GEMARA: „Svátek Roš ha-šana“ atd.
Rabi Aba bar Papa řekl:
Rabi Jochanan a
rabi Šimon ben Lakiš seděli a kladli si námitky a říkali: Učili jsme: Svátek Roš ha-šana, který připadl na Šabat: v Chrámu troubili, ale ne v zemi. Je-li to věc Tóry, ať přeruší i mimo Chrám; není-li to věc Tóry, ať nepřeruší ani v Chrámu. Prošel Kahana. Řekli: Tu je
[velký] muž, kterého se zeptáme. Přišli a zeptali se ho. Řekl jim: Jeden verš praví: „den troubení“
(Nu 29,1), a druhý verš praví: „připomínka troubení“
(Lv 23,24). Jak to? Když připadne na všední den: „den troubení“. Když připadne na Šabat: „připomínka troubení“ – připomíná se, ale netroubí se.
Rabi Zeira přikázal druhům: Jděte a poslechněte si hlas
rabiho Leviho, jak vykládá, neboť není možné, aby vyložil svůj oddíl bez poučení. Vstoupil a řekl před nimi: Jeden verš praví: „den troubení“, a druhý verš praví: „připomínka troubení“. Jak to? Když připadne na všední den: „den troubení“. Když připadne na Šabat: „připomínka troubení“ – připomíná se, ale netroubí se. Pak ať nepřeruší ani v Chrámu. Učí se: „Prvního dne měsíce“
(Lv 23,24). Pak ať přeruší i na místě, kde vědí, že je prvního dne měsíce.
Rabi Šimon ben Jochaj učil: „A přinesete“
(Lv 23,25) – na místě, kde se přinášejí oběti. Řekli druzi před
rabim Jonou: Vždyť je psáno: „Zatroubíš na šofar v sedmém měsíci“ atd.
(Lv 25,9). Řekl jim: Toto zatroubíš ve své zemi; jiné ne. Řekli mu: Nebo řekněme: Toto budete troubit ve své zemi; jiné jak v zemi, tak mimo zemi. Řekl
rabi Jona: Kdyby bylo psáno: Budete troubit na šofar ve své zemi, řekl bych: Zde omezil a na jiném místě rozšířil. Ale je psáno „v celé své zemi“ (tamtéž): Zde rozšířil a na jiném místě omezil.
הלכה: יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כול׳. רִבִּי אַבָּא בַּר פַּפָּא אָמַר. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הֲווֹן יְתִיבִין מַקִשֵׁיי. אָמְרִין. תַּנִּינָן. יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תוֹקְעִין אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה. אִין דְּבַר תּוֹרָה הוּא אַף בַּגְבוּלִין יִדְחֶה. אִין לֵית הוּא דְּבַר תּוֹרָה אַף בַּמִּקְדָּשׁ לֹא יִדְחֶה. עָבַר כַּהֲנָא. אָמְרִין. הָא גַבְרָא [רַבָּה] דְנִישְׁאוֹל [לֵיהּ]. אֲתוֹן שְׁאָלוֹן לֵיהּ. אָמַר לוֹן. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר יוֹם תְּרוּעָה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר זִכְרוֹן תְּרוּעָה. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל. יוֹם תְּרוּעָה. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. מַזְכִּירִין אֲבָל לֹא תוֹקְעִין. רִבִּי זְעוּרָה מְפַקֵּד לַחֲבֵרַיָיא. עוֹלוּן וּשְׁמָעוּן קָלֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי דְרַשׁ. דְּלֵית אֶיפְשַׁר דְּהוּא מַפִּיק פָּרְשָׁתֵיהּ דְּלָא אוּלְפָן. וְעָל וְאָמַר קוֹמֵיהוֹן. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר יוֹם תְּרוּעָה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר זִכְרוֹן תְּרוּעָה. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּחוֹל. יוֹם תְּרוּעָה. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא חָל בַּשַּׁבָּת. זִכְרוֹן תְּרוּעָה. מַזְכִּירִין אֲבָל לֹא תוֹקְעִין. מֵעַתָּה אַף בַּמִּקְדָּשׁ לֹא יִדְחֶה. תַּנָּא. בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בְמָקוֹם שֶׁהֵן יוֹדְעִין שֶׁהוּא בְאֶחָד לַחוֹדֶשׁ יִדְחֶה. תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. וְהִקְרַבְתֶּם. בְּמָקוֹם שֶׁהַקָּרְבָּנוֹת קְרֵיבִין. אָמְרִין חֲבֵרַיָיא קוֹמֵי רִבִּי יוֹנָה. וְהָכְתִיב וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעַה בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי וגו׳. אֲמַר לוֹן. זוֹ אַתְּ מַעֲבִיר בְּאַרְצְכֶם. הָא אֲחֶרֶת לֹא. אָמְרִין לֵיהּ אוֹ נֹאמַר. זוֹ אַתֶּם מַעֲבִירִין בְּאַרְצְכֶם. הָא אַחֶרֶת בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בַּחוּצָה לָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה. אִילּוּ הֲוָה כְתִיב תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר בְּאַרְצְכֶם הָיִיתִי אוֹמֵר. כָּאן מִיעֵט וּבְמָקוֹם אֲחֵר רִיבָה. אֶלָּא בְּכָל אַרְצְכֶם. כָּאן רִיבָה וּבְמָקוֹם אֲחֵר מִיעֵט.