k naší Mišně: Kůže, vývar, koření atd. se spojují k nečistotě potravin.
אמתניתין העור והרוטב והקיפה וכו' מצטרפין לטמא טומאת אוכלין
Chulin 120a חולין
Struktura debaty:Baraita 2Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Řekl Reš Lakiš: Učili to jen o kosti, která je obalem, ale chlup není obalem. A rabi Jochanan řekl: I chlup je obalem.
אמר ריש לקיש לא שנו אלא עצם דהוי שומר אבל נימא לא הויא שומר ור' יוחנן אמר אפילו נימא נמי הויא שומר
א"ל ר"ל לר' יוחנן ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחל
Namítl Rav Acha: Jestliže tak, jak tedy píšeme tefilin? Vyžadujeme přece celistvé písmo, a to tu není.
מתקיף לה רב אחא אלא מעתה תפילין היכי כתבינן הא בעינן כתיבה תמה וליכא
Uniklo mu to, co říkají na Západě: Každý otvor, přes nějž inkoust přejde, není otvorem.
אישתמיטתיה הא דאמרי במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב
Rabi Jochanan namítl Reš Lakišovi: Kůže, na níž je masa velikosti olivy – kdo se dotkne cáru [masa], který z ní vyčnívá, nebo chlupu na protější straně, je nečistý. Není to snad z důvodu obalu? – Ne, z důvodu držadla.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא מאי לאו משום שומר לא משום יד
K čemu je dobrý jeden chlup? Jak řekl rabi Ila: [Jde] o osinu mezi osinami; i zde [jde] o chlup mezi chlupy.
נימא אחת למאי חזיא כדאמר רבי אילעא במלאי שבין המלאין ה"נ בנימא שבין הנימין
A kde bylo řečeno [toto slovo] rabi Ily? K tomu, co jsme se učili: Osiny na klasech přijímají nečistotu a činí nečistým, ale nespojují se. K čemu je osina dobrá? Řekl rabi Ila: [Jde] o osinu mezi osinami.
והיכא איתמר דרבי אילעא אהא דתנן המלאי שבשבלין מטמאין ומיטמאין ואין מצטרפין מלאי למאי חזיא אמר רבי אילעא במלאי שבין המלאין:
„A vývar“: Co je vývar? Řekl Rava: Tuk.
והרוטב: מאי רוטב אמר רבא שומנא
Řekl mu Abaje: Ten sám přece přijímá nečistotu potravin! Nýbrž [jde o] ztuhlý tuk.
א"ל אביי הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין אלא חלב דקריש
Proč právě ztuhlý? I když neztuhl, [měl by se spojovat], neboť Reš Lakiš řekl: Šťáva na zelenině se o Dni smíření spojuje do [míry] datle.
מאי איריא קריש כי לא קריש נמי דאמר ריש לקיש ציר שעל גבי ירק מצטרף לככותבת ביום הכפורים
Tam jde o upokojení mysli, a mysl se upokojí čímkoli.
התם משום יתובי דעתא הוא בכל דהו מיתבא דעתיה
Zde jde o spojení: když ztuhl, spojuje se; když neztuhl, nespojuje se.
הכא משום איצטרופי הוא אי קריש מצטרף אי לא קריש לא מצטרף:
„A koření“: Co je kipa? Řekl Raba: Drobty [masa].
והקיפה: מאי קיפה אמר רבה פירמא
א"ל אביי הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין אלא אמר רב פפא תבלין
Učili jsme se tam: Kdo nechal ztuhnout krev a snědl ji, nebo kdo rozpustil tuk a vypil ho, je vinen.
תנן התם הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב
Budiž, kdo nechal ztuhnout krev a snědl ji – protože ji nechal ztuhnout, učinil ji významnou; ale kdo rozpustil tuk a vypil ho – je u něj psáno „jedení“, a toto přece není jedení!
בשלמא הקפה את הדם ואכלו כיון דאקפיה אחשובי אחשביה אלא המחה את החלב וגמעו אכילה כתיבא ביה והא לאו אכילה היא
אמר ר"ל אמר קרא (ויקרא ז, כ) נפש לרבות את השותה
Učí se také ohledně kvašeného obdobně: Rozpustil ho a vypil – je-li to kvašené, je potrestán vyhubením; je-li to maces, nesplní jím člověk svou povinnost o Pesachu.
תניא נמי גבי חמץ כה"ג המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת אם מצה היא אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח
Budiž, je-li to maces, nesplní jím člověk svou povinnost o Pesachu – Milosrdný řekl „chléb strádání“ (Dt 16,3), a toto není chléb strádání; ale je-li to kvašené, je potrestán vyhubením? Je u něj přece psáno „jedení“!
בשלמא אם מצה היא אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח (דברים טז, ג) לחם עוני אמר רחמנא והאי לאו לחם עוני הוא אלא אם חמץ הוא ענוש כרת אכילה כתיבא ביה
Řekl Reš Lakiš: Verš praví „duše“ (Ex 12,15) – aby zahrnul i toho, kdo pije.
אמר ריש לקיש אמר קרא (שמות יב, טז) נפש לרבות את השותה
A učí se také ohledně zdechliny čistého ptáka obdobně: Rozpustil ji na ohni – je nečistá; na slunci – je čistá. A zabývali jsme se tím: Je u ní přece psáno „jedení“!
ותניא נמי גבי נבלת עוף טהור כה"ג המחהו באור טמא בחמה טהור והוינן בה אכילה כתיב ביה
Řekl Reš Lakiš: Verš praví „duše“ (Lv 17,15) – aby zahrnul i toho, kdo pije. Jestliže tak, pak i na slunci! – Na slunci se zkazí.
אמר ריש לקיש אמר קרא (ויקרא ז, כה) נפש לרבות את השותה אי הכי בחמה נמי בחמה איסרוחי מסרח
A je třeba [všech tří veršů]: Kdyby Milosrdný napsal [to] o tuku, nedalo by se z něj odvodit kvašené, neboť [tuk] neměl dobu, kdy byl dovolen; zdechlina by se z něj odvodit nedala, neboť [za tuk] se trestá vyhubením.
וצריכי דאי כתב רחמנא חלב חמץ לא אתי מיניה שכן לא היתה לו שעת הכושר נבלה לא אתי מיניה שכן ענוש כרת
A kdyby Milosrdný napsal [to] o kvašeném, nedal by se z něj odvodit tuk, neboť [kvašené] nebylo vyňato ze svého obecného zákazu; a zdechlina by se z něj odvodit nedala, neboť [za kvašené] se trestá vyhubením.
ואי כתב רחמנא חמץ חלב לא אתי מיניה שכן לא הותר מכללו ונבלה לא אתיא מיניה שכן ענוש כרת
A kdyby Milosrdný napsal [to] o zdechlině, nedaly by se z ní odvodit ty [ostatní], neboť ona činí nečistým.
ואי כתב רחמנא בנבלה הנך לא אתיא מינה שכן מטמאה
Jedno z jednoho odvodit nelze; ať se tedy jedno odvodí ze dvou. Které se má odvodit? Ať Milosrdný nepíše o zdechlině a odvodí se z těch [dvou]? – Co u těch, za něž se trestá vyhubením!
חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא לכתוב רחמנא בנבלה ותיתי מהנך מה להנך שכן ענוש כרת
Ať Milosrdný nepíše o kvašeném a odvodí se z těch? – Co u těch, jež neměly dobu, kdy byly dovoleny!
לא לכתוב רחמנא בחמץ ותיתי מהנך מה להנך שכן לא היתה להן שעת הכושר
Ať Milosrdný nepíše o tuku a odvodí se z těch? – Co u těch, jež nebyly vyňaty ze svého obecného zákazu; řekneš snad totéž o tuku, který byl vyňat ze svého obecného zákazu?
לא לכתוב רחמנא בחלב ותיתי מהנך מה להנך שכן לא הותר מכללן תאמר בחלב שהותר מכללו
A co to je? Řekneš-li: tuk dobytčete, [povolený] pro Nejvyššího – i zdechlina byla povolena: zabití ptáka nehtem (melika) pro Nejvyššího.
ומאי ניהו אילימא חלב בהמה לגבוה נבלה נמי אשתראי מליקת עוף לגבוה
Nýbrž tuk divoké zvěře, [povolený] pro obyčejného člověka – i zdechlina byla povolena: melika ptačí oběti za hřích pro kohany.
ואלא חלב חיה להדיוט נבלה נמי אשתראי מליקה דחטאת העוף לכהנים
Vskutku [jde o] tuk divoké zvěře, [povolený] pro obyčejného člověka; a co se týče tvé obtíže s kohany – kohanim to dostávají od stolu Nejvyššího.
לעולם חלב חיה להדיוט ודקא קשיא לך כהנים כהנים משלחן גבוה קא זכו
A to, co se učí: „nečistí“ (Lv 11,31) – aby zakázal jejich šťávu, jejich vývar a jejich koření – k čemu je mi [to]? Ať se to odvodí z těchto [tří]!
והא דתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן למה לי ליגמר מהני
Je to třeba: Kdyby to Milosrdný nenapsal, řekl bych: Stačí, aby to, co plyne z úsudku, bylo jako to, z čeho se usuzuje; jako tam [je vinen], jen když je tu velikost olivy, tak i zde, jen když je tu velikost olivy.
צריכי דאי לא כתב רחמנא הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה התם עד דאיכא כזית אף הכא נמי עד דאיכא כזית
Originál: Chullin 120a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.