Nevykořenil bys tak celý pojem ženy, která bdí den proti dni?
[Mluví se o tom,] když řekli: V noci je to dovoleno a ve dne zakázáno. A nevykořenil bys tak celé sklánění?
Šmuel bar Aba řekl: Když řekli: Jeden loket je dovolen a dva lokty zakázány. A nevykořenil bys tak celý pojem klanění? Když řekli: Je dovoleno klanět se, ale zakázáno se sklánět. A nevykořenil bys tak celý pojem vynášení?
Rabi Šmuel bar Rav Jicchak řekl: Když řekli: Jedna sušená fíka je dovolena a dvě sušené fíky zakázány. A to odpovídá názoru, že vnášení a vynášení jsou jedno. Ale podle toho, kdo říká, že vnášení a vynášení jsou dvě věci, nevykořenil bys tak celý pojem vnášení?
Rabi Josi řekl: I když rozhodli, že je dovoleno jíst tuk, věděli přece, že je zakázáno jíst tuk, a Tóra dala soudu pravomoc rozhodovat.
Rabi Bun bar Chija se zeptal: Olivka dnes a dvě olivky zítra? Jak je to s prorokem a svůdcem? Mohl bys myslet, že když ti řeknou: Neklaď si tefilin dnes, klaď si je zítra, máš je poslechnout? Proto je psáno: „chodit v nich“
(Lv 18,4) – ve všech, ne v části. Hle, vykořenil jsi to pojmenování na celý ten den, a říkáš, že tu není vykořenění podstaty; ani zde tedy není vykořenění podstaty.
Rabi Mana to vyvodil z následujícího:
Šmuel bar Ba řekl: Když řekli: Jeden loket je dovolen a dva lokty zakázány. Hle, vykořenil jsi to pojmenování pro celý ten loket, a říkáš, že tu není vykořenění podstaty; ani zde tedy není vykořenění podstaty.
וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. בְּשֶׁאָמְרוּ. הַלַּיְלָה מוּתָּר וְהַיּוֹם אָסוּר. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שְׁחִיחָה. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר. בְּשֶׁאָמְרוּ. אַמָּה מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי אַמּוֹת אֲסוּרוֹת. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הִשְׁתַּחֲוָיָיה. בְּשֶׁאָמְרוּ. מוּתָּר לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְאָסוּר לָשׁוּחַ. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הוֹצָאָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בְּשֶׁאָמְרוּ. גְּרוֹגֶרֶת מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי גְרוֹגְרוֹת אֲסוּרוֹת. וְאַתְיָיא כְּמָאן דָּמַר. הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה אַחַת הִיא. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. הַכְנָסָה וְהוֹצָאָה שְׁתַּיִם הֵן. וְלֹא נִמְצֵאתָ עוֹקֵר כָּל שֵׁם הַכְנָסָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא שֶׁהוֹרוּ מוּתָּר לֶאֱכוֹל חֵלֶב. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁאָסוּר לוֹכַל חֵלֶב. וְהַתּוֹרָה נָתְנָה רְשׁוּת לְבֵית דְּין לְהוֹרוֹת. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. כְּזַיִת הַיּוֹם וְכִשְׁנֵי זֵיתִים לְמָחָר. הֵיךְ עֲבִידָא נָביא וּמַדִּיחַ. יָכוֹל אִם יֹאמְרוּ לָךְ. אַל תִּתֵּן תְּפִילִּין הַיּוֹם תֵּן לְמָחָר. תִּשְׂמַע לָהֶם. תַּלְמוּד לוֹמַר לָלֶכֶת בָּהֶם. בְּכוּלָּן לֹא בְמִקְצָתָן. הֲרֵי עָקַרְתָּ שֵׁם כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. וַתֵּ מַר אֵין כָּאן עֲקִירַת הַגּוּף. וְכָא אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף. רִבִּי מָנָא שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָה. שְׁמוּאֵל בַּר בָּא אָמַר. בְּשֶׁאָמְרוּ. אַמָּה מוּתֶּרֶת וּשְׁתֵּי אַמּוֹת אֲסוּרוֹת. הֲרֵי עָקַרְתָּ שֵׁם כָּל אוֹתָּה הָאַמָּה. וְתֵי מַר אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף. וָכָא אֵין כָּאן עֲקִירַת גּוּף.