Šekalim 1:4 שקלים

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 1:4 · 10 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: I když řekli, že se nezabavuje ženám, otrokům a nezletilým, zaplatí-li šekel, přijímá se od nich. Zaplatí-li šekel nežid nebo Kutejec, nepřijímá se od nich. A nepřijímají se od nich páry ptáků mužů s výtokem, páry ptáků žen s výtokem, páry ptáků rodiček, oběti za hřích ani oběti za vinu. Toto je pravidlo: Cokoli lze přinést jako slib nebo dobrovolný dar, přijímá se od nich; co nelze přinést ani jako slib, ani jako dobrovolný dar, nepřijímá se od nich. A tak je to vysloveno skrze Ezdráše: „Vy a my nemáme společně stavět dům našemu Bohu“ (Ezd 4,3). A tito jsou povinni kolbonem: Levité, Izraelité, proselyté a propuštění otroci; ale ne kohanim, ženy, otroci ani nezletilí. Kdo platí šekel za otroka, za ženu, za kohena nebo za nezletilého, je osvobozen. Za sebe a za svého druha je povinen jedním kolbonem. Rabi Meir říká: dvěma kolbony. Dal selu a chce nazpět šekel: je povinen dvěma kolbony. Kdo platí šekel za chudého, za souseda nebo za krajana, je osvobozen; půjčil-li jim, je povinen. Bratři-společníci, kteří jsou povinni kolbonem, jsou osvobozeni od desátku z dobytka; a kteří jsou povinni desátkem z dobytka, jsou osvobozeni od kolbonu. Kolik činí kolbon? Stříbrnou maa, slova rabi Meira. A mudrci říkají: půl maa.

משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אֵין מְמַשְׁכְּנִין נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֲבָל אִם שָׁקְלוּ מְקַבְּלִין מִיָּדָם. הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקְלוּ אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְאֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן קִינֵּי זָבִין וְקִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת וְחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁהוּא נִידָּר וְנִידָּב מְקַבְּלִין מִיָּדָן. כָּל שֶׁאֵין לֹא נִידָּר וְלֹא נִידָּב אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. וְכֵן מְפוֹרָשׁ עַל יְדֵי עֶזְרָא לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ: וְאֵילּוּ חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים וְגֵרִים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִין. אֲבָל לֹא כֹּהֲנִים וְלֹא נָשִׁים וְלֹא עֲבָדִים וְלֹא קְטַנִּים. הַשּׁוֹקֵל עַל יַד הָעֶבֶד עַל יַד הָאִשָּׁה עַל יַד הַכֹּהֵן עַל יַד הַקָטָן פָּטוּר. עַל יָדוֹ וְעַל יַד חֲבֵרוֹ חַיָיב בְּקוֹלָּבּוֹן אֶחָד. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת. נָתַן סֶלַע לִיטּוֹל שֶׁקֶל חַיָיב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת: הַשּׁוֹקֵל עַל יַד עָנִי ועַל יַד שְׁכֵינוֹ עַל יַד בֶּן עִירוֹ פָּטוּר אִם הִלְוָום חַיָיב. הָאַחִין הַשּׁוּתָפִין שֶׁחַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן פְּטוּרִין מִמַּעֲשֵׂר בְּהֵמָה וְשֶׁחַיָיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה פְּטוּרִין מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. כַּמָּה הוּא קוֹלָּבּוֹן מָעָה כֶּסֶף דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חֲצִי מָעָה.

GEMARA: „I když řekli“ atd. Tedy vymáhat se nevymáhá. Zde říkáš: vymáhá se, a zde říkáš: nevymáhá se. Tam, když má dva chloupky, a zde, když nemá dva chloupky.

הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כול׳. הָא לִתְבּוֹעַ אֵינָן תּוֹבְעִין. הָכָא אַתְּ אָמַר. תּוֹבְעִין. וְהָכָא אַתְּ אָמַר. אֵין תּוֹבְעִין כָּאן בְּשֶׁהֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת וְכָאן בְּשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

„Zaplatí-li šekel nežid nebo Kutejec, nepřijímá se od nich.“ Řekl rabi Ba: Vysvětli to podle toho, kdo říká: Kutejec je jako nežid. Neboť se přou: Kutejec je jako nežid, slova Rabiho. Raban Šimon ben Gamliel říká: Kutejec je jako Izraelita ve všem.

הַנָּכְרִי וְהַכּוּתִי שֶׁשָּׁקְלוּ אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָן. אָמַר רִבִּי בָּא. תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּתִי כְגוֹי. דְּאִיתפַּלְּגוֹן. כּוּתִי כְגוֹי. דִּבְרֵי רִבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. כּוּתִי כְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר.

Řekl rabi Elazar: Mišna mluví o nežidech, nikoli o Kutejcích. A tak se učí: „Člověk“ (Lv 1,2) – to zahrnuje proselyty. „Z vás“ (Lv 1,2) – to vylučuje odpadlíky. Baraita odporuje rabi Elazarovi: Nepřijímají se od nich páry ptáků mužů s výtokem, páry ptáků žen s výtokem a páry ptáků rodiček. Existují snad u nežidů páry ptáků mužů a žen s výtokem? Tedy začátek mluví o nežidech a konec o Kutejcích. A tak tomu je: začátek o nežidech a konec o Kutejcích.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מַתְנִיתָא בַגּוֹיִם. הָא בַכּוּתִים לֹא. וְתַנֵּי כֵן. אָדָם. לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. מִכֶּם. לְהוֹצִיא אֶת הַמְשׁוּמָּדִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי אֶלְעָזָר. אֵין מְקַבְּלִין מִיָּדָם קִינֵּי זָבִין קִינֵּי זָבוֹת וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת. וְכִי יֵשׁ קִינֵּי זָבִין וְזָבוֹת בַגּוֹיִם. אֶלָּא רֵישָׁא בַגּוֹיִם וְסֵיפָא בַכּוּתִים. וְהָא כֵינִי. רֵישָׁא בַגּוֹיִם וְסֵיפָא בַכּוּתִים.

Řekl rabi Jochanan: Na začátku [stavby] se od nich nepřijímá ani věc rozpoznatelná, ani věc nerozpoznatelná. Na konci se od nich přijímá věc rozpoznatelná, ale nepřijímá se věc nerozpoznatelná. Rabi Šimon ben Lakiš řekl: Ať na začátku, nebo na konci, nepřijímá se od nich ani věc rozpoznatelná, ani věc nerozpoznatelná. Baraita odporuje rabi Jochananovi: Nepřijímá se od nich zasvěcení ani dobrovolný dar pro opravu Chrámu. Vysvětluje to: ať na začátku, nebo na konci, jen jde-li o věc nerozpoznatelnou. Baraita odporuje rabi Šimonu ben Lakišovi: Všichni jsou si rovni v tom, že slibují a že se za ně slibuje. Vysvětluje to o zápalné oběti. Je dobré, že slibují zápalnou oběť. Že se za ně slibuje zápalná oběť? Ne [tak], ale když Izraelita řekl: „Beru na sebe zápalnou oběť,“ a slyšel to nežid a řekl: „Co řekl tento, beru na sebe.“ Přináší s ní úlitby? A přebytek úliteb nejde snad na služební nádoby? Tak by shledal, že přináší věc rozpoznatelnou. Namítl rabi Josi be-rabi Bun: Vždyť jsme se učili: bývají odhadováni. A odhady nejdou snad na opravu Chrámu? Jako říkáš tam: Míní to pro Nebesa a samy od sebe přicházejí na opravu Chrámu, tak říkej i zde: Míní to pro Nebesa a samy od sebe přicházejí na služební nádoby. Co s tím udělá rabi Šimon ben Lakiš? Vysvětluje to z verše: „Vy a my nemáme společně stavět dům našemu Bohu“ (Ezd 4,3). Rabi Chilkija řekl, že rabi Simon se zeptal: Potom by se od nich nemělo přijímat [na] vodovod, [na] městskou hradbu a její věže? Protože je psáno: „Vy nemáte podíl ani právo ani památku v Jeruzalémě“ (Neh 2,20).

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. וּבַסּוֹף מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר מְסוּיָים וְאֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן לֹא דָבָר מְסוּיָים וְלֹא דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן הֶקְדֵּשׁ נְדָבָה לְבֶדֶק הַבַּיִת. פָּתַר לָהּ בֵּין בַתְּחִילָּה בֵין בַּסּוֹף וּבִלְבַד דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסוּיָים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. הַכֹּל שָׁוִין שֶׁהֵן נוֹדְרִין וְנִידָּרִין. פָּתַר לָהּ עוֹלָה. נִיחָא נוֹדְרִים עוֹלָה. נִידָּרִים עוֹלָה. לֹא. בְּשֶׁאָמַר יִשְׂרָאֵל הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וּשְׂמָעוֹ גוֹי וְאָמַר. מַה שֶׁאָמַר זֶה עָלַי. וְאֵינוֹ מֵבִיא עִמָּהּ נְסָכִים. וּמוֹתַר נְסָכִים לֹא לִכְלֵי שָׁרֵת אִינּוּן. נִמְצָא מֵבִיא דָבָר מְסוּיָים. הָתִיב רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָא תַנִּינָן נֶעֱרָכִין. וָעֲרָכִין לֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת אִינּוּן. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. כֵּן אַתְּ אָמַר אַף הָכָא. לַשָׁמַיִם הוא מִתְכַּוֵּין וּמֵאֵילֵיהֶן הֵן בָּאִין לִכְלֵי שָׁרֵת. מַה עֲבַד לָהּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ לֹא לָכֶם וְלָנוּ לִבְנוֹת בַּיִת לֵאלֹהֵינוּ. רִבִּי חִלְקִיָּה אָמַר. רִבִּי סִימוֹן שָׁאַל. מֵעַתָּה אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן [לָ]אַמַּת הַמָּיִם וּ[לְ]חוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ. עַל שֵׁם וְלְכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלָ͏ִם.

„Tito jsou povinni kolbonem“ atd. Mišna je podle rabi Meira. Neboť rabi Meir řekl: I když jeho šekel není [celý] z Tóry, jeho kolbon je z Tóry. Domníval se rabi Meir, že kdo dává celý šekel, je od kolbonu osvobozen. Řekl rabi Meir: Jakousi ohnivou minci vyňal Svatý, budiž požehnán, zpod trůnu své slávy a ukázal ji Mojžíšovi. Řekl mu: „Toto dají“ (Ex 30,13) – takovou dají.

אֵילּוּ חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן כול׳. מַתְנִיתָא דְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שִׁקְלוֹ תוֹרָה קוֹלָּבּוֹנוֹ תוֹרָה. סָבַר רִבִּי מֵאִיר בְּנוֹתֵן שִׁקְלוֹ שָׁלֵם שֶׁהוּא פָטוּר מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁלְאֵשׁ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ וְהַרְאֲהוּ לְמֹשֶׁה. אְמַר לוֹ. זֶה יִתְּנוּ. כָּזֶה יִתְּנוּ.

„Dal selu a chce nazpět šekel: je povinen dvěma kolbony.“ Řekl rabi Elazar: To je podle rabi Meira. Neboť rabi Meir řekl: Jeden za šekel, který dává, a jeden za selu, kterou bere. Rav řekl: To je podle všech. Jeden za šekel, který [dává, a jeden za šekel, který] bere, a jeden podle slova Tóry. Podle Rava jsou to tedy tři kolbony. Přišel rabi Jirmeja, rabi Šmuel bar Rav Jicchak jménem Rava: Jsou to tři kolbony: jeden za šekel, který dává, jeden za šekel, který bere, a jeden podle slova Tóry.

נָתַן סֶלַע לִיטּוֹל שֶׁקֶל חַיָיב שְׁנֵי קוֹלָּבּוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. דְרִבִּי מֵאִיר הִיא. דְרִבִּי מֵאִיר אָמַר. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד סֶלַע שֶׁהוּא נוֹטֵל. רַב אָמַר. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא [נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא] נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֲתַא רִבִּי יִרְמְיָה רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב. שְׁלֹשָׁה קוֹלָּבּוֹנוֹת אִינּוּן. אֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹתֵן וְאֶחָד שֶׁקֶל שֶׁהוּא נוֹטֵל וְאֶחָד לִדְבַר תּוֹרָה.

„Bratři a společníci, kteří jsou povinni kolbonem a osvobozeni od desátku z dobytka“ – když se rozdělili a znovu se spolčili. „Kteří jsou povinni desátkem z dobytka a osvobozeni od kolbonu“ – když se nerozdělili.

הָאַחִין וְהַשֻּׁתָּפִין שֶׁחַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין בְּמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. בְּשֶׁחִלְקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ. שֶׁחַיָיבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקּוֹלָּבּוֹן. בְּשֶׁלֹּא חִלְּקוּ.

„Kdo platí šekel za chudého“ atd. Řekl rabi Elazar: A to když se rozdělili tak, že kůzlata šla proti kozlům a kozli proti kůzlatům. Rozdělili-li se však tak, že kůzlata šla proti kůzlatům a kozli proti kozlům, je to jeho podíl od prvního okamžiku. Řekl rabi Jochanan: I když se rozdělili tak, že kůzlata šla proti kůzlatům a kozli proti kozlům, jsou jako koupené. Jak jsme se tam učili: Koupené a darované je osvobozeno od desátku z dobytka. Rabi Chizkija řekl: Rabi Jirmeja se ptal: Proč bychom neřekli, že jsou jednou povinni tím i oním a jindy osvobozeni od toho i onoho? Jak to? Rozdělili majetek a potom rozdělili dobytek: jsou povinni tím i oním. Rozdělili dobytek a potom rozdělili majetek: jsou osvobozeni od toho i onoho. Řekl rabi Mana: To platí, když dobytek netvořil většinu; tvořil-li však dobytek většinu, je to hlavní část jeho majetku. Rabi Avun řekl, že rabi Šamaj se ptal: Protože jsi je učinil jako jednoho člověka ohledně desátku z dobytka, osvobozuješ ho od kolbonu? Řekl mu: Nikoli; je tu rozdíl, že dává jednu celou selu. Pak by ale, i když se rozdělili a znovu spolčili, byli povinni desátkem z dobytka a osvobozeni od kolbonu. A my jsme se učili: Jsou povinni kolbonem a osvobozeni od desátku z dobytka. Rabi Ba jménem Aby bar Rav Huny: Je jedno, jde-li o dva bratry, kteří zdědili po otci, nebo o dva švagry, kteří zdědili po tchánovi.

הַשּׁוֹקֵל עַל יְדֵי עָנִי כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וְהֵן שֶׁחִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד גְּדָיִים. אֲבָל אִם חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְּדָיִים וּתְיָישִׁים כְּנֶגֶד תְּיָישִׁים הוּא חֶלְקוֹ מִשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ חִלְקוּ גְדָיִים כְּנֶגֶד גְדָיִים וּתְיָישׁים כְּנֶגֶד תְּיישִׁים כִּלְקוּחוֹת הֵן. כַּהִיא דְתַנִּינָן תַּמָּן. הַלָּקוּחַ וּשֶׁנִּיתַּן לוֹ מַתָּנָה פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי חִזְקִיָּה אָמַר. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. פְּעָמִים שֶׁחַיָיבִין בָּזֶה וּבָזֶה וּפְעָמִים שֶׁהֵן פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. הֵיךְ עֲבִידָא. חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה. חַיָיבִין בָּזֶה וּבָזֶה. חִלְקוּ אֶת הַבְּהֵמָה וְאַחָר כָּךְ חִלְקוּ אֶת הַנְּכָסִים. פְטוּרִין מִזֶּה וּמִזֶּה. אָמַר רִבִּי מָנָא. הָדָא דְאַתּ אָמַר. בְּשֶׁלֹּא הָיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב. אֲבָל אִם הָיְתָה הַבְּהֵמָה רוֹב הֵן הֵן עִיקַּר נְכָסָיו. רִבִּי אָבּוּן אָמַר. רִבִּי שַׁמַּי בָעֵי. מִפְּנֵי שֶׁעֲשִׂיתָן [כְּאָדָם אֶחָד] (כְּאֶחָד אָדָם) אֶצֶל מַעֲשֵׂר בְהֵמָה אַתְּ פוֹטְרוֹ מִן הַקּוֹלָּבוֹן. אָמַר לֵיהּ לֹא. שַׁנְיָיה הִיא שֶׁהוּא נוֹתֵן סֶלַע אַחַת שְׁלֵימָה. מֵעַתָּה אֲפִילוּ חִלְּקוּ וְחָזְרוּ וְנִשְׁתַּתְּפוּ חַיָיבִין בְּמַעֲשַׂר בְּהֵמָה וּפְטוּרִין מִן הַקּוֹלָבּוֹן. וְתַנִּינָן. חַיָיבִין בַּקּוֹלָּבּוֹן וּפְטוּרִין מִמַּעֲשַׂר בְּהֵמָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם אַבָּא בַּר רַב הוּנָא. הִיא שְׁנֵי אַחִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן הִיא שְׁנֵי גִיסִין שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת חֲמֵיהֶן.

Kam padaly kolbony? Rabi Meir říká: Mezi šekely. Rabi Elazar říká: Na dobrovolné dary. Rabi Šimon Šezurský říká: Na zlaté pláty a obložení velesvatyně. Ben Azaj říká: Směnárníci si je brali jako mzdu. A někteří říkají: Na výdaje za opravu cest.

לְאֵיכָן הָיוּ הַקּוֹלָּבּוֹנוֹת נוֹפְלִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לַשְּׁקָלִים. רִבִּי לָעְזָר אוֹמֵר. לִנְדָבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר. רִיקּוּעֵי זָהָב וְצִיפּוּי לְבֵית קוֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. שׁולְחָנִין הָיוּ נוֹטְלִין אוֹתָן בִּשְׂכָרָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. לְהוֹצָאַת דְּרָכִים.

Originál: Jerusalem Talmud Shekalim 1:4 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.