plísni, ani ze dna kvůli kalu, ale bere ze třetiny, ze středu.
הקמחין ולא משוליה מפני השמרים אלא מביא משלישה מאמצעה
Menachot 87a מנחות
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 2Otázka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Jak to pokladník zkouší? Sedí s rákosem v ruce: když [víno] vystříklo proud, udeřil rákosem.
כיצד הוא בודק הגזבר יושב והקנה בידו זרק הגיר הקיש בקנה
Rabi Josi bar rabi Jehuda říká: [Víno], v němž je plíseň, je neplatné, neboť je řečeno: „Ať jsou pro vás bez vady… i jejich moučná oběť“ (Nu 28,31) – „Ať jsou pro vás bez vady… i jejich úlitby“.
רבי יוסי בר' יהודה אומר שיש בו קמחין פסול שנאמר (במדבר כח, לא) תמימים יהיו לכם ומנחתם... תמימים יהיו לכם ונסכיהם:
GEMARA: „Nepřinášejí ani sladké, ani vařené, ani zakouřené; jestliže [je] přinesl, je neplatné.“ Vždyť první část [mišny] učí: Nepřinášejí víno [z hroznů] sušených na slunci; jestliže [je] přinesl, je platné!
גמ׳ אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן ואם הביא פסול והא קתני רישא אין מביאין את הליסטיון ואם הביא כשר
Ravina řekl: Spoj [to] a uč [takto: všechny jsou neplatné kromě vína ze sušených hroznů]. Rav Aši řekl: Sladkost [způsobená] sluncem není odporná, sladkost [způsobená] plodem [samotným] je odporná.
אמר רבינא כרוך ותני רב אשי אמר חוליא דשימשא לא מאיס חוליא דפירא מאיס:
„Nepřinášejí staré [víno], to jsou slova Rabiho; mudrci [je] prohlašují za platné.“ Chizkija řekl: Jaký je důvod Rabiho? Verš říká: „na beránka víno“ (Nu 28,14) – jako beránek [je] v prvním roce, tak i víno [má být] v prvním roce.
אין מביאין ישן דברי רבי וחכמים מכשירין: אמר חזקיה מאי טעמא דרבי אמר קרא (במדבר כח, יד) לכבש יין מה כבש בן שנתו אף יין בן שנתו
Ale pak: jako beránek dvouletý je neplatný, tak i dvouleté víno by bylo neplatné! A řekneš-li, že tomu tak skutečně je – vždyť se učí v baraitě: Dvouleté víno ať nepřináší; jestliže [je] přinesl, je platné. O kom jsi slyšel, že říká „ať nepřináší“? [Je to] Rabi, a [přesto] říká „jestliže přinesl, je platné“.
אי מה כבש בן שתי שנים פסול אף יין בן שתי שנים פסול וכי תימא הכי נמי והתניא יין בן שתי שנים לא יביא ואם הביא כשר מאן שמעת ליה דאמר לא יביא רבי וקאמר אם הביא כשר
אלא אמר רבא היינו טעמא דרבי דכתיב (משלי כג, לא) אל תרא יין כי יתאדם:
„A nepřinášejí z révy pnoucí se po stromech atd.“ Učí se [v baraitě]: Vinice, které se obdělávají dvakrát do roka.
אין מביאין לא מן הדליות כו': תנא כרמים העבודים פעמים בשנה:
Rav Josef měl kout zahrady, který okopával víc [než obvykle], a dělal víno, které snášelo [ředění] vodou dvojnásob.
רב יוסף הוה ליה קרנא דפרדיסא דרפיק ביה טפי ריפקא ועבד חמרא דדרי מיא על חד תרין:
„Neukládali je do velkých džbánů.“ Učí se [v baraitě]: [Ale do] sudů z Kadu, sudů z Lodu a středních.
לא היו כונסין אותן בחצבין גדולים: תנא חביות כדיות לודיות ובינוניות
Nekladou je [na sebe] po dvou, ale [každý] zvlášť.
אין מניחין אותן שתים שתים אלא אחת אחת:
„Jak to pokladník zkouší? Sedí s rákosem v ruce: když [víno] vystříklo proud, udeřil rákosem.“ Učí se [v baraitě]: Když vystříkl proud kalu, pokladník udeřil rákosem.
כיצד בודק גזבר יושב וקנה בידו זרק הגיר הקיש בקנה: תנא זרק הגיר של שמרים גזבר הקיש בקנה
Ať mu to [raději] řekne! – To podporuje rabiho Jochanana, neboť rabi Jochanan řekl: Jako je mluvení dobré pro koření, tak je mluvení špatné pro víno.
ולימא ליה מימר מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהדיבור יפה לבשמים כך דיבור רע ליין:
„Rabi Josi bar rabi Jehuda říká atd.“ Rabi Jochanan se ptal: Jestliže je zasvětil, jaké je [právo] – dostane za ně bičování kvůli [zasvěcení zvířete s] vadou? Protože je neplatné, podobá se [zvířeti] s vadou; nebo snad [zákon o] vadě [platí] jen u zvířete? Zůstává nerozhodnuto.
רבי יוסי בר רבי יהודה אומר וכו': בעי ר' יוחנן הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:
Rabíni učili: Berany z Moabu, beránky z Chevronu, telata ze Šaronu, holoubata z Královské hory.
תנו רבנן אלים ממואב כבשים מחברון עגלים משרון גוזלות מהר המלך
Rabi Jehuda říká: Přinášejí beránky, jejichž výška je jako jejich šířka. Rava bar Rav Šila řekl: Jaký je důvod rabiho Jehudy? Neboť je psáno: „Tvůj dobytek se bude toho dne pást [jako] beránek široký“ (Iz 30,23).
ר' יהודה אומר מביאין כבשים שגבהן כרחבן אמר רבא בר רב שילא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ישעיהו ל, כג) ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב:
Je psáno: „Na tvé hradby, Jeruzaléme, jsem ustanovil strážce; celý den a celou noc nikdy nebudou mlčet. Vy, kdo připomínáte Hospodina, nedopřejte si klidu“ (Iz 62,6). Co říkají? Rava bar Rav Šila řekl: „Ty povstaneš, smiluješ se nad Sionem“ (Ž 102,14).
כתיב (ישעיהו סב, ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם מאי אמרי הכי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קב, יד) אתה תקום תרחם ציון
Rav Nachman bar Jicchak řekl: „Hospodin buduje Jeruzalém“ (Ž 147,2). A co říkali původně? Rava bar Rav Šila řekl: „Neboť Hospodin vyvolil Sion, zatoužil po něm za své sídlo“ (Ž 132,13).
רב נחמן בר יצחק אמר (תהלים קמז, ב) בונה ירושלים ה' ומעיקרא מאי הוו אמרי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קלב, יג) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו:
Vrátíme se k tobě, kapitolo „Všechny oběti obce“.
הדרן עלך פרק כל קורבנות ציבור
MIŠNA: V Chrámu byly dvě míry na suché [látky]: desetina [efy] a polovina desetiny. Rabi Meir říká: Desetina, desetina a polovina desetiny.
מתני׳ שתי מדות של יבש היו במקדש עשרון וחצי עשרון רבי מאיר אומר עשרון עשרון וחצי עשרון
K čemu sloužila desetina? Odměřoval jí pro všechny moučné oběti. Neodměřoval [mírou] tří [desetin] pro býka ani [mírou] dvou pro berana, ale odměřoval je po desetinách.
עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל המנחות לא היה מודד לא בשלשה לפר ולא בשל שנים לאיל אלא מודדן עשרונות
K čemu sloužila polovina desetiny? Odměřoval jí [pečivo z] pánve velekněze: polovinu ráno a polovinu k večeru.
חצי עשרון מה היה משמש שבו היה מודד חביתי כהן גדול מחצה בבקר ומחצה בין הערבים:
GEMARA: Učí se v baraitě: Rabi Meir říkával: Co učí verš: „desetina, desetina na každého beránka“ (Nu 28,29)? Učí, že v Chrámu byly dvě desetiny: jedna vrchovatá a jedna zarovnaná.
גמ׳ תניא היה ר' מאיר אומר מה תלמוד לומר (במדבר כח, כט) עשרון עשרון לכבש האחד מלמד ששתי עשרונות היו במקדש אחד גדוש ואחד מחוק
Vrchovatou odměřoval pro všechny moučné oběti,
גדוש שבו היה מודד לכל המנחות
Originál: Menachot 87a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.