכי א"ר אחא בריה דרב עזא בען במערבא המטיל מום בתשיעי של מעשר מהו א"ל ותיבעי לך המטיל מום בתמורת בכור ומעשר
Nýbrž čím se liší náhrada prvorozeného a desátku, na kterou se neptáš? Že ji Milosrdný vyloučil: „jsou svaté“ – ony se přinášejí, ale jejich náhrada se nepřináší. I deváté [zvíře] z desátku vyloučil Milosrdný: „desáté“ – to vylučuje deváté.
אלא מ"ש תמורת בכור ומעשר דלא מיבעיא לך דרחמנא מעטינהו קדש הם הן קריבין ואין תמורתן קריבה תשיעי של מעשר נמי רחמנא מעטיה העשירי להוציא את התשיעי
A přijdou-li bezvadné atd. Postav proti tomu: Ben Antigonos přivedl prvorozená z Babylónie, a nepřijali je od něj. Rav Chisda řekl: Není to těžkost: toto je rabi Jišmael, tamto rabi Akiva.
ואם באו תמימין כו' ורמינהו בן אנטיגנוס העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אמר רב חסדא לא קשיא הא ר' ישמעאל הא ר' עקיבא
Neboť je baraita: Rabi Josi říká tři věci jménem tří starších. Rabi Jišmael říká: Mohl bych myslet, že člověk smí v této době přinést druhý desátek [do Jeruzaléma] a jíst ho v Jeruzalémě.
דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום ג' זקנים רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה ויאכלנו בירושלים
A je to úsudek: prvorozené vyžaduje přinesení na místo a desátek vyžaduje přinesení na místo; jako prvorozené se jí jen, když stojí Dům, tak i desátek se jí jen, když stojí Dům. – Ne! Řekneš-li [to] o prvorozeném, které vyžaduje podání krve a obětních částí na oltář, řekneš [to] o desátku, který [to] nevyžaduje?
ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אינו נאכל אלא בפני הבית לא אם אמרת בבכור שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח תאמר במעשר דלא
Řekl jsi [tedy]: Prvotiny vyžadují přinesení na místo a desátek vyžaduje přinesení na místo; jako se prvotiny jedí jen, když stojí Dům, tak i desátek se jí jen, když stojí Dům.
אמרת ביכורים טעונין הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה ביכורים אין נאכלין אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
Verš učí: „A budeš jíst před Hospodinem, svým Bohem, desátek svého obilí, svého moštu a svého oleje a prvorozená svého skotu a svého bravu“ (Dt 14,23) – srovnává desátek s prvorozeným: jako se prvorozené jí jen, když stojí Dům, tak i desátek se jí jen, když stojí Dům.
תלמוד לומר (דברים יד, כג) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך ותירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך הקיש מעשר לבכור מה בכור אינו נאכל אלא בפני הבית אף מעשר אין נאכל אלא בפני הבית
A jaký názor [rabi Jišmael] zastává? Jestliže zastává [názor], že první posvěcení posvětilo [místo] pro svou dobu a posvětilo i pro budoucnost, pak nezáleží na tom, zda prvorozené, či desátek – jsou způsobilé k přinesení. A jestliže zastává [názor], že první posvěcení posvětilo pro svou dobu, ale neposvětilo pro budoucnost, pak se máš ptát i ohledně prvorozeného!
ומאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא ל"ש בכור ולא שנא מעשר בני הבאה נינהו ואי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תיבעי לך
Ve skutečnosti zastává [názor], že první posvěcení posvětilo pro svou dobu, ale neposvětilo pro budoucnost; a čím se zde zabýváme? [Případem], kdy byla krev prvorozeného pokropena, když Dům stál, a pak byl Dům zničen, a jeho maso je ještě zachováno.
לעולם קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא והכא במאי עסקינן כגון שנזרק דמו של בכור בפני הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים
Protože kdyby tu krev [nyní] byla, nebyla by způsobilá ke kropení, přichází maso a odvozuje se od krve.
כיון דאי איתיה לדם לא בר זריקה הוא אתי בשר יליף מדם
Originál: Temurah 21a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.