Joma 2:4 יומא

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 2:4 · 6 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Stálá oběť se obětuje v devíti, v deseti, v jedenácti, ve dvanácti, ne méně a ne více. Jak to? Sama v devíti. O svátku v ruce jednoho lahvička vody: to je deset. Večer v jedenácti: sama v devíti a dva mají v rukou dvě polena. O Šabatu v jedenácti: sama v devíti a dva mají v rukou dvě misky kadidla k předkladným chlebům. A o Šabatu v rámci svátku v ruce jednoho lahvička vody. Beran se obětuje v jedenácti: maso v pěti, vnitřnosti, jemná mouka a víno po dvou. Býk se obětuje ve čtyřiadvaceti: hlava a nohy: hlava v jednom a noha ve dvou; kostrč a nohy: kostrč ve dvou a nohy ve dvou; hruď a krk: hruď v jednom a krk ve třech; dvě přední nohy ve dvou a dva boky ve dvou; vnitřnosti, jemná mouka a víno po třech. O čem to platí? O obětech veřejnosti. Ale u obětí jednotlivce, chce-li obětovat, obětuje. Stahování a porcování je u jedněch i druhých stejné.

משנה: תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה בַּעֲשָׂרָה בְּאַחַד עָשָׂר בִּשְׁנֵים עָשָׂר לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג בְּיַד אַחַת צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם הֲרֵי עֲשָׂרָה. בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים. בַּשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבַשַּׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מָיִם. אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה הַקִּרְבָּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן שְׁנַיִם שְׁנָיִם: פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָרֹאשׁ וְהָרַגְלַיִם הָרֹאשׁ בְּאֶחָד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעֹקֶץ וְהָרַגְלַיִם הָעֹקֶץ בִּשְׁנַיִם וְהָרַגְלַיִם בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה הֶחָזֶה בְּאֶחָד וְהַגֵּרָה בִּשְׁלשָׁה. שְׁתֵּי יָדוֹת בִּשְׁנַיִם. וּשְׁתֵּי דְפַנּוֹת בִּשְׁנַיִם. הַקִּרְבַּיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלשָׁה שְׁלשָׁה. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. אֲבָל בְּקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד אִם רָצָה לְהַקְרִיב מַקְרִיב. הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שֶׁל אֵילּוּ וָאֵילּוּ שָׁוֶה:

GEMARA: „A narovnají“ (Lv 1,8). Mohl bych myslet sto? Mohl bych myslet dvě stě? Řekl rabi Akiva: Cokoli může znamenat mnoho i málo: uchopil-li jsi mnoho, neuchopil jsi; uchopil-li jsi málo, uchopil jsi. Učí se: Rabi Jehuda ben Betera říká: Dvě míry, jedna má konec a jedna nemá konec. Všichni připouštějí míru, která má konec, a nepřipouštějí míru, která konec nemá. Řekl rabi Nechemja: Co Písmo přichází učinit, otevřít, nebo zavřít? Nepřichází zavřít, ale otevřít. Řekneš-li, že „dny“ je deset, proč ne sto, proč ne dvě stě, proč ne tisíc, proč ne myriáda? Když však řekneš, že „dny“ jsou dva, otevřel jsi. Rabi Mana říká jménem rabi Jehudy: „Dny“ jsou dva. Mohl bych myslet mnoho dní? Kdyby jich bylo mnoho, není už řečeno „mnohé“ (Lv 15,25)? Tedy mluví jen o několika dnech. Kolik jich je? Řekni: dva. „Mnohé“ jsou tři. Mohl bych myslet, že „mnohé“ je deset? Řekl „dny“ a řekl „mnohé“. Jako „dny“ je nejmenší počet dní, dva, tak i „mnohé“ je nejmenší počet mnohých, tři. Mohl bych myslet dva a tři, tedy pět? Je snad řečeno „dny [a mnohé]“? Je řečeno jen „dny mnohé“. Jak je to tedy? Tyto mnohé ať převyšují dva. Kolik jich je? Řekni: tři.

הלכה: וְעָרְכוּ. יָכוֹל מֵאָה. יָכוֹל מָאתַיִם. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. כָּל שֶׁשְּׁמוּעוֹ מְרוּבֶּה וּשְׁמוּעוֹ מְמוּעָט. תָּפַשְׂתָּה הַמְרוּבֶּה לֹא תָפַשְׂתָּ. תָּפַשְׂתָּ אֶת הַמְמוּעָט תָּפַשְׂתָּה. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. שְׁתֵּי מִידּוֹת. אַחַת כָּלָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. הָכֹּל מוֹדִין בְּמִידָּה כָלָה וְאֵין מוֹדִין בְּמִידָּה שֶׁאֵינָהּ כָּלָה. אָמַר רִבִּי נְחֶמָיָה. וְכִי מַה בָא הַכָּתוּב. לִפְתּוֹחַ אוֹ לִנְעוֹל. לֹא בָא לִנְעוֹל אֶלָּא לִפְתּוֹחַ. אִם אוֹמֵר. יָמִים. עֲשָׂרָה. אֵינָן אֶלָּא מֵאָה אֶלָּא מָאתַיִם. אֶלָּא אֶלֶף אֶלָּא רִיבוֹא. וּכְשֶׁאַתָּה אוֹמֵר. יָמִים שְׁנַיִם. פָּתַחְתָּ. רִבִּי מָנָא אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי יְהוּדָה. יָמִים שְׁנַיִם. יָכוֹל יָמִים הַרְבֶּה. אִם מְרוּבִּין הֵן. וַהֲלֹא כְבָר נֶאֲמַר רַבִּים. הָא לֹא דִיבֵּר אֶלָּא בְיָמִים מְעוּטִים. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁנַיִם. רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל (יָמִים) רַבִּים עֲשָׂרָה. אָמַר יָמִים וְאָמַר רַבִּים. מַה יָמִים מִיעוּט יָמִים שְׁנַיִם. אַף רַבִּים מִיעוּט רַבִּים שְׁלֹשָׁה. יְכוֹל שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה הֲרֵי חֲמִשָּׁה. וְכִי נֶאֱמַר יָמִים [וְרַבִּים]. וַהֲלֹא לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא יָמִים רַבִּים. הָא כֵיצַד. הָרַבִּים הַלָּלוּ יְהוּ מְרוּבִּין עַל שְׁנַיִם. וְכַמָּה הֵן. הֲוֵי אוֹמֵר. שְׁלֹשָׁה.

„A narovnají synové Aharonovi“ (Lv 1,8). Mohl bych myslet sto? Proto se praví: „A narovná je kohen“ (Lv 1,12). [Je-li „a narovná je kohen“,] mohl bych myslet, že jeden kohen narovná všechny údy? Proto se praví „a narovnají“. Jak tedy? Jeden kohen narovná dva údy. Kolik je údů? Deset. A jeden na vnitřnosti. Beránek se tedy vynáší v šesti, slova rabi Jišmaela. Rabi Akiva říká: „A narovnají“ jsou dva, „synové Aharonovi“ jsou dva, „kohanim“ jsou dva. To učí, že beránek se vynáší v šesti. [„Kohanim“ zahrnuje plešaté, slova rabi Judy.]

וְעָרְכוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. יָכוֹל מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. [אִי וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם.] יָכוֹל יְהֵא כֹהֵן אֶחָד עוֹרֵך אֶת כָּל הָאֵיבָרִים. תַּלְמוּד לוֹמַר וְעָרְכוּ. הָא כֵיצַד. כֹּהֵן אֶחָד עוֹרֵךְ שְׁנֵי אֵיבָרִים. וְכַמָּה הֵן אֵיבָרִים. עֲשָׂרָה. וְאֶחָד בְּקִרְבַּיִים. נִמְצָא הַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. דִּבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. וְעָרְכוּ. שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים. שְׁנַיִם. מְלַמֵּד שֶׁהַטְּלֵה עוֹלֶה בְשִׁשָּׁה. [הַכֹּהֲנִים. לְרַבּוֹת הַקֵרֵחִים. דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָא.]

Písmo přece mluví o mladém býku! Proč se to praví? Písmo mluví o ranní stálé oběti. Šimon bar Ba, rabi Jochanan jménem rabi Janaje: Je řečeno zde „narovnání“ a je řečeno tam „a narovná je kohen“. Jako o narovnání řečeném tam Písmo mluví o ranní stálé oběti, tak i o narovnání řečeném zde Písmo mluví o ranní stálé oběti. Ula bar Jišmael jménem rabi Elazara: Není to třeba. Copak z významu toho, že je řečeno „a narovnají“, nevíme, že jsou dva? A ty vykládáš: „A narovnají“ jsou dva, „synové Aharonovi“ jsou dva, „kohanim“ jsou dva. A tak se učí: Nic nepředchází ranní stálé oběti kromě kadidla.

וַהֲלֹא בְּבֶן הַבַּקָּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר. בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. שִׁמְעוֹן בַּר בָּא רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. נֶאֱמַר כָּאן עֲרִיכָה. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְעָרַךְ הַכֹּהֵן אוֹתָם. מָה עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עֲרִיכָה שֶׁנֶּאֶמְרָה כָאן בְּתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל בְּשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר וְעָרְכוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁהֵן שְׁנַיִם. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. וְתַנֵּי כֵן. אֵין לָךְ קוֹדֵם לְתָמִיד שֶׁלְשַׁחַר אֶלְּא קָטוֹרֶת בִּלְבַד.

Tři by ji mohli vynést. Proč se tedy beran obětuje v jedenácti? Jen aby se dodalo slávy.

יְכוֹלִין הֵם שְׁלֹשָׁה לְהַעֲלוֹתוֹ. וְלָמָּה אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר. אֶלָּא כְדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמָפֵּי.

Rabíni z Cesareje říkají: Proč se býk obětuje ve čtyřiadvaceti? Aby se věci dodalo slávy, podle [verše]: „V Božím domě budeme chodit v zástupu“ (Ž 55,15). A ty vykládáš: „A narovnají“ jsou dva, „synové Aharonovi“ jsou dva, „kohanim“ jsou dva. Odtud [víme], že býk jednotlivce se obětuje v šesti.

רַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרֵי. מִפְּנֵי מַה פָּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. עַל שֵׁם בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ. וְאַתְּ דְּרַשׁ. וְעָרְכוּ שְׁנַיִם. בְּנֵי אַהֲרֹן שְׁנַיִם. הַכֹּהֲנִים שְׁנַיִם. מִיכָּן לְפָרוֹ שֶׁל יָחֵיד שֶׁיְּהֵא קָרֵב בְּשִׁשָּׁה.

Originál: Jerusalem Talmud Yoma 2:4 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.