délky sto osmdesát sedm na šířku sto třicet pět [loktů].
אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש
Zevachim 56a זבחים
Struktura debaty:Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jeden tanna učil před Ravem Nachmanem: Celé nádvoří měřilo sto osmdesát sedm na šířku sto třicet pět. [Rav Nachman] mu řekl: Takto mi řekl otec: [Místo] takové jako toto – kohanim tam vstupují a jedí tam velesvaté oběti, porážejí tam méně svaté oběti a je se povinen za nečistotu.
תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה אמר ליה הכי אמר לי אבא כגון זה כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה
Co to má vyloučit? Řekneš-li, že to má vyloučit okna, dveře a tloušťku zdi – učili jsme se [v Mišně]: Okna a tloušťka zdi jsou jako vnitřek.
למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות דלתות ועובי החומה תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים
Nýbrž to má vyloučit komnaty. A jsou-li postaveny na nesvaté [půdě] a otevřeny do svatého [nádvoří]? Vždyť jsme se učili: Jejich vnitřek je svatý! [To je] podle rabínů.
ואלא למעוטי לשכות ואי בנויות בחול ופתוחות לקדש והתנן תוכן קודש מדרבנן
A podle Tóry ne? Vždyť se učí v baraitě: Komnaty postavené na nesvaté [půdě] a otevřené do svatého – odkud [víme], že kohanim tam vstupují a jedí tam velesvaté oběti a zbytky moučné oběti? Písmo praví: „Na nádvoří stanu setkávání ji budou jíst“ (Lv 6,9) – Tóra rozšířila [na] mnohá nádvoří pro jedno jedení.
ודאורייתא לא והתניא לשכות בנויות בחול ופתוחות לקדש מנין שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה תלמוד לומר (ויקרא ו, ט) בחצר אהל מועד יאכלוה התורה ריבתה חצירות הרבה אצל אכילה אחת
Rava řekl: Pro jedení je to jiné.
אמר רבא לאכילה שאני
Ale ohledně nečistoty ne? Vždyť se učí v baraitě: Komnaty postavené na nesvaté [půdě] a otevřené do svatého – kohanim tam vstupují a jedí tam velesvaté oběti, ale neporážejí tam méně svaté oběti, a je se tam povinen za nečistotu.
אבל לענין טומאה לא והתניא לשכות הבנויות לחול ופתוחות לקודש כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה
Copak jsi neřekl „neporážejí“? Uč také „není se povinen“.
לאו אמרת אין שוחטין תני נמי אין חייבין
Je v pořádku [učit] „neporážejí“, [neboť] potřebuji [porážení] naproti vchodu a [to] tam není; ale „není se povinen“ – proč?
בשלמא אין שוחטין בעינא כנגד הפתח וליכא אלא אין חייבין אמאי
A podle tvého názoru, „neporážejí“ – copak se nezabýváme [případem], kdy je porážení naproti vchodu? Neboť kdyby tomu tak nebylo, k čemu by to bylo potřebné? Nýbrž: přestože poráží naproti vchodu, učí „neporážejí“, protože [místo] není posvěceno; uč také „není se povinen“.
וליטעמיך אין שוחטין מי לא עסקינן דאיכא שחיטה כנגד הפתח דאי ליכא למאי איצטריך אלא אף על גב דקא שחיט כנגד הפתח תני אין שוחטין משום דלא קדיש תני נמי אין חייבין
A pro jedení nepotřebujeme [místo] naproti vchodu? Vždyť se učí v baraitě: Rabi Josi, syn rabiho Jehudy, říká: V domě nožů byly dvě branky a jejich výška [byla] osm [loktů], aby učinily nádvoří způsobilým pro jedení velesvatých obětí a pro porážení méně svatých obětí! Ravina řekl: Vyškrtni odtud jedení.
ולאכילה לא בעינן כנגד הפתח והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר שני פשפשין היו בבית החליפות גובהן שמונה כדי להכשיר את העזרה לאכילת קדשי קדשים ולשחיטת קדשים קלים אמר רבינא סמי מכאן אכילה
Vždyť je psáno: „Uvařte maso u vchodu do stanu setkávání a tam je jezte“ (Lv 8,31)! Posvátné oběti [určené] pro danou chvíli jsou jiné.
והכתיב (ויקרא ח, לא) בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אותו קדשי שעה שאני:
Rav Jicchak bar Avudimi řekl: Odkud [víme] o krvi, že se stává neplatnou při západu slunce? Neboť je řečeno: „V den, kdy přinese svou oběť, bude snědena“ (Lv 7,16) – v den, kdy porážíš, přinášíš; v den, kdy neporážíš, nepřinášíš.
אמר רב יצחק בר אבודימי מנין לדם שנפסל בשקיעת החמה שנאמר (ויקרא ז, טז) ביום הקריבו את זבחו יאכל ביום שאתה זובח אתה מקריב ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב
Ten [verš] je mu třeba
האי מיבעי ליה
Originál: Zevachim 56a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.