[jde] o znásilnění, zde o [styk] se svolením. A chceš-li, řekni: zde i zde o znásilnění, a není to obtížné: zde [jde] o ženu kohena, zde o ženu [prostého] Izraelity.
באונס כאן ברצון ואיבעית אימא הא והא באונס ול"ק כאן באשת כהן כאן באשת ישראל
Chagiga 10a חגיגה
„A tomu, kdo vychází a vchází, není pokoje“ (Za 8,10). Rav řekl: Jakmile člověk odejde od věci halachy k věci Písma, nemá už pokoje.
(זכריה ח, י) וליוצא ולבא אין שלום אמר רב כיון שיוצא אדם מדבר הלכה לדבר מקרא שוב אין לו שלום
A Šmuel řekl: To je ten, kdo odchází od Talmudu k Mišně. A rabi Jochanan řekl: Dokonce [i ten, kdo přechází] od Talmudu k Talmudu.
ושמואל אמר זה הפורש מתלמוד למשנה ור' יוחנן אמר אפילו מש"ס לש"ס:
MIŠNA: Rozvazování slibů se vznáší ve vzduchu a nemá se o co opřít [v Písmu].
מתני׳ היתר נדרים פורחין באויר ואין להם על מה שיסמכו
Zákony Šabatu, svátečních obětí a zpronevěry svatých věcí jsou jako hory zavěšené na vlasu, neboť [v nich je] málo Písma a mnoho halachot. [Zákony] soudní, chrámové služby, čistoty a nečistoty a zakázaných svazků mají o co se opřít; a ty jsou samotným jádrem Tóry.
הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות הדינין והעבודות הטהרות והטמאות ועריות יש להן על מה שיסמכו והן הן גופי תורה:
GEMARA: Bylo učeno: Rabi Eliezer říká: Mají se o co opřít, neboť je řečeno: „Když [kdo] vysloví [jafli]“ (Lv 27,2), „když [kdo] vysloví“ (Nu 6,2) – dvakrát: jedno vyslovení k zákazu a jedno vyslovení k povolení.
גמ׳ תניא רבי אליעזר אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (ויקרא כז, ב) כי יפליא (במדבר ו, ב) כי יפליא שתי פעמים אחת הפלאה לאיסור ואחת הפלאה להיתר
Rabi Jehošua říká: Mají se o co opřít, neboť je řečeno: „O nichž jsem přísahal ve svém hněvu“ (Ž 95,11) – ve svém hněvu jsem přísahal, a [později] jsem se toho vzdal.
רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (תהלים צה, יא) אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחזרתי בי
Rabi Jicchak říká: Mají se o co opřít, neboť je řečeno: „Každý, kdo má ochotné srdce“ (Ex 35,5). Chananja, synovec rabiho Jehošuy, říká: Mají se o co opřít, neboť je řečeno: „Přísahal jsem a splním to, že budu zachovávat tvé spravedlivé soudy“ (Ž 119,106).
ר' יצחק אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (שמות לה, ה) כל נדיב לבו חנניה בן אחי רבי יהושע אומר יש להם על מה שיסמכו שנאמר (תהלים קיט, קו) נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך
Řekl Rav Jehuda, řekl Šmuel: Kdybych tam byl, byl bych jim řekl: Moje [opora] je lepší než vaše, neboť je řečeno: „Nezruší své slovo“ (Nu 30,3) – on [sám] neruší, ale jiní mu ruší. Řekl Rava: Proti všem je námitka, kromě [opory] Šmuela, proti níž námitka není.
אמר רב יהודה אמר שמואל אי הואי התם אמרי להו דידי עדיפא מדידכו שנאמר (במדבר ל, ג) לא יחל דברו הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו אמר רבא לכולהו אית להו פירכא לבר מדשמואל דלית ליה פירכא
Neboť jestliže z [výkladu] rabiho Eliezera – snad [je to] podle rabiho Jehudy, který mluvil jménem rabiho Tarfona, neboť bylo učeno: Rabi Jehuda říká jménem rabiho Tarfona: Nikdy se žádný z nich nestane nazírem, protože nazírství bylo dáno jen při [jasném] vyslovení.
דאי מדר' אליעזר דלמא כדרבי יהודה שאמר משום ר' טרפון דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהם נזיר שלא ניתנה נזירות אלא להפלאה
Jestliže z [výkladu] rabiho Jehošuy – snad říká toto: Ve svém hněvu jsem přísahal a nevzdám se toho. Jestliže z [výkladu] rabiho Jicchaka – snad [je to proto], aby se vyloučilo [učení] Šmuela, neboť řekl Šmuel: Rozhodl-li se [slíbit] v srdci, musí to vyslovit svými rty. A [verš] nás učí, že [slib platí], i když to nevyslovil svými rty.
אי מדר' יהושע דלמא הכי קאמר באפי נשבעתי ולא הדרנא בי אי מדרבי יצחק דלמא לאפוקי מדשמואל דאמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו והא קמ"ל דאע"ג דלא הוציא בשפתיו
Jestliže z [výkladu] Chananji, synovce rabiho Jehošuy – snad [je to] podle Rava Gidela, [který řekl jménem] Rava, neboť řekl Rav Gidel, řekl Rav: Odkud [víme], že se smí přísahat, že se splní přikázání? Neboť je řečeno: „Přísahal jsem a splním to, že budu zachovávat tvé spravedlivé soudy.“
אי מדחנניה בן אחי רבי יהושע דלמא כרב גידל אמר רב דאמר רב גידל אמר רב מנין שנשבעין לקיים את המצוה שנאמר נשבעתי ואקיימה לשמור משפטי צדקך
Ale proti [opoře] Šmuela námitka není. Řekl Rava, a někteří říkají Rav Nachman bar Jicchak: To je to, co lidé říkají: Lepší je jedno ostré zrnko pepře než koš plný dýní.
אלא דשמואל לית ליה פירכא אמר רבא ואיתימא רב נחמן בר יצחק היינו דאמרי אינשי טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי:
„Zákony Šabatu.“ Jsou přece psány! – Je to potřebné jen pro [učení] rabiho Aby, neboť řekl rabi Aba: Kdo vykope o Šabatu jámu a potřebuje jen její hlínu, je za ni osvobozen.
הלכות שבת: מיכתב כתיבן לא צריכא לכדר' אבא דאמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה פטור עליה
Podle koho [to je]? Podle rabiho Šimona, který říká: [Za] práci, která není potřebná sama pro sebe, je [člověk] osvobozen.
כמאן כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה
אפילו תימא לרבי יהודה התם מתקן הכא מקלקל הוא
Co je tedy [jako] hory zavěšené na vlasu?
מאי כהררין התלויין בשערה
Originál: Chagigah 10a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.