moučnou oběť hříšníka, který je kohen, k moučné oběti hříšníka, který je Izraelita: jako se z moučné oběti hříšníka Izraelity odebírá hrst, tak se odebírá hrst i z moučné oběti hříšníka kohena.
מנחת חוטא של כהנים כמנחת חוטא של ישראל מה מנחת חוטא של ישראל נקמצת אף מנחת חוטא של כהנים נקמצת
Nebo snad: jako se z moučné oběti hříšníka Izraelity odebírá hrst a její zbytky se jedí, tak se i z moučné oběti hříšníka kohena odebírá hrst a její zbytky se jedí?
אי מה מנחת חוטא של ישראל נקמצת ושיריה נאכלין אף מנחת חוטא של כהנים נקמצת ושיריה נאכלין
Proto Písmo říká: „kohenovi jako moučná oběť“ (Lv 5,13) – kohenovi jako moučná oběť, a ne ohni jako moučná oběť. Jak tedy? Hrst se obětuje samostatně a zbytky se obětují samostatně.
תלמוד לאמר (ויקרא ה, יג) לכהן כמנחה לכהן כמנחה ולא לאשים כמנחה הא כיצד קומץ קרב בעצמו ושירים קריבין בעצמן
Vyvozuje se to odtamtud: Odkud [víme], že kohen smí přijít a přinášet své oběti kdykoli a v kteroukoli hodinu, kdy chce? Proto Písmo říká: „a přijde, kdykoli si jeho duše bude přát… a bude sloužit“ (Dt 18,6–7).
מהתם נפקא מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו בכל עת ובכל שעה שירצה תלמוד לאמר (דברים יח, ו) ובא בכל אות נפשו ושרת
Ale i to se vyvozuje odtamtud: „A kohen vykoná smíření za duši, která pochybila, když zhřešila nedopatřením“ (Nu 15,28) – to učí, že kohen dosahuje smíření skrze sebe sama.
והא נמי מהכא נפקא מהתם נפקא (במדבר טו, כח) וכפר הכהן על הנפש השוגגת בחטאה בשגגה מלמד שהכהן מתכפר על ידי עצמו
Bylo učeno v jiné [baraitě]: Rabi Šimon říká: Z moučné oběti hříšníka, který je kohen, se odebírá hrst; hrst se obětuje samostatně a zbytky se obětují samostatně. Rabi Elazar, syn rabiho Šimona, říká: Hrst se obětuje samostatně a zbytky se rozptýlí na místo popela.
תניא אידך רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב בפני עצמו והשירים קריבין בפני עצמן ר' אלעזר בר' שמעון אומר הקומץ קרב בעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן
Řekl rabi Chija bar Aba: Rabi Jochanan nad tím přemýšlel: Místo popela – kde? Je-li to [místo] nahoře [na oltáři], je to totéž jako [názor] jeho otce. Je-li to [místo] dole – existuje snad něco, co se obětuje dole?
אמר ר' חייא בר אבא הוי בה רבי יוחנן בית הדשן דהיכא אי דלמעלה היינו אבוה אי דלמטה יש לך דבר שקרב למטה
Otec rabiho Avina učil: „A každá moučná oběť kohena bude celá [spálena], nebude se jíst“ (Lv 6,16) – přirovnal jsem ji [k moučné oběti Izraelity] ohledně jedení, a ne ohledně ničeho jiného.
תני אבוה דרבי אבין (ויקרא ו, טז) כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל לאכילה הקשתיה ולא לדבר אחר
Co tím říká? Řekl Abaje: Říká toto: „Každá moučná oběť kohena… nebude se jíst“ – [to je] jeho povinná [oběť]; „bude celá [spálena]“ – [to je] jeho dobrovolná. Řekl mu Rava: Ostrý nůž rozsekává verše!
מאי קא אמר אמר אביי הכי קא אמר כל מנחת כהן לא תאכל חובתו כליל תהיה נדבתו א"ל רבא סכינא חריפא מפסקא קראי
A já to obrátím! Je rozumné, že [Písmo] mělo [do slov „bude celá spálena“] zahrnout jeho dobrovolnou [oběť], neboť je častá, [nepřináší se] za hřích a její vůně je příjemná.
ואיפוך אנא מסתברא נדבתו הוה ליה לרבויי שכן תדירה לא חטי בסים ריחיה
Potřebují ho k tomu, co bylo učeno [v baraitě]: Mám tu jen horní [oběť, tj. pečivo velekněze, s příkazem] „bude celá spálena“ (Lv 6,15), a dolní [oběť, tj. moučnou oběť kohena, se zákazem] „nebude se jíst“ (Lv 6,16).
מיבעי להו לכדתניא אין לי אלא עליונה בכליל תקטר ותחתונה בלא תאכל
Odkud [víme], že máme to, co je řečeno o jedné, vztáhnout na druhou, a to, co je řečeno o druhé, na první? Proto Písmo říká „celá“, „celá“ – k vyvození na základě shodného výrazu. Je řečeno zde „celá“ a je řečeno tam „celá“.
מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה תלמוד לאמר כליל כליל לגזירה שוה נאמר כאן כליל ונאמר להלן כליל
Jako tam [platí] „bude celá spálena“, tak i zde [platí] „bude celá spálena“; a jako zde [verš přichází], aby stanovil zákaz jejího jedení, tak i tam [přichází], aby stanovil zákaz jejího jedení.
מה להלן בכליל תקטר אף כאן בכליל תקטר ומה כאן ליתן לא תעשה על אכילתו אף להלן ליתן לא תעשה על אכילתו
Ravina se tázal: Kohen, který jedl z částí [určených k pálení na oltáři] – co [s ním]? [Porušil] zákaz [platící pro] nekněze?
בעי רבינא כהן שאכל מן האימורין מה הוא לאו דזרות
Originál: Menachot 74a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.